עשר שנים של שחיטת תרנגולות הודו גרמו לפריצות דיסק, ביטוח לאומי קבע- השוחט נפגע עבודה.
09.08.12 / 10:34
שוחט בן 33 מאשדוד שעסק משך כ-10 שנים בשחיטת כ-2,000 תרנגולי הודו מדי יום,וסבל בעקבות כך מפריצות דיסק בגב לרבות טיפולים וניתוחים. השוחט הוכר לאחרונה על ידי המוסד לביטוח הלאומי כנפגע עבודה.
באי כוחו, עוה"ד מרדכי ספיר ואוריאל שמן, ממשרד עורכי הדין ד"ר לחמני, שמן, ספיר, פרץ ושות' מאשדוד, הצליחו לשכנע את הביטוח הלאומי לאחר שבית הדין לעבודה הסכים למנות לבקשתם, מומחה שני מטעם בית הדין, לאחר שהמומחה הראשון קבע שהפגיעה בגבו אינה קשורה לעבודתו.
הפעילות שגרמה לפגיעה כללה בין היתר, תנועות התכופפות חוזרות ונשנות כלפי שולחן בגובה של כ-70 ס"מ כשהוא עומד במרחק של כ-30 ס"מ משולחן השחיטה, כאשר בינו לבין השולחן מפריד אגן לניקוז דם. על מנת לבצע את השחיטה, על השוחט להתכופף קדימה, כאשר רגליו ישרות לאור מגבלת הימצאות אגן הניקוז. פעולה זו בוצעה כאמור כ- 2,000 פעמים, מדי יום.
בכתב התביעה לבית הדין לעבודה טענו עורכי הדין ספיר ושמן, כי השוחט מתלונן על בעיות בגבו לרבות כאבים ומגבלות תנועה המקרינים לרגליים ותחושת זרמים ונימול ברגליים. הלקוח אובחן על ידי רופאיו כסובל מבלטי דיסק בגבו לרבות לחץ על העצב. בעקבות אבחנות אלה, השוחט נאלץ כאמור לעבור ניתוח בגבו ולא שב לעבודתו עד לימים אלה ממש.
עורכי הדין מסבירים כי למרות שלא ארעה תאונת עבודה פיזית וגלויה לעין, מדובר בנזק מצטבר מכוח תורת "המיקרו-טראומה". המדובר בפגיעות זעירות ומתמשכות על פני תקופת עבודה ממושכת. מדובר בכלל משפטי המשול לטיפות מים המטפטפות אט-אט על אבן משך תקופה ומצליחות בסופו של דבר, לחצוב בה חור.
בית הדין האזורי לעבודה מינה כאמור, מומחה ("יועץ") ניטראלי בתחום האורתופדיה שהתייחס לשאלה "האם יש קשר סיבתי רפואי בין תנאי העבודה הנ"ל, לבין הפגימה בגבו, במסגרת תורת המיקרוטראומה". המומחה הראשון קבע כי על אף תנאי עבודתו כפי שתוארו לעיל, עבודתו של השוחט אינה פיזית קשה ואינה יוצרת עומסים על הגב התחתון. עורכי הדין ספיר ושמן ביקשו מבית הדין לפסול את המומחה, בין היתר בטענה כי הוא אוחז באסכולה רפואית המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה רפואית מקלה יותר וכן משום העובדה כי לטענת המומחה תנאי עבודה מסוג זה אין בהם להוות כלל מעמסה על הגב.
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי יש לפסול את חוות דעתו של המומחה הראשון ולמנות תחתיו מומחה אחר, אשר קבע כי חשיפה משכנעת של 9 שנים לתנאי העבודה המתוארים לעיל, ללא ספק משפיעים על התפתחות כאבי גב. המומחה השני קבע בסופו של דבר כי יש להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה במסגרת מיקרו-טראומה. בעקבות קביעת המומחה הודיע המוסד לביטוח הלאומי לבית הדין לעבודה כי הוא מכיר במחלת התובע בגבו כפגיעה בעבודה.
עוה"ד ספיר ושמן: "כדי לשפר סיכוייכם להכרה במצבכם הרפואי כבתאונת עבודה במקרים דומים, ישנה חשיבות מרבית לציון סוג העבודה ואופייה כבר בתלונות הראשוניות בפני הרופא המטפל. לא מספיק לציין כי קיימת בעיה בגב, רצוי להוסיף ולתאר את סוג העבודה ואופייה בכדי לתת לרופא המטפל אפשרות לזהות את הבעיה ובכך במסמכים הרפואיים תהא זיקה לבעיה רפואית המאפיינת את מנגנון המיקרו טראומה".
לאחר שהביטוח הלאומי הכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה, השוחט יתחיל בהליך של נפגע עבודה "רגיל' למול הביטוח הלאומי, כך שיזכה לדמי פגיעה בגין התקופה הממושכת בה לא עבד ובהמשך אף יהיה זכאי לעמוד בפני ועדה רפואית שתקבע את גובה נכותו הרפואית.