ברנדה אזרצקי
10.01.16 / 11:55
להאזנה לתוכן:
הכתצי"ת שלנו, אושר פפיס, פותחת את הלב ומספרת לנו על תנועת הנוער שלה- המשצ"ים ומה כל כך מיוחד בה.
קודם כל, למקרה שתהיתם לגבי פירושי המילים- מש"צים (מדריכי של"ח צעירים) - של"ח (שדה לאום חברה).
תנועה זו כבר הרבה שנים מכשירה ילדים בכיתות ח' ט' י' יא' בתהליך שניקרא משצ"ים.
אצלי זה התחיל בכיתה ט'. בהתחלה היו פגישות שבועיות עם משצים תלמידי כיתה י' שעברו את אותו תהליך כמו שלי בדיוק לפני שנה.
בפגישות האלו הפכנו למגובשים בתור קבוצה ולמדנו להכין הדרכות, אבל בעיקר צחקנו ונהנו.
אצלי זה התחיל בכיתה ט'. בהתחלה היו פגישות שבועיות עם משצים תלמידי כיתה י' שעברו את אותו תהליך כמו שלי בדיוק לפני שנה.
בפגישות האלו הפכנו למגובשים בתור קבוצה ולמדנו להכין הדרכות, אבל בעיקר צחקנו ונהנו.
אחרי חודשיים שנפגשנו כל שבוע, יצאנו לטיול הראשון-כנס חנוכה ליומיים.
לטיול יצאנו כל המשצים של כיתה ט' מקיף ד' ביחד. במשצים הקבוצות מתחלקות על פי מחוזות, אשדוד משתייכת למחוז דרום- אז כל מחוז דרום כל אחד עם הבית ספר שלו, יצאו לכנס חנוכה.
בטיול הלכתי הכי הרבה (בשביל עצלנית כמוני) אבל אין מצב שאני פורשת כי זה כיף, למרות שקשה, זו החוויה הכי מטורפת שאפשר לעבור.
אחרי חנוכה המשכנו עם הפגישות, למדנו דברים חדשים וכעבור חודשיים יצאנו לטיול שני- כנס פסח לשלושה ימים.
הפעם לא יצאנו בתור בית ספר, יצאנו בצורה שונה לגמרי. כל המשצים של שכבה ט' התחלקו לזוגות מכל מחוז דרום (לא רק מאשדוד) וככה בנו לנו קבוצה.
כנס פסח הוא הטיול שהכי נהנתי, אמנם לא הלכנו בכלל, אבל למדנו להכיר אנשים, להסתגל לקבוצה, ללמוד לוותר אחד לשני וכו'. אחרי כנס פסח ידעתי בוודאות שאני רוצה לעבור תהליך שלם במשצ"ים. אחר שלושה חודשים יצאנו לטיול הכי חשוב והכי משמעותי- קורס משצי"ם.
בקורס נשארנו אותה קבוצה מכנס פסח. זמן הקורס הוא תשעה ימים שמחולקים ככה: 4 ימים בשבוע זה גיחה כמו כנס פסח ואחרי זה חוזרים הביתה (כי איך אפשר שישי שבת בלי האוכל של אמא) וביום ראשון חוזרים שוב לאותה קבוצה רק הפעם הולכים והולכים, מהשפלה עד לירושלים ברגל (!) אוטובוסים? מי צריך בכלל, זהו מסע נודד של 32 קילמוטר שבו כל אחד עזר לשני -אם זה בלסחוב את התיק או אם זה בלהרים מישהו שנפצע ועדיין רוצה להמשיך כי הוא לא עבר את כל זה לחינם. זה מסע שקשה לעבור לבד, אבל הפעם הוא לא כ"כ קשה, כי כשאתה עם אנשים שאתה אוהב ואנשים שרוצים לעזור ובסופו של דבר יש לכם את אותה מטרה להגיע בלי לוותר הכל פתאום הרבה יותר קל.
הגענו לירושלים - פה הקטע הכי מרגש. הגענו לכותל, כל מחוז דרום ביחד, לצעוק "הקשב" מול הכותל להוכיח לעצמנו שאנחנו כן יכולים! לא לוותר לעצמך אף פעם גם אם קשה!
עכשיו אני יכולה להגיד שאני מלווה את המשצים של כיתות ט' במקיף שלי ורוצה לעבור איתם את התהליך שיחוו את התחושה הזאת, את החוויה הזאת. זה חוויה שאני מאחלת לכל אחד לעבור.
תמצאו את מה שנראה לכם קשה, או בלתי אפשרי ותנצחו את זה, ביחד או לבד.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
