לא משנה מה הגובה שלי, אם אני נמוכה או גבוהה, אם שיערי חלק או מתולתל או שאולי אני רזה או שמנה, מה צבע עורי- לבן או חום, מאיזה מוצא אני, אשכנזי או ספרדי? הגיע הזמן שאתייחס לסביבה שלי בכבוד, אך בראש ובראשונה רגע לפני שאני חושבת על הסביבה אני צריכה לחשוב על עצמי, וכשאני חושבת על עצמי אני צריכה לחשוב על הגוף שלי ולהתייחס אליו בכבוד המגיע לו. הרבה פעמים אנחנו מתייחסים לגופנו כאויב, זה הזמן להפוך אויב לאוהב ולקבל אותו בחיבוק גדול. הגוף שהוא אני, הגוף שמלווה אותי – זוהי עצמאות בשבילי.

לפני שנה התחלתי לפסוע במסע חיי- מסע אל העצמאות שלי שבו עשיתי תהליך. הוא החל לפני חמש שנים, קיבל "פוש" לפני שנה וחצי ובשנה האחרונה אזרתי אומץ ועשיתי את הצעד- עצמאות. המילה עצמאות יכולה להיקשר לכל כך הרבה מובנים והגדרות שונות ואחרות, אולי ודווקא מכיוון שעצמאות היא משהו אישי, יכולת ניהול עצמי ואי תלות באחרים לגבי עצמנו. זוהי שנת העצמאות שלי.

בדרכי שלי, כשאני מקבלת את עצמי, אני מגלה כוחות גדולים שאני מצליחה להעביר הלאה, לנשים אחרות ורבות. מקום טוב יותר, מקום שלם יותר עם עצמן, מקום אוהב יותר. התקווה כאן והיא פה בכדי להישאר וכך גם אני. אני פה בכדי ללטף, לחבק, להקשיב והכי חשוב – להלביש את הנשים שלי. ובסופו של דבר להגיע למקום שלי: להיות עם חופשי בנפשנו!!

נשים זה כוח, נשים זה יופי, לא בכדי אומרים שאנחנו המין היפה (וגם החזק כמובן). בואו ננצל את זה, ניקח את עצמנו בשתי ידיים אוהבות ומחבקות וננצל את הנשיות שקיבלנו במתנה גדולה מהבורא.
ביום הזיכרון תמיד מבקשים מאתנו לבוא לבושים בכחול לבן כצבעי הדגל ומידי שנה אני תוהה מדוע אנחנו בוחרים בכחול כדומיננטי ולא בלבן? הלבן הכל כך יפה וטהור, הלבן הזה שמאיר אותנו. כמו כלה בליל כלולותיה. הרי זה ברור שלבן הוא הצבע המחמיא ביותר, צבע שמחזיר אור... ראיתם פעם כלה לא יפה?

בשנה האחרונה עשיתי דרך לעצמאות שלי. הספקתי לעשות כל כך הרבה דברים, להופיע בטלוויזיה בתכנית ריאליטי חברתית שנתנה לי חשיפה מדהימה ו"להפסיד", אך למרות ההפסד החלטתי לקחת צעד קדימה ולמרות הכל להגשים את החלום שלי, לפתוח מותג אופנה למידות גדולות. זה לא שהמצאתי את הגלגל... אבל כן המצאתי את עצמי.

תוך חודש וחצי מאותו היום היה עסק פתוח עם פריטי אופנה יפיפיים פרי עיצובי. לרוע המזל, באותו היום שקיבלתי את פריטי האופנה היפיפיים שלי שכל כך התרגשתי לקבלם התחיל מבצע "צוק איתן". להתמודד עם הרבה מאוד דברים, לבד. עצמאית, לא? אני יושבת בסטודיו וחושבת על דגם חדש מקשיבה לגלגל"צ ברקע, עוד לפני ששמעתי אותה הודיעו עליה ברדיו – האזעקה. ישר נכנסתי לממ"ד... ההמתנה הזו לפיצוץ. בכל פיצוץ שהיה נפל לי עוד א
סימון. עם כל פיצוץ שנשמע והורגש נפלתי עמוק יותר לכאב ופחד שמא עשיתי צעד גדול מדי.


