העובד, כיום בן 51, נמנה על צוות העובדים של חברת "קשרי ים", שנשכרה על ידי נמל אשדוד לפני כתשע שנים, לשם ביצוע עבודות פריקה וטעינה של אניות.

באחד הימים באותה תקופה, שהה העובד על סיפון האנייה ביחד עם אתת מטעם הנמל שתפקידו  היה לתאם ולכוון בין מפעילי המנופים לשאר העובדים. טעות קטנה בכיוון גרמה לתאונה הקטלנית: בזמן שהעובד טיפל במכולה אחת, אישר האתת להעמיס על המנוף מכולה נוספת. פעולה שגרמה למכולה הראשונה לסטות ממקומה, ולמחוץ את התובע – שנפגע חמורות באזור המפשעה, הבטן וכן ספג פגיעה קשה בכלי הדם.

בשנת 2010 פנה העובד – שהוכר כנכה של כמעט 70% - לבית משפט השלום בקריית גת בתביעה לקבלת פיצויים על נזקיו מחברת "קשרי ים", חברת נמל אשדוד וחברות הביטוח שלהן.

הנתבעות טענו שהתובע הפר את נהלי העבודה והבטיחות בכך ששהה על הספינה בזמן שהמנוף עבד. האתת מטעם הנמל זומן לעדות, וסיפר כיצד קרא לתובע לצאת מהאנייה מספר פעמים, אלא שזה לא הקשיב לו ונכנס במהירות למקום המסוכן.

בתגובה, התובע הודה בכך שהיה מודע להפרת נהלי הבטיחות, אך עמד על כך שעשה זאת רק על פי הוראות האתת, שלדבריו נהג לקרוא לו בכל פעם שהיה צריך "עזרה של ידיים". לדברי התובע, הוא ראה באתת כמעין "בוס" שלו, ולכן הרגיש מחויב למלא את הוראותיו.  

סגן הנשיאה השופט אור אדם התרשם שהתובע אמין יותר מהאתת, ששינה את גרסאותיו במהלך עדותו, במטרה לנסות ולהטיל את כל האשמה על התובע.

השופט ביקר את התנהלות הנמל, שנמנע מלהעיד את מפעיל המנוף או עובדים אחרים האחראים על שיטת העבודה המסוכנת.

מאחר שהשופט הגיע למסקנה כי עובדי הנמל נהגו לחרוג מנהלי העבודה דרך קבע, החליט השופט לייחס לנמל 80% מהאחריות לנזקי התובע. 20% נוספים הטיל השופט על "קשרי ים" –  המעסיקה הישירה של התובע – שלדבריו לא עשתה דבר כדי למנוע פעילות שסיכנה את עובדיה.

עם זאת, השופט הבהיר כי אף ש"קשה לצפות מעובד פשוט" לסרב להישמע להוראות הממונים,  יש לייחס לתובע אחריות מסוימת, בשל המודעות שלו לכך שהוא עובר על הנהלים, וכך יוחסו לו 10% אחריות מהנזק שנגרם לו.  

"מדובר בתאונה קשה, שגרמה לשורה של נזקים רפואיים קשים בתחומים שונים, כך שנכותו הכוללת של התובע עומדת על קרוב ל 70%. התרשמתי כי מעבר לפגיעה הרפואית, התובע נפגע גם בתחומים שאינם ממוניים, והפגיעה המשמעותית הפריעה את מהלך חייו הרגיל באופן ניכר", כתב השופט בפסק הדין.

נזקי התובע, בהם אבדן שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות, הוערכו על ידי השופט בסך של 2.2 מיליון שקל. עם זאת, מאחר שהתובע נמצא כזכאי לתגמולים בסכום של 2.36 מיליון שקל מביטוח לאומי, הרי שהתביעה כולה "נבלעת" בתוכם, ומשכך – המעסיקה הישירה לא תצטרך לשלם לו דבר, בהתאם להוראות חוק ביטוח לאומי.

ואולם, מאחר שהנמל לא היה המעסיק הישיר שלו, יהיה עליו לשלם לו פיצוי חלקי בשיעור של 25% כמצוות המחוקק. סכום הפיצוי לפיכך הסתכם ב-398,900 שקל כפיצוי חלקי, בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 105,300 שקל.

באדיבות אתר "פסק דין" - הכותבת, עורכת הדין עורכת דין פאני יהלום עוסקת בנזיקין, לא ייצגה בתיק.