הערר התקבל - אושרה הגדלת המלונות שבנייתם החלה בחוף לידו
23.09.22 / 09:12
אחרי הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (הולחוף) התחשבה בהתנגדויות הירוקים ודחתה את הגדלת כמות החדרים והרחבת שני בתי מלון בחוף לידו - ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה, הפכה את ההחלטה והחליטה לקבל את הערר שהגישו היזמים, ולאשר את תכנית ההרחבה של בתי המלון
אושרה סופית הרחבת המלונות בחוף לידו, למרות דחיית התכנית על ידי הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (הולחוף). מדובר בתוכניות שאושרו בטרם חוקק חוק החופים בשנת 2004 הממוקמות במרחק של כ-75 מטר מקו החוף, ומאז שאושרו התווספו להן זכויות בנייה נוספות. התוכניות שהציגו היזמים בשנים האחרונות לא הסתפקו בכך וביקשו להרחיב את היקף הזכויות ולהגדיל את מספר החדרים ל-250.
יזמי התכנית הם חברת אופק נדל"ן והשקעות של היזם קובי אברהמי אשר כאמור נהנו מתמיכת העירייה לצד תמיכה של משרד התיירות. מספר החדרים הגבוה שביקשו בתוכניות המקוריות הוסבר בין היתר בכך שהם מתכוונים להביא אל העיר רשת בינלאומית שתנהל את שני המלונות, ורשת כזו לא תגיע כאשר מדובר בתוכנית מצומצמת.
התכנית להרחבת בתי המלון בחוף לידו:
הגדלת מספר החדרים בשני בתי מלון שברצונם לבנות על שני מגרשים, בתחום 100 מטר בחוף לידו בעיר. באחד מהם, הגדלת הזכויות הקיימות של 66 חדרים ל-159 דיירים ובשני, הגדלה דומה מ-66 חדרים ל-90. בנוסף, ביקשו מגישי התוכניות החדשות תוספת של "חזית חמישית" שמשמעה הוספת בריכת שחייה על כל שירותיה בקומת הגג אשר יצריכו הגבהת המבנים תוך חריגה מן המותר. באחד המגרשים הגבהה בת 4.69 מ' ובשני הגבהה בת 2.90 מ'. יצוין שהתוכניות אושרו בעבר הרחוק בטרם החוק האוסר בנייה בטווח של 100 מ' מן החוף ולכן בנייתם חוקית.
הירוקים הגישו התנגדות לתכנית, וכאמור, הוועדה לשמירה על הסביבה החופית, החליטה לדחות את התכנית. היזמים לא אמרו נואש וערערו על החלטת הולחוף לועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה. כאמור, הועדה הארצית החליטה להפוך את החלטת הולחוף ולאשר את התכנית להרחבת בתי המלון.
החלטת ועדת הערר לאשר את התכנית:
ועדת הערר, שהחליטה לאשר את תכנית ההרחבה, כתבה בהחלטתה: "תפקיד הולחוף אפוא הוא לא מניעת פיתוח אלא לוודא שהפיתוח אינו פוגע בסביבה החופית או להתאימו כך שישתלב בסביבה החופית. פשיטא שלא כל תוכנית המתירה בניה לא תוכל להתאשר, שאם לא כן, היה המחוקק בוחר לחסום באופן מוחלט את האפשרות לבניה בסביבה החופית ולא היה מקים גוף שתפקידו להידרש למקרים פרטניים".
עוד נכתב בהחלטת ועדת הערר: "התכניות מושא העררים הן אכן מאותן תכניות חריגות שאותן ראוי לאשר. עם זאת ראוי להבהיר ולהדגיש שלא היינו מאשרים תכניות אלה אלמלא התכניות התקפות החלות על המקרקעין המייעדות ממילא את הקרקע לבינוי מלונאי, ואלמלא סברנו כי התכנון המוצע מטייב את התכנון התקף, עדיף עליו וממילא אינו מרחיב את הבינוי המאושר במידה של ממש".
