המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט העליון את נימוקי הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט יואל עדן) מיום 29.03.18, בו זיכה בית המשפט את אלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד ובן דודו, דוד חסן, מכל העבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום.

כזכור, ביום 29.3.18 ניתנה הכרעת הדין, בה זיכה בית המשפט המחוזי את אלון חסן ודוד חסן וכן את מנכ"ל נמל אשדוד, יהושוע (שוקי) סגיס, מכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

ביום 13.5.18 הגישה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, על דעת פרקליט המדינה, הודעת ערעור לביהמ"ש העליון כנגד זיכויים של אלון חסן ודוד חסן מחלק מהעבירות ובמסגרת הודעה זו ביקשה המדינה ארכה להגשת נימוקי הערעור.

כזכור, לפני מספר ימים פנו עורכי דינו של אלון חסן אל מפכ"ל המשטרה, בדרישה שיורה על פתיחת חקירה פלילית נגד בכיר בנמל אשדוד, שלטענתם ביצע מעשים פליליים בנמל.

הנימוקים לערעור

במסגרת נימוקי הערעור שהוגשו היום לביהמ"ש העליון באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד יוסף (ג'ואי) אש, טוענת המדינה כי "להותרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו השלכות משפטיות וחברתיות קשות". ככל שפסק דינו של בית המשפט המחוזי יוותר בעינו, המסר הנורמטיבי ששני הנאשמים, אלון ודוד חסן, וכלל הציבור נותרים עמו הוא שמותר – ואף ראוי – לעובד ציבור לפעול ולהימצא במצב של ניגוד עניינים בין טובת תפקידו הציבורי לבין טובתו האישית או טובתם של מקורביו. וזאת, אף אם עובד הציבור הוא בעל מעמד וכוח השפעה עצומים – כמו אלון חסן – ואף אם כתוצאה מפעולותיו בפועל צומח לו ולמקורביו רווח כלכלי רב, כפי שהיה בנסיבות מקרה זה. על כן, מבהירה המדינה, עיקרו של ערעור זה מתמקד בהשגה על קביעות נורמטיביות של בית המשפט המחוזי.

ערעור על הזיכוי בגין עבירות מרמה והפרת אמונים

יצוין כי המדינה ערערה רק על חלק מהאישומים ובתוך אישומים אלה – מתמקד הערעור רק בחלק מן העובדות שיוחסו מלכתחילה לאלון ודוד חסן ורק בזיכויים מהעבירות של מרמה והפרת אמונים. המדינה מדגישה כי הסיבה שבגינה נמנעה לערער על כל האישומים וכל העובדות בהן, נובעת מכך שהזיכוי בגינם התבסס על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות שקבע בית המשפט המחוזי. על אף שהמדינה סבורה כי בקביעות עובדה אלה של בית המשפט המחוזי נפלו טעויות, הרי שלאור הכלל בדבר אי התערבות ערכאת הערעור בממצאי עובדה ומהימנות, החליטה המדינה שלא לערער על כך.

המדינה מבקשת בשלב זה להרשיע את אלון ודוד חסן אך בעבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד הציבור ובתאגיד, ואך בחלק מהאישומים.

בהקשר זה, מציינת המדינה במסגרת נימוקי הערעור, כי שלושה נאשמים אחרים - יניב בלטר, אורי בלטר, וחברת "דנה לוגיסטיקה", אשר הואשמו יחד עם אלון ודוד חסן בכתב האישום המקורי על בסיס אותה מסכת עובדתית ואותן עבירות – הגיעו להסדר טיעון עם המדינה כבר עם הגשת כתב האישום, במסגרתו הודו השלושה ברוב העובדות והאישומים שיוחסו להם, שהיו זהים לאישומים שיוחסו לאלון ודוד חסן ושמהם זוכו. כזכור הסדר הטיעון אף כלל עונש מוסכם אשר במסגרתו נגזרו על יניב בלטר 18 חודשי מאסר בפועל ועל אורי בלטר 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. כן הושתו על השניים ועל חברת דנה עונשים כספיים משמעותיים.

המדינה מבקשת מבית המשפט לקבל את הערעור ולקבוע, כי התנהלותו של אלון חסן – שכאמור בחלקה הגדול אינה במחלוקת ומבוססת על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי –  מקימה עבירות של מרמה והפרת אמונים, שכן הפגיעה באמון הציבור ובטוהר המידות של עובדי הציבור כתוצאה מהתנהלותו היא פגיעה מהותית וקשה. עוד טוענת המדינה, כי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה מעשיו של אלון חסן אינם עולים כדי עבירה ואינם חוצים את הרף הנדרש לצורך הרשעה בפלילים היא קביעה שאין להשלים עמה במישור המשפטי ובמישור הציבורי, והיא אינה עולה בקנה אחד עם אמות המידה שנקבעו בפסיקתו של בית משפט העליון לעבירה של מרמה והפרת אמונים.

בשולי הדברים התייחסה המדינה לביקורת בית המשפט המחוזי בהכרעת דינו על התנהלות המדינה, ואף על עצם הגשת כתב האישום. המדינה דוחה טענות אלה וטוענת מנגד, כי כתב האישום התבסס על הודעותיהם של עדים רבים שמסרו את גרסתם בחקירה, וכי גרסתם של חלק מהעדים גם נתמכה במסמכים שנכתבו בזמן אמת. בית המשפט זיכה את המערערים לאחר שלא קיבל – בין מטעמי קבילות ובין מטעמי משקל, חלק מהחומר עליו התבסס כתב האישום. מדובר בהודעות של עדים אשר עמדו בפני המאשימה עת הגישה את כתב האישום ואשר עליהן הסתמכה. העובדה שבית המשפט בחר שלא להאמין לחלק מהעדים, או ביכר להעדיף את גרסתם בעדות על פני הודעתם במשטרה, אין משמעה שכתב האישום התבסס על "שמועות" או על "ריח לא טוב", כדברי בית המשפט המחוזי.

צילום: חן בוקר