30.03.12 / 10:01
המוסד לביטוח לאומי הכיר בבן 57, תושב אשדוד וצבעי בתעשייה האווירית, כנפגע ממחלת מקצוע לאחר שחלה במחלת ריאות, למרות שהיה מעשן 'כבד'. בתחילה המוסד לביטוח לאומי סירב לקבל את תביעתו של ש. תושב רובע ג' בעיר שעבד 30 שנה בתעשייה האווירית, בטענה כי מחלת הריאות נגרמה כתוצאה מעישון של שתי קופסאות סיגריות ליום מאז שירותו הצבאי. לאחר שהעובד הגיש באמצעות עו"ד דותן לינדנברג תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, הביטוח הלאומי חזר בו מהחלטתו והכיר בנכות של 40% לצמיתות כמחלת מקצוע
עו"ד לינדנברג מומחה בדיני נזיקין טען בבית המשפט, כי בבדיקה תקופתית - שנה לפני שנאלץ עקב מחלתו לעזוב את העבודה- רופא תעסוקתי קבע שאינו מסוגל לעבוד בחשיפה לאדים וגזים מחומרים כימיים ועל כן אינו מסוגל להמשיך ולעבוד באותה עבודה. שנה אחר כך נקבע ע"י אגף הפיקוח על העבודה מטעם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כי "חל איסור מוחלט להעסיקו בעבודות כלשהן בהן קיימת חשיפה למתכות מסוימות".
מומחה מטעם התביעה קבע כי "ישנה הפרעה חסימתית בלתי הפיכה בחומרה בינונית עד קשה שבנוסף לתפקודי הריאה שאובחנו, מצביעים על מחלה חסימתית בחומרה בינונית עד קשה. המומחה קבע כי אין ספק שחשיפתו לחומרים אלה היא מרכזית בהתפתחות מחלה חסימתית שממנה הוא סובל.
המומחה קבע לו נכות בשיעור של 60% תוך שהוא מפחית ממנה 20% לאור העובדה שעישן משך 20 שנה והמליץ לאשר 40% נכות בשל עבודתו בתעשייה האווירית.
בית הדין מינה את פרופ' וינר פלטיאל, מומחה למחלות ריאה שקבע כי כ- 90% מהחולים במחלה זו הם מעשנים כבדים ורק 10% מהחולים, חולים בשל גורמים אחרים ביניהם זיהום סביבתי ותעשייתי וגורמים גנטיים. עוד קבע המומחה כי אופי עבודתו בתעשייה הצבאית שכללה חשיפה לחומרים כימיים מזיקים כצבע ומדללי צבע הוסיפה למחלתו פגיעה שהיתה אוסף של פגיעות ריאתיות זעירות ובכך תרמה משנית לחומרת מחלתו.
עו"ד לינדנברג הסביר לבית הדין כי אומנם המומחה מטעם ביה"ד מציין בחוות דעתו, כי המחלה עלולה להיגרם מחשיפה לחומרים מסוכנים בכ- 10% מהמקרים בלבד, אך אין בכך בכדי לשלול את האפשרות כי התובע אכן נכנס בגדר אותם מקרים.
עוה"ד שכנע את בית הדין כי "מומחה רפואי המתמנה ע"י בית המשפט אינו מכריע בתיק, אלא חוות דעתו משמשת ככלי עזר בידי בית המשפט לגבי ההכרעה, אם מדובר במחלת מקצוע ו/או במיקרוטראומה (אין ספור פגיעות זעירות שבכל אחת מהן נגרם נזק זעיר שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברותם לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה).
המוסד לביטוח לאומי כתב במהלך חודש מרץ לבית הדין כי לאור חוות דעתו של המומחה, המוסד חוזר בו מהחלטתו ומכיר במחלת התובע כפגיעה בעבודה. לאור הכרה זו הופיע התובע בפני ועדה רפואית של המל"ל אשר קבע כי בגין המחלה נותרה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור 40% . נכות זו איננה סופית ועתידה לעלות עד לשיעור של 60% בשל נכותו התפקודית.
עו"ד דותן לינדנברג: "פגיעה בעבודה יכולה להופיע בכמה צורות ולא רק בצורה המוכרת והברורה של פועל הנפצע במהלך עבודתו ועובד אשר אינו מכיר החוק יפסיד זכויות רבות המגיעות לו מהמוסד לביטוח לאומי".