יום ראשון ה7 בפברואר היה אחר צהריים קריר וגשום באשדוד. כזה שגורם לכולם לרצות להישאר בבית מתחת לשמיכה. זה לא מנע מעשרות רבות בני נוער מהעיר להירתם למבצע חשוב מאין כמותו – חלוקת כרטיסי קנייה לקשישים בעיר.

את המבצע יזמה קרן הידידות, בראשות הרב יחיאל אקשטיין שפועלת ברחבי העיר והצטרפו אליה חניכי הנוער העובד והלומד בעיר, חניכי הצופים ותלמידי שכבה י''ב בתיכון מקיף ז'.

המטרה הייתה לאתר קשישים אשר זקוקים לכך ולהגיע אליהם עד דלת הבית עם מעטפה שבתוכה כרטיס שי מיוחד שבו אפשר לקנות מוצרי מזון, מכשירי חימום לחורף וכו'.

כל הגופים השונים נרתמו לצורך ובני הנוער החליטו שקצת גשם לא יעצור אותם!

הם התכנסו ועברו תדריך קצר, כל אחד קיבל רשימה של מספר כתובות, מעטפה ודפי מידע ואפילו הקלטות בשפה הרוסית לאלו שיזדקקו לכך! המטרה הייתה לא רק להעניק את הכרטיס וללכת אלא להישאר לשיחה קצרה כדי להעביר את המסר – לנו, הצעירים, אכפת מכם המבוגרים של העיר.

יעל אלהרר, רכזת שכבה י''ב בתיכון מקיף ז', מספרת: "הייתה לנו, צוות מחנכים בשכבה יב׳ ותלמידי השכבה, זכות לקחת חלק בפעילות התנדבותית בשיתוף עם הקרן לידידות. קיבלנו הדרכה מהקרן לידידות ויצאנו למשימה: חלוקת תווים לקניית מוצרים לחורף ומתן תשומת לב גם אם לזמן קצר לקשישים . הגענו לבתי הקשישים מה שיצר מפגש בין דורי מרגש מאוד. הצלחנו להיחשף מעט לחיי הקשישים בארץ, להעלות חיוך על פניהם ובוודאי על פנינו. ללא ספק, אנו מצפים להמשיך ולקחת חלק בפעילות למען אוכלוסייה כל כך חשובה בחברה הישראלית ."

"אני חושב שזה מבצע חשוב מאין כמותו, לא רק בגלל הכסף שאותם קשישים קיבלו" מספר מור שבתאי, רכז פעילות הנוער העובד והלומד בעיר. "את אותם התלושים היה אפשר להעביר גם בדואר, או עם שליח, או סתם לדפוק ולהעביר. אני פגשתי בני נוער שהיה אכפת להם גם להישאר, לדבר ולפגוש. ואני חושב שלאותם קשישים זה היה מאוד מאוד משמעותי. קרן הידידות הפיקו פרוייקט מעולה, השקיעו המון כדי שהכל יעבוד כמו שצריך וזה הצליח.יעל רכזת שכבה י''ב במקיף ז', צוות המורים והתלמידים נרתמו ועשו עבודה מעולה- הרגשתי שיש שם ילדים שיכולים להישאר עד אמצע הלילה ולחלק עם צריך.. חשוב כמובן לציין את העזרה הרבה והדחיפה של הגברת מזל שאלתיאל מנהלת תחום הנוער בעיר ולעומר גדג' רכז תנועות הנוער על כל ההשקעה, העזרה והתנופה שהם נותנים לפעילות שלנו. רק השבוע קיבלנו בנוסף גם ציוד חדש נוצץ ומעולה למוקדי הפעילות שלנו."

סלנה מטוסביץ', תלמידת שכבה י''ב במקיף ז' מספרת: "חולקנו לזוגות ויצאנו לחלק את התלושים. במהלך הפעילות יצא לנו להיכנס לבתים של אותם הקשישים, לשוחח איתם, להוות אוזן קשבת לבעיותיהם ולהעביר לפחות כמה דקות מיומם בשיחה ושיתוף של החוויות שלהם. מכל בית שבו עברנו וראינו את אורח חייהם למדנו, התפעלנו, הופתענו והכי חשוב התמלאנו אושר כשראינו את החיוך שעולה על פניהם כאשר הגענו לביקור והענקנו להם את התווים. זה תמיד כיף לדעת שיש מישהו שחושב עלייך ודואג לך. אמנם זו הייתה חוויה די מהירה אך שמחנו לדעת שלפחות הצלחנו לתרום כמה שיכולנו ולעזור כמה שאפשר.. ואין הרגשה יותר מדהימה מלראות חיוך על פנים של אחרים ולדעת שזה בזכותך תמיד טוב לעשות טוב!"