את האירוע שהוא מפגש של ספרות ושירה פתחה רותי נבון כשביצעה את להיטיה: "בין האצבעות" ו"גשם בעיתו" אליה הצטרף הקהל בשירה.  הסופרת יוכי ברנדס סיפרה, "עם זהבה דויטש-מנהלת הספרייה באשדוד נוצר קשר מיוחד ואני שמחה מאוד להגיע פעם אחרי פעם לאשדוד. הייתי נערה צעירה וחרדית מלאת הערצה לרותי נבון. להופיע ולשבת לידה באותה הבמה בכל פעם זו חוויה גדולה עבורי, זו הפעם השלישית שאנחנו מופיעות יחד ובכל פעם אני לומדת משהו חדש עליה וכמובן נהנית משיריה". 

ברנדס סיפרה לקהל את סיפורה האישי- כותבת יהדות- על התנ"ך, חז"ל, הקבלה, ההלכה, הציונות והתפילה-עד כה פרסמה עשרה ספרים. היא מתעסקת ביהדות מסיבות שונות...גדלה בקהילה החרדית ובשנות ילדותה ונערותה החברה החרדית הייתה כולה אשכנזית. עם השנים היא התפתחה לעדות המזרח. בת למשפחת אדמו"רים- סוג של אליטה בעולם החסידי. יועדה להינשא לאדמו"ר אבל היא בחרה בחיים אחרים. היה לה ברור שהיא לא נשארת בחברה החרדית- לא כי היא רעה אבל יש כמה דברים שהיא אינה מאפשרת- בחירה חופשית.


"היה לי ברור שאם אני נשארת בקהילה החרדית יחליטו עבורי איך להתלבש, ללמוד, לפרש דברים, עם מי ומתי להתחתן, איך ואיפה לעבוד וחשתי שאני זקוקה לבחירה חופשית. עם השנים אנחנו מבינים שיש דברים שאינם ברי שליטה בחיינו, עם כל ההגבלות... עזבתי את החברה החרדית ויצאתי לחפש חברות אחרות. לא קיבלו את פניי במאור פנים ונאלצתי לעשות הכול בעצמי. במהלך החיפושים מצאתי תרבויות וחברות שיותר התאימו לי.  אחרי שהיה לי ברור היכן אני רוצה להתברג בחברה הישראלית חשבתי שלא אתעסק יותר ביהדות. 12 שנים בבית יעקב, 3 שנים במכללה חרדית... בעיקר יהדות על כל רבדיה ועדיין מצאתי עצמי כותבת על יהדות. התהליך היה קשה אז ומלא ייסורים. לא משנה היה כמה קראתי למדתי והתעניינתי בתרבויות העולם הגדול זה היה מעניין אבל לא הצית אותי. הרגשות לא הגיעו- לא כעסתי/ התרגשתי/ אהבתי...  התרבות היהודית הלהיטה אותי, לקח לי זמן להשלים עם זה. עשיתי תואר ראשון ושני ביהדות, תנך וחינוך יהודי. ההשכלה האקדמית עשתה לי סדר בדברים להבדיל מהמערכת החרדית."

ברנדס עוסקת בספריה ביהדות באופן יותר יצירתי. במקצועה היא גם מורה לתנ"ך וב20 שנים האחרונות יוצרת בתרבות הישראלית רומנים פופולאריים- הופכת את הסיפורים היהודיים לרומנים, באופן חופשי יותר, כשכל אחד יוכל להרגיש את החיבור ליהדות בדרך טבעית ופשוטה יותר. היא ניהלה שיח פתוח עם הזמרת רותי נבון, "באתי מהעולם הסגור לעולם הפתוח ואת מרצונך היית בעולם הפתוח, הכול היה אפשרי לך ובחרת להיכנס למסגרת שמטווה לך את הדרך ואומרת לך מה לעשות... פגשתי הרבה אנשים שחזרו בתשובה אבל אנשים כל כך מושכרים כמוך רותי ונסגרת בעולם החרדי (כמו איסור לשיר בפניי גברים) חשתי החמצה. לא שפטתי ועדיין המעבר הזה לעולם הסגור היה לי קשה להבנה..."

רותי השיבה, "את באת ממקום שהרגיש לך כמו כלא. גדלת דתייה ועם איסורים ומסגרת ולא היה לך מגיל צעיר עניין בזה... אצלי גדלתי כנפש חופשיה, הורים דיפלומטיים וטיילתי בכל העולם. הכישרון מולד אבל ההצלחה שלי הייתה מאוד מהירה. המוזיקה לא מילאה לי 24 שעות ביממה וחשתי שהגעתי לשיאים מהר מאוד ולאחר מכן כשגיליתי את העולם החסידי מצאתי אושר. לשמור שבת הביא אותי לאושר. ממש נהנית מזה ולא מרגישה ככלא". 

לאחר מכן ביצעה נבון שירים נוספים: "אנא בכוח", "נעמי" ו"שיר למעלות".  והשתיים המשיכו לשוחח ביניהן וסיפרו על עצמן וחייהן בגילוי בלב כשהן שואלות ותוהות מה גרם לכל אחת להיכנס אל העולמות השונים שהכירו ובחרו לעזוב.