ישעיהו צימר - על אפם וחמתם של הנאצים. הקים משפחה לתפארת באשדוד ונפטר רק 81 שנה אחרי...


להאזנה לתוכן:

הוריו נרצחו כשהיה בן 10 אבל הילד היתום ישעיהו צימר שרד כדי להקים את מאפיה הראשונה באשדוד לגדל כאן 4 ילדים ומורשת עשירה של 12 נכדים ו10 נינים (אחת נולדה הבוקר). הוא נפרד מאיתנו בגיל 91 כמנצח

ישעיהו צימר זל

ישעיהו צימר ז"ל הפך כבר בגיל 10 למבוגר בעל כורחו, עם פלישת גרמניה לפולין ורצח הוריו על ידי הנאצים. חרף גילו הצעיר סירב להשלים עם רוע הגזרה ונמלט מהגטו ליערות קאזיאן העבותים, שם הסתתר ושרד לבדו עד השחרור המיוחל.

הוא סיפר כי  "בעת שהייתי בבור עיקר מחשבותיי לא הופנו לשאלה האם אצא משם או לא, אלא לציפייה ליום בו נצא לחופשי ותקווה גדולה שמישהו נשאר בחיים".

בשנת 1948 ישעיהו צימר עלה לארץ ישראל עם יתומים נוספים מרחבי אירופה ששרדו את השואה ורוכזו יחד במחנה נוער באיטליה.

בגיל 17 החל לעבוד במאפיה ובעבודת בנייה בקיבוץ משמר השרון. שנתיים לאחר מכן הכיר את דבורה, ניצולת שואה גם כן, ומי שתהפוך לאשתו כעבור שנתיים. יחד הם עברו לעיר כפר סבא, שם המשיך לעבוד בחריצות במאפיה, דבורה גידלה תרנגולי הודו בחצר הבית ולזוג נולדה בת בכורה.

לאחר כ-15 שנים, בשנת 1962, אריה קלנג ז"ל, מהיזמים הראשונים בעיר אשדוד, הציע לו לרכוש חלק במאפיה הראשונה באשדוד. מאפיה מיושנת ופשוטה ללא אמצעים ומכונות מיוחדות. ישעיהו בחר לקבל את ההצעה, ויחד עם דבורה ו-3 בנותיהם עברו להתגורר באשדוד, כאשר בשנה הראשונה הם גרו בתוך מבנה המאפיה.

בשנת 1965 נולד בן הזקונים, ברוך, שלימים הפך לאחד מקבלני הבנייה המוכרים באשדוד.

עם השנים, ישעיהו רכש את חלקם של שאר השותפים, והפך לבעלים היחיד של המאפיה שסיפקה לחמים לכל תושבי העיר.

בשנת 1975 פתח מאפיה אוטומטית מודרנית (תעשייתית) על שטח של כ-6.5 דונם, אותה ניהל והפעיל יחד עם ארבעת ילדיו, שרה, רחל, ליאורה וברוך, ואשתו דבורה. המאפיה פעלה ללא הפסקה עד 1986, שם החליט לקחת פסק זמן למנוחה ובמקביל דבורה צימר אשתו פיתחה קריירה בתחום הפיסול, והפכה לפסלת ידועה ומוערכת באשדוד ובאזור, ואף הציגה תערוכות ברחבי הארץ.

בתחילת שנות ה-90 החליט ישעיהו לחזור לעבוד, וניהל סניף של רשת "קרביץ" ברובע ד' באשדוד. לימים, החנות שינתה את שמה ל"צימרגרף" והפכה לחנות כלי כתיבה ועיתונים מוכרת מאוד בעיר. מספרים שלקוחות ותיקים שהזדקנו ולא יכלו להמשיך להגיע אל החנות, זכו ליחס מיוחד מישעיהו, שהגיע עד לפתח ביתם למסור להם את העיתון שאליו היו רגילים.  

