יותר משנה וחצי אחרי שנגזר דינו, בית המשפט העליון דוחה את ערעורו של נהג מונית שהורשע בחטיפה, ביצוע מעשים מגונים בקטינה ונטישתה ונגזרו עליו 10 שנות מאסר. בערעורו טען נהג המונית, שיוצג על ידי עורך הדין בלפור יגאל, כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר קבע את עונשו לחומרה ואף לא נתן משקל מספק לכך שלא ניתן תסקיר נפגע עבירה, כך שלא ניתן היה לדעת אילו נזקים נגרמו לקטינה.

עוד נטען בערעור כי בית המשפט המחוזי היה צריך לתת משקל גם לעובדה כי הוא נעדר עבר פלילי וכן לתת משקל לנסיבותיו האישיות.

בית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, החליט כאמור לדחות את ערעורו של נהג המונית. בהחלטה כותב כבוד המשנה לנשיאה, חנן מלצר: "המעשים שביצע המערער מעוררים סלידה עמוקה, אותה יש לבטא בדרך של ענישה ממשית ומרתיעה. הוא בחר לו כקורבן ילדה רכה בשנים, כבת שבע בלבד בעת ביצוע העבירות, תוך ניצול תמימותה, הנובעת באופן טבעי מגילה הצעיר, פיתה אותה להיכנס למוניתו והחל בנסיעה ארוכה שהסתיימה ביער מבודד, שם ביצע בה המערער מעשים מגונים ולא חס לרגע על נפשה הרכה. וכאילו לא די בכך, לאחר שביצע בה את זממו, הותיר אותה מבוהלת, מפוחדת וחסרת אונים בתוך יער מבודד, הרחק מאוד מביתה וללא יכולת סבירה ליצור קשר עם בני משפחתה".

בנוגע לטענה כי לא הוגש תסקיר נפגע עבירה, ולא ניתן היה לדעת אם נגרם לה נזק, נכתב בפסק הדין: "עוד יש לציין כי הגם שלא הוגש תסקיר נפגע עבירה בעניין הקטינה, אין פירושו של דבר שהיא לא ניזוקה באופן חמור ממעשיו של המערער, שכן מדובר בעבירות שהנזק טבוע בהן מעצם טיבן. הפגיעה בנפשה העדינה של הקטינה בשלב בו טרם התגבשה אישיותה באופן סופי והצלקות הרבות והעמוקות שהותיר בה המערער – אינן דורשות הוכחה".