נימוקי הועדה לאשר את התכנית:
א. התכנון התקף הוא תכנון מיושן שזמנו עבר, והתכנון החדש הוא תכנון מודרני, ההולם את הסטנדרט המלונאי המקובל כיום. הוא משפר את התכנון התקף בעיקר בחללים הפנימיים: במגרש 12א התכנית המוצעת אינה פוגעת בשימושים הציבוריים הכלולים בתכנית
המאושרת, בכללם שטחי ספא וכנסים. יצירת חזית חמישית, אמנם כרוכה בהגבהת הגג, אך זו החריגה היחידה מהתכנית המאושרת ומדובר בחריגה נקודתית שתכליתה עדיפה על גג רעפים בעל חזות מיושנת מכוח התכניות התקפות. במגרש 17א התכנית המוצעת משנה את ייעודה העיקרי של קומת הכניסה למלון מקומה בה חדרי לינה לקומה שעיקר ייעודה ציבוריוכוללת חזית מסחרית ובה אולמות
כנסים ומסעדות המשרתים לא רק את באי המלון. נוסף על כך, התכנית מסדירה שימוש חופשי לציבור בחלק מהשטח הפרטי הפתוח של המלון, במימון ותחזוקה שלו. וכן יוצרתחזית חמישית, שאמנם כרוכה בהגבהתהגג, אך זאת באופן נקודתי ותכליתה עדיפה על גג רעפים בעל חזות מיושנת מכוח התכניות התקפות.
ב. הגדלת מספר חדרי המלונות מאפשרת ליותר אנשים ליהנות מהמתחם המלונאי. ויודגש, לא היינו מאשרים הגדלה של המלונות לשם הוספת חדרי מלון אילו היה מדובר בחריגה של ממש ביחס לתכנון התקף.
התועלת שבהוספת חדרי מלון אינה שקולה לטעמנו לפגיעה בסביבה החופית, ככל שהדבר מחייב הוספת שטחים בנויים מחוץ לקווי הבניין המאושרים כיום,אלא שכאן מדובר בחריגה מינורית בלבד.
אמנם במגרש 17א התוספת נעשית תוך "מילוי הפטיו" אך אין בכך כדי לייצר גלישה נוספת של הבינוי לעבר החוף.
משאלה הם פני הדברים, יש בתוספת החדרים ערך ציבורי. מאחר שממילא מאושר גם כיום להקים מבני מלונאות במקום, מוטב יהיה שהם יאפשרו לציבור רחב יותר ליהנות משרותי המלונאות ובמובן זה ינגישו את החוף לאוכלוסייה רחבה יותר, גם אם מדובר בציבור באי בתי המלון עצמם.
יתר על כן, במגרש 12א עיקר ההגדלה נעשית באמצעות הקטנת חדרי המלון ביחס לתכנון התקף, כך שמספר החדרים המתוכננים כמעט מכפיל את עצמו, וזאת ללא תוספת של זכויות בנייה. יש בכך, יתרון נוסף שכן חדרי מלון גדולים מעודדים בפועל שימוש שאינו תיירותי.
חדרי מלון גדולים מתאימים למגורים ארוכי מועד ובכך גובר הסיכוי שהזכויות בחדרי המלון יירכשו בפועל על ידי גורמים שמעוניינים לדור בהם מגורי קבע. הקטנת שטחם של חדרי המלון היא יתרון נוסף שכן היא מפחיתה את הסיכון לכך שהחדרים ישמשו בפועל למגורים.
ג. התכניות כוללות הקצאה של שטחים פתוחים פרטיים לשימוש הציבור: התכנית למגרש 17א כוללת שטחים פרטיים שיהיו פתוחים בחלקם לשימוש הציבור, באחזקה ומימון של המלון, והתכנית במגרש 12א כוללת זיקת הנאה שהיזם התחייב לתחזק לטובת הציבור. מכאן, שגם מהבחינה הזו התכנון ראוי יותר וטוב יותר לציבור.
ד. התכנון החדש שם דגש משמעותי יותר על שימושים שנועדו לשרת גם את טובת באי החוף, באופן שעשוי למנוע זליגתם של שימושים מסוג זה למקומות אחרים בחוף כגון מסעדה ולאונג׳.
בסופו של דבר נכתב בהחלטת הועדה: "אנו מורים על השבת התכנית לולחוף, אך זאת אך ורק על מנת לבחון אם ישנם דגשים נוספים הנדרשים לטעמה לצורך מתן התוקף לתכניות. עם זאת יובהר כי הסוגיות המרכזיות הנובעות מעצם אישור התכניות על ידינו ובכלל זה, עצם אישור החזית החמישית במבנים, הרחבת מספר החדרים לרבות באמצעות הבינוי בפטיו במגרש 17א, קווי הבנין ויתר הסוגיות אשר נדונו בערר זה, כבר הוכרעו ואינן נתונות עוד לדיון".