אבי כהן, דמות מוכרת בעיר, עבד לפני מספר שנים (2008) כמפקח בניה בעיריית אשדוד. במהלך עבודתו כהן (לימים עו''ד אבי כהן), הגיש חוות דעת על ענייני תכנון ובניה בדירה שברחוב אח''י אילת. מתחת לדירה המדוברת מתגורר עו''ד ארנון ברק שלא אהב את ממצאי הדוח, בחר לפנות במכתבים שונים אל גרגורי טננבאום, מנהל מחלקת ההנדסה והפיקוח בעיריית אשדוד ודרש להפסיק את פעילותו של אבי כהן. במכתביו טען כי דוח הפיקוח אינו תואם את המציאות. כמו כן טען עו''ד ברק כנגד כהן כי זוויות הצילום של התמונות שצורפו לדוח מלמדות על חשש וחשד לטיוח, העלמת עובדות, טשטוש ראיות או ניסיון לכך. בכלל זאת העלה עו''ד ברק במכתבו הראשון טענות בדבר זיוף ופברוק הדוח וזאת מטרה מצד אבי כהן לסייע ולהכשיר בדרך בלתי חוקית את ההיתר שניתן לבניה באותה דירה.

במכתב שני עליו מבוססת התביעה, שנשלח אף הוא אל גרגורי טננבאום בחודש ספטמבר 2008, מתלונן עו''ד ברק על המשך הבניה הבלתי חוקית בניגוד לצו הפסקה מינהלי שניתן בקשר לעבודות הבניה. הוא מדגיש במכתבו כי כעת ברור שדוח הפיקוח שהוציא אבי כהן אינו יכול לעמוד בשום מבחן הגיוני ועל כן החשד לזיוף ופברוק הדוח. הפרסום השלישי עליו מבוססת התביעה הינו משלוח חוזר של המכתב הראשון בתוספת דרישה בכתב יד לתגובה ואילו הפרסום הרביעי עליו מבוססת התביעה הינו משלוח חוזר של המכתב השני בתוספת דרישה בכתב יד לתגובה.

הפרסום החמישי הינו מכתב תשובה שנשלח על ידי עו''ד ברק לב''כ של אבי כהן, עו''ד יהושוע אסרף, הכולל מענה לדרישתו של אבי כהן להתנצלות על שורת הטענות שהטיח נגד אמינותו. במכתב התשובה ציין עו''ד ברק כי כהן עזב את עיסוקו כעו''ד לטובת תפקיד מפקח בניה לאחר שגילה ששם עושים כסף מהיר בכל מיני דרכים ו'קומבינות'.

לאחר כל אלה החליט אבי כהן כי משלוח האמורים מצדו של עו''ד ארנון ברק מהווה פרסום לשון הרע, ודרש כאמור באמצעות עורך הדין יהושוע אסרף לחייב את ברק בפיצוי בגין הוצאת לשון הרע. בבית המשפט פירט הנתבע (ברק) מסכת ארוכה של אירועים הנוגעים לבניה שנערכה בדירה שמעליו אשר גרמה לנזקים לדירתו, אמר כי הוא עומד מאחורי כל המכתבים ששלח וטען כי הדברים שכתב הינם אמת. עוד טען כי התובע (כהן) התנכל לו על רקע היכרות קודמת שהייתה בעבר בין השניים, שהותירה בלבו של כהן רגשות טינה ונקמנות כלפיו.

במהלך ארבע שנים התנהל המשפט בין הצדדים כאשר כל צד מגיש הצהיר את עדויותיו. ב-2.8.12 קבע סגן נשיא בית משפט השלום באשדוד, השופט גיל דניאל כי לאחר ששקל את טענות הצדדים החליט לקבל את התביעה. "התובע הוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת את חמשת הפרסומים עליהם ביסס את תביעתו", כתב בהחלטתו. בהמשך ציין השופט דניאל: "טענות הנתבע בסיכומיו, לפיהן התובע לא הוכיח משלוח המכתבים וקבלתם בעירייה הינן טענות מופרכות שמלמדות על אופי טיעוניו של הנתבע בהליך זה...אין ספק כי הפרסומים האמורים כוללים לשון הרע על התובע. במכתבים מעלה הנתבע טענות קשות, אותן הוא מייחס לתובע. בכלל זאת, מייחס הנתבע לתובע זיוף ופברוק של דוח פיקוח. כמו כן הנתבע טען במכתביו כי התובע  פעל כך על מנת לסייע להכשרה בלתי חוקית. הנתבע טען במכתבים ששלח למנהל מחלקת הנדסה ופיקוח כי דוח הפיקוח שהוגש על ידי התובע מעלה חשש וחשד לטיוח, העלמת עובדות, טשטוש ראיות או ניסיון לכך. אמירות אלו, עולות כדי לשון הרע.

"הרושם המתקבל הוא כי הנתבע ארג את מכלול טענותיו כלפי גורמים שונים לכדי תיאור של מסכת התנכלויות מכוונות ומעשי מרמה המכוונים כלפיו. לא מצאתי בחומר שהוגש כל בסיס לתיאוריה זו. וודאי שאין בראיות שהוצגו כדי ללמד על כך שהתובע היה כביכול חלק מקיומו של קשר רחב היקף, אשר קשרו יחדיו גורמים שונים נגד הנתבע".

בהחלטה קבע השופט גיל דניאל שעו''ד ברק ישלם לאבי כהן סך של 30,000 ש''ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה (18.9.2008) ועד למועד התשלום בפועל, הוצאות משפט לרבות אגרת משפט וכן תשלום שכר טרחה לעורך דינו של התובע.