ואז הגיעה שיחת טלפון מבחורה מאשקלון ששאלה אם יש לי בסטודיו ממ"ד. כשאמרתי לה שכן היא מיד אמרה לי: "מעולה, תוך שעה אני אצלך!"- כל כך התרגשתי- סוף סוף מישהי מגיעה אליי לסטודיו. לאחר שעה קלה היא הגיעה אליי עם בעלה, שמנמונת יפיפייה וקורנת. בדיוק כמו שאני אוהבת. הכרנו, דיברנו, צחקנו, התלבשנו ואז שוב אזעקה וריצה לממ"ד. היא יצאה מכאן מרוצה עם שקית עמוסה בכל טוב וחיוך ענק שהתנוסס על פניה. הייתי בעננים, ומה שהרגשתי באותו הרגע – נחת! באותו הרגע הבנתי שאני כנראה צריכה להתאזר בקצר סבלנות אבל לא... למה סבלנות? אני רוצה כאן ועכשיו! איש יקר פעם ציטט בפניי מבראשית כ"ט, פס' כ': "ויעבוד יעקב ברחל, שבע שנים, ויהיו בעיניו כימים אחדים, באהבתו אותה"- יש המושלים פסוק זה לרומנטיקה והם צודקים אך יחד עם זאת, חכמים מושלים פסוק זה לסבלנות.

הזמינו אותי להשתתף ביריד לעסקים מהדרום וחשבתי לעצמי: "יש לי עסק, אני עצמאית". ארזתי את הפקלאות ונסעתי עם אימי לקאנטרי קלאב בפתח תקווה. חום יולי אוגוסט הנורא, שמש, לחות. נצא קצת משגרת הטילים ואכניס קצת כסף. לא רואה בעיניים מלבישה אותן באמצע הקאנטרי ללא תא הלבשה, נהנית להלביש חגורה על שמלה, לייפות עוד אשה. פתאום מגיע זאטוט יפיוף בן 10 מתרגש בטירוף ואומר לי: "היי, זו את מהמיזם!!" ילד בן 10 אומר שאני מעוררת השראה. איזה כיף, אישה אושר!! שוב אותה תחושה... סיפוק, נחת!

וזה כבר לא מבצע – זו מלחמה...

שבוע לאחר מכן, חדורת מוטיבציה נסעתי ליריד עסקים מהדרום שהתקיים בהאנגר 11 בתל אביב. המונים של אנשים הגיעו לפרגן לעסקים מהדרום, כל כך הרבה רעש ובלאגן ושוב ללא תא הלבשה. לאחר מכן קיבלתי תגובה בפייסבוק מאחת הנשים שרכשו אצלי בה רשמה: "תודה על חווית הקניה הטובה שתיחקק לי לנצח בזיכרון, אין ספק שאגיע אלייך לאשדוד עם תום המלחמה". "זו חווית קניה?" עניתי לה. והיא השיבה: "זו את, את מעוררת השראה. לראשונה בחיי בזכותך רכשתי בגדים צבעוניים, פרחוניים ומלאי שמחה, יש בבגדים שלך אנרגיה מדהימה". ושוב אותה תחושה, של נחת.

אז מה זו עצמאות עבורי? בראש ובראשונה לעשות מה שעושה לי טוב. ומה שעושה לי טוב זה ליצור, לעשות דברים שנותנים לי מעוף לנפש. עצמאות עבורי זו היכולת שלי להסתובב ברחובות לבושה בדיוק כמו שהנשמה שלי רוצה ולא חשוב ולו לרגע אחד על מה שהסביבה חושבת עליי. עצמאות בשבילי זה להכתיב את האופנה ולא שהאופנה תשתלט עליי, להשפיע על האופנה.

להיות אני.

להעביר את העוצמה שבי הלאה, לנשים אחרות.

לתפארתי – צילה מיכאלי, לתפארת עשיית אופנה כחול לבן ולתפארת מדינת ישראל.

צילה מיכאלי// תפור עליך