ישעיהו היה ידוע בנדיבותו וברוחב ליבו, הוא נהג לתת בסתר לחמים לעניי העיר ולכל נזקק. בנו, ברוך צימר, מספר שבשנת 1987 במהלך חודש אוגוסט החם במיוחד, הוא זוכר שדפקה על דלת ביתם אישה עם שקיות תפוזים כבדות. אף על פי שסחורתה נראתה במצב רעוע ואף מקולקל, בחר ישעיהו לרכוש ממנה את שני הסלים עימם הגיעה.

ברוך שאל את אביו מדוע רכש תפוזים מקולקלים, וענה לו ישעיהו "אם ביום כל-כך חם הגברת המבוגרת הגיעה עד לפתח ביתנו בקומה שלישית, כנראה שהיא באמת זקוקה לכסף". מדובר על סיפור אחד מיני רבים אותם זוכרים ילדיו ומכריו, אשר מעידים על אופיו ותכונותיו הנדיבות. 

חיליק בר סיפר עליו לאחר מותו סיפור מעניין:
משתתף בצער המשפחה על פטירתו של מר ישעיהו צימר.
הייתי רוצה לשתף סיפור קטן על אדם צנוע ולב גדול.
במהלך שרותי כקצין צעיר בחטיבת גבעתי בדרגת סגן בשנים 1985-7 , אז עדיין היינו מתאמנים בהנחתת לוחמים בחופים שונים והחטיבה ביצעה תרגיל גדול בחוף אשדוד.
לאחר שהייה ממושכת בים  חירניקים וים לא כל כך הולכים יד ביד….. והקאות אין ספור) בוצעה הנחיתה בחוף ( חוף מי עמי נכבש בהצלחה רבה ….) סיימנו את התרגיל , לצערנו מזון לא המתין על החוף ….
כל אשדודי ממוצע ( ואני ביניהם) הכיר את מאפיית צימר בעיר, אז הצעתי למח״ט שאלך ואנסה לארגן משהו בעיר( מדובר על כמות גדולה של לוחמים)…
המח״ט אישר ואף נתן לי את כרטיס האשראי האישי שלו במידה ויידרש.
עליתי ״קומנדקר״ ונסעתי לאזור התעשייה… נכנסתי מאובק ומיוזע עם עוד 2 חיילים למאפייה, ריח של לחם טרי עלה באפנו - איזה כיף ( אחרי 3 ימים מתישים של ים וריח שמן מנועים),

מר ישעיהו רואה אותנו מקצה המאפייה והולך לקראתנו- מה מחפשים כאן החיילים הוא שואל? לקנות אוכל אני עונה, נתקענו ללא מזון… ואני מנפנף בכרטיס האשראי…. מאיפה אתם? מחטיבת גבעתי….( לא הזכרתי שלמדתי בבית ספר בזק עם ברוך הבן), אין צורך בכרטיס הזה הוא ממלמל, אתם רואים את העגלות שם, כל מיני סוגי לחמים טריים - קחו כמה שרק תוכלו להעמיס על הרכב, ואם יחסר תבואו שוב!

וואוו, איזו תחושה נעימה של אנחנו חשובים למישהו, של נתינה ללא מגבלות, בפשטות ובפתיחות כל כך נעימה….העמסנו , והעמסנו והעמסנו…אמרנו תודה, קיבלנו נפנוף של שלום ממנו וחזרנו לשטח.
אוכל וחיילים כן הולך טוב ביחד… הה הה.
אי אפשר לשכוח מחווה כל כך נדיבה של אדם שמסתכל תמיד בגובה העיניים, התחושה הטובה הזו נצרבה בזכרון של קצינים וחיילים צעירים והיא זו המאדירה לעיתים את תחושת המשמעות החשובה כל כך בעיסוק הצבאי.
חיליק בר חטיבת גבעתי 1985-1987.
-

ישעיהו צימר ז''ל זכה ל-4 ילדים, 12 נכדים ו-10 נינים. הוא נפטר בגיל 91 בביתו באשדוד לצד אשתו דבורה שטיפלה בו וסעדה אותו בשנותיו האחרונות. תאריך פטירתו היה בערב חג השבועות, ואף נקבר בבית העלמין בעיר בערב חג זה, זכות ששמורה לצדיקים.

.

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה