"אנחנו מדברים על תקופה שהלחץ עולה. הסיר עלול להתפוצץ ואנו נראה ללא צל של ספק עלייה בכמות הפניות למרכזי הסיוע. המדינה חייבת לייצר את החוצץ הראוי וההגנה הנאותה לנפגעות. המשטרה זה טיפול הקצה אבל יש שכנים, חברים ומשפחה וכולנו צריכים לגלות ערנות למה שנעשה סביבנו בתקופה לא פשוטה זו" אמר יו"ר הוועדה עודד פורר והוסיף: "ב-12 לאוגוסט השר לביטחון פנים פרסם את היעדים שלו לתקופת המלחמה בקורונה ולצערי למרות שחיפשתי לא מצאתי את היעד של מניעת האלימות במשפחה בתוכנית שלו. אני מצפה מהמשרד להציף את הנושא הזה לראש סדר העדיפויות שלו".

בתגובה אמרה סנ"צ איילת אורנשטיין רמ"ד נפגעי עבירה במשרד לביטחון פנים כי המשטרה נערכת לתקופה הלא פשוטה להתמודדות עם נושא עבירות של אלימות במשפחה ובעבירות מין. "הועברו דגשים לשוטרים בשטח שיקפידו על טיפול מידי, יש חוקרים כוננים בכל משמרת, שיתוף פעולה הדוק עם הרווחה, קשר טלפוני עם נשים בסיכון, ביקורי בית ככל שנחוץ והמלצה להתקין אפליקציית מאה בנייד". בהמשך הוסיפה סנ"צ אורנשטיין כי כל תלונה שמוגשת באופן מקוון מטופלת באופן יומי.

כמו כן, ציינו נציגות משרד הרווחה כי מוקד 105 יפעל כסדרו והרשויות צפויות לקבל תקציביפ עבור סיוע לנשים הנפגעות. "הרשויות יקבלו סל גמיש עבור נפגעות אלימות במשפחה בסכום של 5 מיליון ₪. מטרת הסל הגמיש לתת מענה מותאם אישית לנפגעות אלימות כדי שיוכלו להיפרד הן וילדיהן מבן הזוג הפוגע. משרד הרווחה מקצה סל עבור הצרכים המידיים כדוגמת לימודים לילדים, עזרה בשכר דירה או טיפולים רפואיים". אמרה מלי אורגד מפקחת ארצית על תחום נפגעות תקיפה מינית במשרד הרווחה.

כמו כן, לדברי אורגד לסוגיית גברים שצריכים להיות מורחקים המשרד פועל לפתיחת דירות ייעודיות לגברים אלימים ועד שיפתחו דירות עבורם יש תקציב להלנת אותם גברים. "עם פרוץ הקורונה פתחנו שני מקלטי חירום. קו 118 תוגבר בדומה לגל הראשון מתוך הערכה שגם הפעם יהיה גידול במספר הפניות על רקע של אלימות במשפחה. הצוותים שלנו פועלים ב-111 מרכזים בכל הארץ ואנחנו פועלים להקים עוד 59 מרכזים ויחידות עירוניות נוספות. פיתחנו אפליקציה ייחודית בשם "I RISK" להערכת מסוכנות עצמית לנפגעות אלימות במשפחה. כל אישה או גבר יכולים להיכנס ולענות על שאלות ולדעת מה רמת הסיכון בה הם נמצאים וכך לקבל מאיתנו סיוע". 

איריס בן יעקב ממונה חינוך למיניות ולמניעת פגיעה במשרד החינוך אמרה בוועדה: "הוצאנו הנחיות לצוותי החינוך לניתור וזיהוי ילדים מרחוק. הוצאנו מסמך איך זה נראה. עשינו הרצאה מצולמת ליועצים ולצוותים חינוכיים איך לזהות ילדים בסיכון. ניתנה הנחייה לפנות לילדים ולעבור על רשימת הנוכחות ולבדוק מה שלומו של כל ילד". ח"כ פורר: "איך זה מגיעה ההנחיה למורה בקצה לזהות פגיעה מינית?" ח"כ תמר זנדברג: "איזה סוג של מעקב יש לכם שזה בכלל מבוצע? המשפחות בסיכון פחות מתחברות לזום – עם שגרת הריחוק ככל שיורדים במצב הסוציואקונומי כל הסיכון עולה.

בן יעקב השיבה: "זה מגיע למנהלי בתי ספר והם מעבירים את הנהלים לצוותי ההוראה". היו"ר פורר: "לכמה עובדי הוראה הגיעו השידורים? יש באג על מה יודע המורה בקצה - יש נתק. אני מרגיש לא בנוח. זה ששמים חומר באתר או אומרים אמרנו למנהלים. השר שלכם מגיע מהמערכת הצבאית שבה יש מתן פקודה ווידוא ביצוע שלה, אם העברתם וידוא ביצוע אמור להיות שמתוך 60 אלף עובדי הוראה 50 אלף איש ראו. מנקודת הראות שלי לצערי אני מעריך שמעט מאוד הגיע למורים בקצה בתוך הברדק ששולט בזומים. בן יעקב טענה: "אנחנו סומכים על ההנהגה הניהולית שלנו". ח"כ זנדברג: "כל הערכה צריכה להיות מלווה בביקורת - היו תלמידים שזוהו? רצו לשפר משהו, עבד לא עבד. היו דיווחים על ילדים שהתריעו או נמצאים בסיכון? בן יעקב: "בהחלט יש דיווחים, היה מספר לא מבוטל שדיווחו על קשיים מכל הסיוגים, היו גם דיווחים על נטיות אובדניות, מיפינו את התוצאות של היועצות. נעביר את הנתונים לוועדה".

יו"ר הוועדה פורר סיכם את הדיון וקרא לשר לביטחון פנים להרחיב את יעדי המשרד כך שהיעד למניעת אלימות במשפחה ופגיעה מינית ייכלל בהם. "בתקופה בה אנו רואים עלייה של מאות אחוזים בנושא הזה – זה שהיעד לא בפנים מעידה על נתק בין השטח למטה. אנו מבקשים ממשרד החינוך לפעול כך שנורות ההזהרה שלגביהם הופקו חומרים חייבים לרדת לשטח ולקבל דיווח מי קרא אותם – המערכות נפלאות אבל לא מגיעות לנקודות הקצה או לפחות אין לנו אינדיקציה שהגיעו לשם". ח"כ פורר הוסיף: "צריך לייצר את הרצף בין מערכות הרווחה לחינוך. זה קריטי בגילאים האלה ולכן אני פונה למשרד הרווחה כך שבהנחיה למערכות הרווחה תעשה פנייה יזומה לבתי הספר כך שהמנהלים יוכלו להסב את תשומת לב המורים לדבר הזה".