כל מפגש הופך לעוצמתי יותר- זה שאתם לא רואים אחד את השנייה מידי יום, או במילים פחות נחמדות "לא תקועים אחד לשנייה בתחת" רק הופך את ההתרגשות הקטנה הזו שיש בבטן לחזקה יותר. מחכים לקראת המפגש, את עושה רגליים, הוא עושה טובה וחופף את הראש ואת כשאתם נפגשים- ניצוצות וזיקוקי דינור. לא פלא שאחרי הרבה זמן ביחד יחסית את עדיין מרגישה מאוהבת ולא עברת לשלב של אהבה אחרי התאהבות.

ללכת עם להרגיש בלי- יש לך אהבה ואת בטוחה בה. יש לך מישהו שחושב עליך יותר ממה שהוא אומר או מראה ואת לא באמת צריכה תזכורת לכך כל כמה שעות ועדיין את מחייכת לעצמך כשאת חושבת עליו. את יכולה לעשות כל מה שבא לך, ללכת, לחזור, להיפגש עם חברות, להתאמן ולעבוד והוא שמור כמקום של 'פאן', אהבה וחום- מה שהופך את הנוכחות שלו בחיים שלך לכזאת נעימה כי יש לך זמן להכל.

לא נמאס- מכירה את הזוגות האלה שעושים הכל, אבל ממש הכל ביחד? חולקים אוכל מאותה הצלחת, מחזיקים חשבון פייסבוק משותף, גרים ביחד, מתקלחים ביחד וכל שעתיים בממוצע מעלים תמונה לרשתות החברתיות? עזבו את זה שאנשים, מה לעשות- לא תמיד מפרגנים, תמונה שתחליטו "לפרסם" אחת לכמה זמן תהיה משמעותית יותר- בעיקר עבורכם. אגב, לא סתם קוראים לזה אינטימיות- יש דברים שהם רק שלכם.

בוחרים להיות ביחד כל פעם מחדש- באהבה, מי שלא מבין את עניין הבחירה לא מבין כלום כמעט. תמיד אפשר לקום וללכת. תמיד צצים קשיים ופחדים, אבל אחד הדברים הכי מרגשים במערכת יחסים זו הבחירה, כל יום מחדש להיות בתוכה. תבחרו לאהוב כל יום מחדש.

אם (חס וחלילה) תפרדו- לא יקרוס עליכם "כל עולמכם"- כשיש לכם דברים שהם רק שלכם הרבה יותר קל, במקרה של פרידה להמשיך לנהל שגרת חיים מאשר כשכל דבר תלוי בבן/ בת הזוג. אם אין לכם תחביב או חברים שהם לא חברים משותפים- לא יזיק לכם לאמץ כמה.