א' היה ספר. ע' הייתה לקוחה קבועה של הספר – א'.

יום אחד סיפר א' ל-ע' כי גרושתו הוציאה נגדו צו איסור יציאה מהארץ לצורך הבטחת תשלום חוב מזונות. א' ביקש מ-ע' שתחתום לו על ערבות לחוב המזונות, כדי לאפשר לו לצאת לחו"ל לבקר את משפחתו.

ע'  מחוסר נעימות ומתוך חברות נענתה בסופו של דבר לבקשה. היא חתמה על הערבות מתוך ידיעה כי אם א' יברח, היא תהיה חייבת לשאת בתשלום חוב המזונות שנצבר לטובת ילדיו. אך ע' לא האמינה שהספר והחבר יעז לברוח מהארץ והאמינה שמדובר בהליך טכני בלבד.... אבל א' ברח. הוא יצא לחו"ל ולא שב.

הבריחה של הספר/חבר א' הפכו את החובות שלו (שטפחו ל-650 אלף שקלים) לחובות שלה! מה שהביא אותה להליך פשיטת רגל שנמשך כשש שנים, עד שבית המשפט פטר אותה מכל חובותיה. אבל בית המשפט לא פטר אותה מחוב המזונות בגין הערבות שעליה חתמה.

פסיקת בית המשפט העליון:

השבוע, לאחר מאבק משפטי ממושך, פטר בית המשפט העליון את ע' מחוב המזונות, תוך שהוא קובע כי הואיל ולא מדובר בחוב ישיר שלה, אלא של א', יש לפטור אותה, לאפשר לה להשתקם, ואין להענישה על מעשיו של א'.

מהצד השני, גרושתו של א' נותרה ללא כתובת לגביית המזונות, מלבד המוסד לביטוח לאומי, שמשלם רק חלק ממאות אלפי השקלים שנצברו בשל בריחתו של א'.

פסק הדין שפטר את הערבה-פושטת הרגל מחוב המזונות, ניתן ברוב דעות של שופטי העליון, יעל וילנר ואלכס שטיין, אל מול דעתו החולקת של השופט ניל הנדל. העמדה שהייתה מקובלת בפסיקה בעבר, ובה נקט גם בית המשפט המחוזי שדחה את בקשותיה של ע' לפטור אותה מחוב המזונות, הייתה שדין הערב כדין החייב - כלומר לפי עמדה זו, ע' אינה יכולה ליהנות מצו ההפטר בהקשר לחוב שמקורו בערבות שהעניקה לחוב המזונות.

בניגוד לעמדה זו, קבעו שופטי הרוב, כי ע' פטורה מחוב המזונות שנצבר, מכיוון שלא מדובר בחוב מזונות שנובע מפסק דין נגדה, אשר מוחרג מהפטור שניתן לפושט רגל, אלא בחוב שנובע מכתב ערבות (שאינו מהווה חריג לפטור מלא מחובות לפושט רגל).

הסוגיה המשפטית שעלתה - האם ניתן לפטור פושט רגל מחוב שנצבר בשל ערבות שהעניק לחוב מזונות; ובייחוד כאשר אותה ערבות ממש איפשרה לחייב במזונות לברוח לחו"ל ולהתחמק מהחוב?

פרקליטה של גרושתו של א', האישה הזכאית למזונות, עו"ד יוסף גביזון הגיב " כי בכוונתם להגיש בקשה לדיון נוסף בעליון, וזאת "עקב ההשלכות הרחבות והמשמעותיות שפסק הדין הזה יגרור אחריו. לדבריו, אין ספק שפסק הדין ירע את מצבם של חייבים ולא יטיב עמם".

הוא הבהיר כי המאבק טרם הסתיים מבחינתה. "נגיש בקשה לדיון נוסף אין ספק שמדובר בפסק דין תקדימי ובעל השכלות רוחב מאוד גדולות. פסק הדין יפגע וירע את מצבם הן של הזוכים בתיקי מזונות, והן של חייבים בכלל יותר מאשר יטיב עמם.

ייתכנו עתה אחד משני מצבים, כאשר כל אחד מהם גרוע יותר מהשני: תהיה רכבת אווירית של אבות גרושים שאינם מעוניינים לשלם את חוב המזונות לחו"ל, והם ישאירו פה ערבים לחוב כך שהערבים יוכלו להגיש בקשה לפשיטת רגל ולקבל הפטר - ונקבל ילדים רעבים ואמא שתהיה לנטל על החברה עקב קבלת מזונות מביטוח לאומי". לסיכום הוא אומר, "אין זה סביר כי דמה של הערבה סמוק יותר מדמה של אם הקטינים, והכשל המוסרי אשר דבק בערבה כשהתעקשה בכל כוחה לערוב לחייב שברח מהארץ, נופל על כתפי החברה".

תגובת המייצגים את ע' הערבה לחוב:

עו"ד אלכסנדר אוברפלד, ממשרדו של אלי נכט באשדוד, המייצג את הערבה-פושטת הרגל, דוחה בתוקף את כל הטענות הללו. לדבריו, "בכל מקרה שבו חייב מקבל הפטר, בין אם זה בתיק מזונות או בתיק אחר, יש פגיעה בנושים. מצד שני, החייבים זכאים להפטר, והדעה הרווחת היא שאנשים שהסתבכו בתום לב זכאים לפתוח בדף חדש לאחר שהם שילמו על מעשיהם, והם ממשיכים לשאת בעול ובעונש גם שנים רבות לאחר שקיבלו הפטר".

באשר לנפגעים מפסק הדין, אומר עו"ד אוברפלד, כי "לא מדובר בפסק דין שיגרור פגיעה סוחפת בחייבים שיברחו בהמוניהם לחו"ל. בין היתר, משום שאין הרבה אנשים שיהיו מוכנים להיקלע למסכת הקשה הזאת של פשיטת רגל בשביל לעשות טובה למישהו - כמו שקרה למרשתי. שנית, יש גם מנגנונים שעוזרים לאישה הזכאית למזונות, בהם ביטוח לאומי; ושלישית, החייבים בהוצאה לפועל ימשיכו לקבל ביטולי צו עיכוב יציאה מהארץ בתנאים. כל הזעקה שזה יפגע בחייבים ובמוסד הערבות לחייבי מזונות בהוצאה לפועל מוגזמת. אני לא שותף לבהלה ולפחד שמנסים לזרוע".