פליט אריתראי הועסק במשך שנתיים במאפיה באשדוד תמורת שכר מגוכך 4,500 ש"ח גלובלי. העבודה, שהתבצעה בלילות, כללה אפיית פיתות בין השעות 22:00 ועד 6:00.

בכתב התביעה טען הפליט האריתראי שהוא הועסק ללא תלושי שכר וללא תנאים סוציאליים. שנתיים לאחר שהתחיל לעבוד במאפיה הוא פוטר ללא כל סיבה, ועל כן החליט לתבוע את זכויותיו בבית הדין לעבודה. האריתראי דרש לקבל פיצויי פיטורין עבור שנתיים עבודה, הפרשי שכר שמגיעים לו עקב עבודה שביצע בלילות ובשעות נוספות, הפרשות עבור פנסיה, דמי הבראה וימי חופשה.

בכתב ההגנה טען בעל המאפיה כי כלל לא העסיק את האריתראי, וכי אינו מכירו. בעל המאפיה טען מאוחר יותר באחד הדיונים כי הוא מכיר את האריתראי רק מהאיזור, ובהמשך טען כי ייתכן והוא הועסק בעבודות ניקוי במשך שעה בסיום יום העבודה. 

בית הדין לעבודה, שדן בתביעה, בדק אם אכן היה זכאי האריתראי לתשלום נוסף עבור עבודתו ועבור השעות הנוספות שביצע. בבדיקת בית הדין נמצא כי הסכום החסר עבור גמול עבודה בלילה ושעות נוספות עומד על כ-165,386 ₪. אלה שהתובע הציב את תביעתו על סך של 40,000 ש"ח, ובית המשפט קיבל את תביעתו זו.

עוד קבע בית הדין כי בגין פדיון ימי חופשה ישולם לתובע סכום של 4,608 ₪, תשלום בגין דמי הבראה בסך 4,015 ש"ח, בגין הפרשות לפנסיה סך של 2,061 ש"ח ותשלום בגין פיצויי פיטורים בסך 9,000 ₪.

סה"כ קבע בית הדין כי העובד זכאי לפיצוי של 59,684 ש"ח. 

התובע העמיד את תביעתו על סך של 50,000 ש"ח, ועל כן קבע בית הדין לעבודה כי זה הסכום שיחויב בעל המאפיה לשלם כפיצוי לפליט האריתראי, בתוספת ריבית והצמדה מאוגוסט 2011. בנוסף חויב בעל המאפיה בהוצאות המשפט של התובע בסך 1,000 ש"ח ושכ"ט עורך דין בסך 4,000 ש"ח.