אז כן,זה המצב. זאת אפילו תופעה שכיחה אצל בני נוער. 
"הכל התחיל שיצאתי עם חברים לפארק " מספרת לי נערה מאשדוד " הם אמרו לי לא לספר לאף אחד, ולקחו אותי לאיזור בו הם החביאו את הנרגילה, הם הוציאו אותה והתחילו לעשן לי מול הפרצוף. ידיד שלי שאל אותי אם אני רוצה שאחטה ולא ידעתי כל כך מה להגיד.. חשבתי שיאהבו אותי יותר או שיעדיפו להסתובב איתי אם אני אקח שאכטה, אז לקחתי. " בסיפור שלה, הלחץ החברתי מודגש ביותר. אבל לא תמיד זה ככה. יש כאלה שמעשנים נרגילה מהבית, יש כאלה שסקרנים ורוצים לנסות. " הכל התחיל שישבתי עם חברים בפארק, זה היה הרעיון שלי ושל חבר שלי לקנות נרגילה." מספר לי נער בן 16 מאשדוד. "אז עישנו, וככה הכרתי אנשים . עם הזמן, זה נהפך לפעם בשבועיים"
"ואחרי זה, התחלתי להנות מזה " היא ממשיכה לספר לי "אהבתי את הטעם של זה. אהבתי את הריח. כל שבוע, היינו קונים טעם אחר כדי לנסות טעמים חדשים.. " אז יש שתי אפשרויות. להפסיק או להמשיך. שניהם הפסיקו, אך בדרכים שונות. " זה נגמר שהכרתי חברים חדשים,שאהבו אותי איך שאני. ביניהם זה חבר שלי והוא גרם לי לשים פס על אנשים ועל מה שהם חושבים- ולהיות אני. אז פשוט הפסקתי עם זה, התרחקתי מ 'החברים לעישון' הבנתי שזה מטומטם. " הסיפור שלה נגמר יפה, אבל לא של כולם. הרבה מדרדרים מהנרגילות ישר לסיגריות שמשם זה כמעט אף פעם לא נגמר... "הרבה אנשים לא מודעים לסכנות של זה" הוא ממשיך לספר לי  "ראיתי שזה הגיע לתדירות גבוהה מידי. והחלטתי להפסיק לכמה חודשים"  אז אולי להפסיק עם זה לכמה חודשים זה הפיתרון, ואולי להתרחק בכלל. אני באופן אישי לא מבינה את הכיף בלפגוע בריאות שלך ולהגדיל את הסיכוי שלך לחלות במחלות לב. הרי להיות תלוי בדבר חומרי, כדי לגרום להרגיש טוב יותר עם עצמך- זה מסוכן. אז אולי לפני שאתם מנסים, תבדקו טוב טוב מה ההשלכות של זה. שלא יום אחד תתעוררו ותמצאו את עצמכם תקועים עמוק בזבל.