בצעד נדיר זיכה בית משפט השלום בפתח תקווה קבלן ידוע מאזורינו, שהואשם בביצוע שש עבירות של אלימות ואיומים כלפי אשתו, עמה הוא נמצא בהליך גירושין.

על פי כתב האישום הראשון, הנאשם איים לכאורה על אשתו בכך שקירב אצבע לפניה ואמר לה: "נמאס לי ממך, את כבר לא תחיי". באישום השני נטען כי הנאשם כביכול אמר לאשתו כי היא לא תחיה ועדיף לו להזמין רוצח שכיר. האישום השלישי מייחס לנאשם איומים, כשהוא אומר לה לכאורה כי עדיף לו להרוג אותה מאשר לשלם לה את המגיע לה וכי הוא ינסה לפגוע ברכבה. האישום הרביעי והחמישי מייחס לנאשם עבירות של אלימות כלפי המתלוננת ואילו האישום השישי מייחס לו עבירה של פגיעה ברכב המשותף.

באמצעות עורכי הדין דפנה זאק ופתחי שחאדה, טען הנאשם כי הרקע לתלונה הוא החלטת המתלוננת להתגרש ממנו ורצונה בקבלת כתובתה, העומדת על סך 720 אלף שקל – סכום עליו חתם בתקופה בה האהבה פרחה בין שני בני הזוג.

הנאשם אישר כי בין השניים התגלעו ויכוחים, כפי שיש בין כל בני זוג, אולם מעולם לא איים על חייה. הוא העיד כי רצה תמיד את הטוב ביותר עבור המתלוננת וילדיהם המשותפים. כמו כן, הנאשם ציין כי טענותיה בדבר איומים לכאורה על חייה לא מתיישבים עם מאבקו על חייה לאורך השנים, בעת שחלתה אשתו במחלת הסרטן.

לאחר התקופה הקשה, כשהחל הנאשם לחזור מאוחר עקב עבודתו, החלה המתלוננת לחשוד בבעלה, והדבר התבטא בהתפרצויות כעס. וכך, כשהיחסים בין השניים הולכים ומידרדרים, הודיעה המתלוננת כי ברצונה להתגרש מבעלה, והשניים החלו לדון בחלוקת הרכוש.

הנאשם מספר כי למרות הצעה הוגנת שהציע לחלוקת הרכוש, המתלוננת דרשה יותר ואיימה עליו כי אם לא תקבל את מבוקשה תהרוס לו את החיים ותפנה למשטרה. חבר, חוקר פרטי, הציע לו לרשת את הבית במצלמות, על מנת להגן על עצמו ועל חפותו בעת הצורך – וכך עשה.

השופטת מצאה מספר סתירות בעדותה של המתלוננת, בהן טענה שהופרכה מעבר לכל ספק, כאילו הנאשם ניסה כביכול לחבוט בפניה באגרופו, בעוד היא סובבה את ראשה – ובכך פגע הנאשם בדלת וגרם לה נזק. הקבלן שבנה את הבית העיד כי הנזק נעשה על ידי אחד מעובדיו בעת עבודות לחיזוק הגג. הקבלן אמר כי הוא זוכר במדויק את הנזק, שכן הוא קיזז את סכום הנזק שנעשה לדלת מהכסף שקיבל בגין עבודתו.

השופטת התייחסה גם לכך שאחותה של המתלוננת התגוררה בביתם יחד עם בעלה ובנה, אולם במשטרה לא הזכירה את אחותה כמי שיודעת על הטענות לאלימות ולאיומים, ורק בבית המשפט ציינה כי סיפרה לאחותה על טענותיה. "אי אזכור האחות, אשר התגוררה בבית בתקופה הרלוונטית, למשך פרק זמן משמעותי, מעורר תמיהה, באשר לכאורה אכן יכולה הייתה האחות לשפוך אור במהלך החקירה", קבעה השופטת.

כמו כן, התייחסה השופטת לכך שהמתלוננת פנתה לבית המשפט בדרישה להסרת המצלמות שהתקין הנאשם בבית, מה שלדבריו נעשה במטרה להכשיר את הקרקע להתלונן נגדו.

"בחקירה נגדית נשאלה המתלוננת מדוע פעלה להסרת המצלמות בצו בית משפט, שהרי המצלמות יכולות היו לאשש את טענותיה בדבר אלימות מילולית ופיזית", כתבה השופטת בפסק הדין. "לא מצאתי את תשובותיה בעניין זה מספקות ומבהירות מדוע לא חפצה בהדנה שיכולות היו המצלמות לספק לה. דבריה כי הנאשם נהג לומר לה כי הוא מקליט אותה אינם מתיישבים עם טענה לאלימות שהוא מפעיל כלפיה, ביודעו כי קיימות מצלמות המקליטות את המעשים הנטענים, אלא עם התנהגות של מי שמנסה להגן על עצמו".

השופטת אמנם ציינה כי הזיכוי אינו משקף מסקנה כי המתלוננת, אולם נותר ספק בלבה נוכח גרסת הנאשם ובשקלול סתירות שנמצאו בעדותה של המתלוננת. "על מנת להרשיע את הנאשם, עלי לתת אמון נעדר כל ספק סביר בגרסת המתלוננת ולהעדיפה על גרסת הנאשם".

עוד אמרה השופטת, כי גם אם אין בכל סתירה של המתלוננת לבדה כדי להביא לזיכוי של הנאשם, שקלול הסתירות, אי העדת אחות המתלוננת אשר חייתה עם בני הזוג פרק זמן ממשי בתקופה הרלוונטית, חולשת החיזוקים והפרכת הטענה בדבר הסיבה לנזק בדלת – כל אלה יחד אינם מאפשרים לחיזוקים אותה הציגה המתלוננת (בהם תעודה רפואית, שגם היא עוררה תמיהה שלא הובררה) כדי להכריע את הכף לטובת גרסת המתלוננת.

"נוכח המתואר לעיל, אני קובעת כי לא הוכחה אשמת הנאשם מעבר לספק הסביר, ולפיכך מזכה אותו מכל אשמה", כך לשון פסק הדין.

סניגוריתו של הנאשם, עו"ד דפנה זאק, אמרה בתגובה לפסק הדין: "נדיר מאוד שבתי המשפט מזכים גבר מעבירות של אלימות, לא כל שכן שש עבירות בכתב אישום אחד, בהן אלימות פיזית ואיומים קשים על חיי המתלוננת. אני שמחה שמערכת המשפט התגלתה כאן במיטבה, שקלה את הדברים לגופו של עניין ולא נסחפה אחרי הטרנד הפופוליסטי בתקשורת, לפיו הגבר הוא תמיד 'שטן' וטענות האישה הם תמיד 'האמת לאמיתה'".

עו"ד פתחי שחאדה הוסיף: "אכן, ברוב המקרים של אלימות במשפחה, מי שאלים הוא הגבר והאישה היא הקורבן. אולם חשוב מאוד לבדוק את כל מקרה לגופו של עניין, שכן כבר נכתב: 'האף תספה צדיק עם רשע?'".

בתמונה: עורכי הדין של הקבלן