כבוד אחרון ליעל אלקבץ
23.09.22 / 12:00
ביום בהיר יעל אלקבץ הלכה לעולמה והשאירה רבים המומים שחלקם לא הספיקו להיפרד.
החלטנו להעלות תמונות מחייה ואת מילות הפרדה שכתבו עליה הקרובים – בשביל שתשמר בדפי ההיסטוריה - מי שהייתה רק אשדודית, עטופה בהרבה חברים טובים, אחת משלנו שרבים אהבו.
ב6 ליוני 2022 היא הלכה לעולמה
מתוך הפוסטים שכתבו עליה בפייסבוק
לי דובינסקי ברדוגו:
אורה שלי כותבת:
יעל היקרה שלנו. כמה קשה להגיד את צמד המילים זכרונה לברכה.
לא להאמין שנקום כל בוקר בידיעה שאת אינך. אינך איתנו עוד .
הלכת ולא תשובי לעולם.
לא, לא ניראה יותר את צחוקך המתגלגל וחיוכך המקסים.
לא ניראה יותר את ארשת פנייך הטובות, לא נחוש את טוב ליבך, לא נישמע יותר את קולך השלו והרגוע. כל אלה ישארו איתנו רק בזכרונות.
כולנו ידענו שתחנות חייך היו לא קלים לך. היתגברת על כולם בגבורה רבה .
ושרק עכשיו , רק עכשיו היתחלת לראות אור.
עוד לא הספקת להנות מהחופש והאושר הזה והנה נפל עלינו ה"בום" האכזרי הזה.
וכן אין מנוס מלשאול את היושב במרומים , ל מ ה ? למה ?
למה אלוהים לקחת מאיתנו את ציפור נפשינו הקטנה ? למה מהר כל כך ? למה ככה ? אין מילים.
יעל היקרה , נוחי על מישכבך , נתגעגע אלייך לעולם. נזכור את חיוכך לעד.
ג'והנה חנה אלקבץ:
אבא... כל השבוע הזה הרגשתי כמו רובוט... במצב אוטומטי... הייתי צריך לנתק את הלב מהמוח שלי...
הייתי חייב להתנתק מהמציאות המזדיינת הזאת...
דודה, כל השבוע אני מוציאה את המילים מהראש... לא רציתי לכתוב דודה לא רציתי לקבל אפילו לא רציתי לחשוב על זה... רציתי שזה יגמר לא רציתי לראות את השם שלך רשום על הנייר הזה לא רציתי לראות את הילדים שלך השמלה הקרועה לא רציתי דודה...
לא הייתי מוכנה לראות את אבא שלי בוכה על אחותו הקטנה, לראות את הדודות שלי נשללות מהם את היסודות...
כל יום שמעתי את המילים מגיעות, הדמעות זולגות... על ידי גל קטן... זה חזר לרסק לי את הלב... היא איננה... זה נגמר...
וכל יום סירבתי מחדש.. כל התמונות האלה כל כך חיות... דוד יעל... דודה ממתקים... דודה מתיקות...
הראש שלי מלא בזכרונות... לריח השיער שלך יש את הבושם שלך... מהטעם הייחודי של עוגת השוקולד המפורסמת שלכם ועד דג השבת שאין כמוהו...
שתלמד אותי להכין מפרום...
את צריכה להחזיק אותי עוד פעם דודה... ורציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך... רציתי לשים את הראש בצוואר שלך, לנשק אותך עד שתצחקי... רציתי לשמוע אותך אומר לי שוב: מבולה...
אהבת שצילמתי אותך והלוואי שלא אפסיק... רציתי אותך שוב דודה שוב ממה שהתגעגעתי אליו כל כך...
אני יודע שתהיה התחלה וסוף לכמה שורות אלו... אני יודע שאני צריך לקבל את הפרידה שלך... אני יודע שאין לי ברירה...
אבל הכל קרה כל כך מהר...
איזה דמעה...אני אתגעגע אליך כל כך...
המשפחה שלנו לעולם לא תהיה אותו הדבר...
קרוב או רחוק היינו ביחד... קרוב או רחוק אהבנו אחד את השני...זה כואב מדי...
תנוחי על משכבך בשלום דודה יפה ומתוקה שלי....נוחי על משכבך בשלום עם ההורים שלך... חבקו אותם גם בשבילי...
שימו עין עלינו....