חברת הביטוח של הרכב הגישה תביעה נגד ועד הבית לתשלום הנזקים שנגרמו לרכב, הכוללים גם שכר שמאי. מדובר בסכום של 48,076 ₪.

 

ועד הבית טען מנגד כי על גבי השער מצוי חיישן, אשר תפקידו היחיד למנוע היסגרות על חפץ ו/או על אדם, ולכן לא יכול להיות כי השער נסגר על רכבה של האישה. עוד טענו בועד שגם אם יתברר שהייתה תקלה בחיישן, אזי השער אמור להישאר במצב פתוח לגמרי.

 

עוד טענו בועד הבניין המשותף, שלא ייתכן שהפגיעה ברכב תהיה רק בצד אחד של הרכב, שכן אם השער היה נסגר על הרכב, הייתה פגיעה משני צידי הרכב. בועד העלו השערה שייתכן ומדובר בעמוד בטון בו פגעה האישה, לטענתם לאור נהיגתה הלא זהירה.

 

השופט אריאל ברגנר כותב בפסק הדין: " עדותה של הנהגת היתה ברורה, החלטית ולא נסתרה בחקירה נגדית ו/או בראייה אחרת". עוד כותב השופט ברגנר: " מתמונות הצבע של הוולוו, ניתן לראות כי המכות הקיימות בצידו הימני של הוולוו הינן מכות כיפוף התואמות לטענה של סגירת שער החניון על הרכב, יותר מאשר טענת הנתבעת כי הפגיעה נגרמה מעמוד בטון, כי אז הפגיעה היתה צריכה להיות אחרת, פגיעת שפשוף למשל".

 

השופט ברגנר מציין בפסק הדין, שמדוח התיקונים שהוגש לבית המשפט עולה שבוצעו תיקונים בשער כחודש לאחר האירוע. הוא מחליט לקבל את התביעה במלואה, ומחייב את ועד הבית לשלם לחברת הביטוח את סכום התביעה (48,076 ₪) ובנוסף, שכר טרחת עורך דין בסך של 7,000 ₪. ועד הבית המשותף יכול עוד לערער על פסק הדין.
 

פסק הדין באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין - www.psakdin.co.il