העיר אשדוד נפרדת בכאב מרבי לוי אברהם בן סעידה, מוותיקי העיר, שנפטר לאחר הידרדרות במצבו הבריאותי והוא בן 88.

אברהם ז"ל נפצע ל כתוצאה מנפילה במהלך תפילה. הוא אושפז בבית החולים ולאחר מכן שוחרר לביתו כשמשפחתו ובראשם בנו שמעון סעדו אותו וטיפלו בו עד יומו האחרון. 

מצבו התדרדר ועקב סיבוכים הוא נפטר בבית החולים. במשפחה מספרים שאפילו ברגעיו האחרונים הוא תמיד חייך בחיוכו האופייני, לא התלונן ואמר תודה לכולם.

אברהם ז"ל היה הראשון באשדוד למכור דגים, רעייתו פיפין היא האחות הבכורה במשפחת ז'נו המוכרת בעיר. הוא עבד עד גיל מאוחר וכשיצא לפנסיה נתן את כל כולו לבית הכנסת ולמשפחה.

הוא עלה לישראל ממרוקו בשנת 64 לאחר מסלול לא פשוט שעבר בדרך והתיישב באשדוד. כבר בגיל צעיר הוא התייתם מהוריו וגדל כיתום. אביו היה מוהל ורב גדול ביישוב שלו. 

היה אדם ענו, איש פשוט, אוהב את הבריות, אהוב בכל מקום. אברהם תמיד חייך, התייחס לכל אדם בסבר פנים יפות ובצורה מכבדת. כולם אהבו וכיבדו אותו. כשהיה נכנס לבית הכנסת כולם היו עומדים לכבודו. היתה מורגשת אצלו הפשטות, שמחת החיים, היה צוחק ושמח תמיד עם כולם.

אברהם היה אדם דתי ומאמין, איש צדיק, הוא החזיק במשך 50 שנה את בית הכנסת "אוהל לאה" ברחוב המעפילים - בית כנסת קטן ומשפחתי. אברהם נתן מעצמו הכל למען בית הכנסת ומתפלליו החזירו לו אהבה וכבוד.

במשפחה מספרים: "הוא היה תמיד הראשון לפתוח את בית הכנסת וגם האחרון לסגור אותו. אדם צדיק ועניו ותמים, היה מתפלל את כל תפילות היום, עושה מצוות והכל תמיד באהבה. אברהם היה מהדור התמים והטוב של פעם, היה מלא באהבת הארץ, ציונות ותמיד חלם להקים בית בישראל".

אברהם התחתן עם פיפין כשהיתה רק בת 15 והוא היה בן 17, והם היו זוג למופת (היא כיום בת כמעט 80). הקימו משפחה גדולה: 6 ילדים (יגאל, שמעון, אריק, חנה, מיכל, בריג'יט) , 18 נכדים ו- 15 נינים.

"היו להם נישואים טובים ומאושרים, הם היו החברים הכי טובים, חברים בנפש, צחקו יחד, דיברו על הכל, לא עזבה אותו לרגע, לא נפרדו לרגע עד היום" - מספרים במשפחה. "כל מה שעניין אותו היה הבית, הילדים, שיהיה להם אוכל וחיים מאושרים. לא עניין אותו רכוש וכסף".

יהי זכרו ברוך