ניתן לתבוע רשלנות רפואית בהיריון במגוון מקרים של נזק לעובר, אך חשוב להבין שלא כל מקרה של פגיעה בעובר מהווה רשלנות רפואית. מתי ניתן לתבוע רשלנות רפואית בהיריון? ומהי אחריותה של האם ההרה? לפניכם 5 דברים שלא ידעתם על רשלנות רפואית בהיריון.

1# לא כל מקרה של פגיעה בעובר מהווה רשלנות רפואית

לא בכל מקרה בו נולד תינוק, הסובל מבעיה בריאותית חמורה, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית. כך למשל במקרים בהם הנזק לא ניתן היה למניעה ולא הייתה כל רשלנות של הרופא, במסגרת מעקב ההיריון, לא תהיה עילה לתביעת רשלנות רפואית. כך, גם לא בכל מקרה בו מתגלה מום אצל העובר, לאחר הלידה, המסקנה היא שהייתה רשלנות רפואית.

על מנת להוכיח רשלנות רפואית, יש להראות שהרופא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, כלומר: שהרופא לא פעל כפי שרופא סביר במצבו היה פועל.

במקרה שישנה הפרה של חובת הזהירות (רשלנות), יש להוכיח גם שנגרם נזק, ושיש קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק. כלומר שהנזק נגרם כתוצאה מהרשלנות.

2# ניתן לתבוע רשלנות רפואית על אי אבחנה של מומים בהיריון

במסגרת מעקב ההיריון, האישה עוברת בדיקות רבות במטרה לבחון את מצבו של העובר והאם הוא סובל, חלילה, ממומים כלשהם, בעיות גנטיות, או ליקויים אחרים, בגינם הוא עלול לסבול מנכות משמעותית.

בין הבדיקות הקיימות ניתן למצוא: בדיקות שקיפות עורפית, בדיקות חלבון עוברי, בדיקות גנטיות, בדיקת סיסי שליה, סקירת מערכות, בדיקת מי שפיר,  צ'יפ גנטי, ועוד בדיקות כאלה ואחרות בהתאם לצרכי האישה והעובר שלה.

מקרים של אי זיהוי של מומים בעובר במהלך אחת מבדיקות ההיריון השגרתיות או הייחודיות, יכולים להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית בהיריון, אם מוכח שהרופא הבודק התרשל בבדיקה, כך שעל אף שניתן היה לאבחן את המום, הוא לא אובחן על ידו.

3# רופא חייב למסור לאישה הרה את כל המידע הרפואי הרלוונטי להיריון שלה

על פי חוק זכויות החולה ופסיקת ביהמ"ש העליון, על רופא, המבצע מעקב היריון, למסור לאישה ההרה את כל המידע הרפואי הרלוונטי לה ומשמעותו. על הרופא ליידע את האישה לגבי הבדיקות שניתן לבצע במסגרת מעקב ההיריון, הן הבדיקות שנמצאות במסגרת סל הבריאות והן בדיקות שניתן לבצע באופן פרטי. על הרופא לוודא שהאישה הבינה את ההסבר כולל הסבר על חשיבות הבדיקות מחד והסיכונים הכרוכים בביצוע הבדיקות מאידך וזאת על מנת שהאישה תוכל לקבל החלטה מושכלת אילו בדיקות היא מעוניינת לבצע.  

כך למשל כשמדובר בבדיקות סקר, כגון בדיקת NIPT (בדיקת דם אמהי לאבחון תסמונת דאון אצל העובר) על הרופא להסביר לאישה, בין היתר, כי מדובר בבדיקת סקר בלבד ולפיכך התשובה שתתקבל איננה מוחלטת (כלומר: הבדיקה לא מזהה באופן ודאי תסמונת דאון), והבדיקה האבחנתית היחידה הינה בדיקת מי שפיר. מנגד, בדיקת NIPT הינה בדיקה נטולת סיכון לאישה ולעובר, בעוד שבדיקת מי שפיר, הינה בדיקה פולשנית ובה קיים סיכון לאובדן ההיריון. כנ"ל לגבי בדיקת חלבון עוברי, שגם היא בדיקת סקר, אשר באמצעות חישובים בוחנת מהו הסיכון לתסמונת דאון אצל העובר, אך היא אינה בדיקה אבחנתית. חשוב שכל אישה תהיה מודעת להבדל שבין הבדיקות הללו.

במקרה שהרופא לא מוסר לאישה ההרה את כל המידע הרפואי הרלוונטי לה לצורך קבלת החלטה מושכלת ומודעת, הוא מפר את חובת הזהירות.

כך במקרה שנגרם נזק לעובר, ומוכח שיש קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לרשלנות הרופא באי מסירת מידע אודות בדיקות שניתן היה לבצע לאבחון הבעיה הבריאותית אצל העובר, האישה תוכל להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא בעילה של הפרת חובת היידוע (שהינה חלק מחובת הזהירות בה חב הרופא).  

4# ניתן לתבוע רשלנות רפואית גם על העדר טיפול ראוי לאחר הלידה

רשלנות רפואית בהיריון אינה חייבת להתרחש רק בהיריון עצמו, אלא היא יכולה להתרחש גם לאחר הלידה, אם הסיבוכים שנגרמו לאישה או לעובר, היו קשורים להיריון וללידה. כך למשל היעדר טיפול מתאים לאחר הלידה, אי מתן הנחיות רלוונטיות למצבם של האישה או העובר לאחר הלידה, או אי זיהוי של סיבוכים שנוצרו בלידה או לאחריה, עלולים להוות רשלנות רפואית בהיריון.

5# באחריות האם ההרה לעבור את כל הבדיקות הרפואיות המומלצות לה

לא רק לרופא קיימת אחריות למצבה של האם והעובר. במקביל לאחריותו של הרופא ליידע את האם ההרה בכל הבדיקות המומלצות בהיריון שלה, על האישה מוטלת האחריות לבצע את המעקב הרפואי הנדרש ואת הבדיקות עליהן המליץ לה הרופא.  

אישה הרה שלא הגיעה למעקב היריון מסודר או לא ביצעה את ההמלצות הרפואיות, עלולה להיחשב כמי שיש לה רשלנות תורמת לנזק. המשמעות המעשית הינה שהפיצוי שייפסק (במידה ויקבל את התביעה) יהיה פיצוי מופחת, בהתאם למידת האשם התורם שיקבע לה בפסה"ד.

עו"ד עדי וייס עוסקת ברשלנות רפואית ומופיעה בדירוג היוקרתי של DUNS100 בין המשרדים הבולטים בישראל.