הטענה היא כי בית המשפט מחליף את שיקול-הדעת של נבחרי הציבור כאשר הוא מתערב בהחלטות.

שר המשפטים החדש לוין הצהיר -  "לא עוד פסילת החלטות של הממשלה בתירוץ של חוסר סבירות בעיני השופט".

אבל מה היא בעצם עילת הסבירות?

עילת הסבירות (מתחום המשפט המינהלי) משמשת אפשרות לאזרחים לבוא לבית המשפט בטענות שהממסד נהג כלפיו בחוסר סבירות.

לבית המשפט יש כיום את הסמכות המנומקת - לפסילת החלטה של נבחר ציבור או עובד ציבור, בטענה כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות. עילה זו אומצה במשפט הישראלי בפסיקה בבית המשפט העליון, אך לא בחקיקה, ומקורה בבריטניה.

העילה מאפשרת לבית המשפט לבחון את שיקול-הדעת של מקבלי החלטות בתפקידים שלטוניים. בית המשפט בוחן האם החלטת הרשות השלטונית עומדת מתחם הסבירות או שאינה סבירה באופן קיצוני. מבקרי השימוש בעילה טוענים כי בית המשפט מחליף את שיקול-הדעת של הרשות.

דוגמאות לפסיקות שהיו עם עילת הסבירות:

בתי המשפט משתמשים בעילת הסבירות גם בפעולות הפוגעות באזרח הקטן כמו חיוב ארנונה, החלטה שלא לתת רישיון נהיגה והגשת כתבי אישום תוך בחינת שיקול-הדעת של רשויות האכיפה. לפעצים זו הדרך היחידה לחייב את מקבלי ההחלטות להסביר את האופן שבו פעלו, וכיצד התקבלה ההחלטה.

בעד הומלסים:

השופטת גיליה רביד מבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים בתל אביב כי עיריית חולון פעלה בחוסר סבירות קיצוני כאשר חייבה דר רחוב (הומלס) בארנונה בגובה של 160 אלף שקל, וסירבה לבחון את טענותיו נגד החיוב. "ההחלטה נגועה במקרה זה בחוסר סבירות קיצוני. מצופה מהרשות שלא לאטום את אוזניה למול מה שעשוי להוות תוצאה בלתי הוגנת שכרוך בה עוול לאזרח", קבעה השופטת ועצרה את הליכי הגבייה.

נגד ראשי הבנקים

פסק הדין שניתן בשנת 1990 בעתירה נגד החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש שלא להעמיד לדין את בכירי מערכת הבנקאות בישראל שהיו מעורבים במשבר מניות הבנקים, צויין כי ” ככל שיקול-דעת שלטוני, גם שיקול-דעתו של תובע בהחלטה על העמדה לדין, צריך להיות סביר”. בית המשפט פסל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה וקבע כי ”ההחלטה היא בלתי סבירה באופן מהותי ועל-כן נפגמת היא על-פי כללי תורת שיקול הדעת המינהלי”

האישה הראשונה שמונתה למועצה דתית

בינואר 1986 נבחרה אשת החינוך לאה שקדיאל, אז בת 35, לחברה במועצה הדתית של ירוחם, והפכה בכך לאישה הראשונה בתפקיד. אבל אז שר הדתות דאז, זבולון המר, ביטל את מינויה בנימוק שנשים לא יכולות לכהן כחברות מועצה דתית. שקדיאל ניהלה קרב משפטי בסיוע האגודה לזכויות האזרח, שהסתיים במאי 1988 בפסק דין תקדימי של בג"ץ לטובתה. השופטים מרים בן-פורת, מנחם אלון ואהרן ברק בחנו את סבירות החלטתו של שר הדתות וקבעו כי יסודה בשיקולים זרים – היותה של שקדיאל אישה – ולכן היא בטלה ושקדיאל תיכנס למועצה.

חד הורית שניתקו לה החשמל

כשסיגלית מויסה פנתה לבג"ץ, היא לא האמינה שחמש שנים אחרי שניתקו אותה מחשמל, בית המשפט יקבע כי חשמל הוא מצרך יסוד ושלילתו פוגעת בזכות לקיום מינימלי. מויסה, אם חד הורית לחמישה, שאחד מהם לוקה בתסמונת דאון וזקוק למכשיר סיוע בנשימה בלילה, צברה חובות רבים לאחר גירושיה, בהם חוב לחברת החשמל.

בינואר 2022, בבוקר אחד הימים הקרים ביותר באותה שנה, פורסם פסק הדין של הרכב בג"ץ שדן בעתירה. הוא נפתח במילים "ויהי אור". השופטת דפנה ברק ארז הזכירה כי לפי החוק, חשמל הוא מצרך יסודי, ובלתי אפשרי לנהל אורח חיים סביר בלעדיו, וקבעה כי צריכה להיות אפשרות למנוע ניתוק במקרה של קושי כלכלי קיצוני. "בעידן המודרני, החשמל משול לחמצן", כתבה.

מאז פסק הדין גיבשה רשות החשמל נוהל בנושא, ואף שיש בו עדיין חורים רבים – הוא מונע ניתוק של מאות אלפי חייבים נזקקים. גם מויסה מוגנת מניתוק, אך החוב שלה, 18 אלף שקל, עדיין קיים. "אני לא מתחמקת", היא מבהירה. "אני רוצה לשלם, אבל הפריסה קשה".

נגד התעשרות הקיבוצים

במקרה אחר רשות מקרקעי ישראל איפשרה לקיבוצים לייצר נדל"ן מניב תוך שינוי ייעוד הקרקע. אפשרות זו העניקה למושבים ולקיבוצים יכולת להרוויח הון מקרקעות המדינה ללא תמורה. על ההחלטה הוגשה עתירה בשנת 2001, ובג"ץ קבע כי המהלך של רשות מקרקעי ישראל הוא בלתי סביר באופן קיצוני.

נגד סלקום:

אחת ההחלטות של בתי המשפט במכרזים הייתה בינואר 2022, כאשר בית המשפט המחוזי בלוד ביטל את זכייתה של חברת סלקום במכרז ענק בהיקף של 80 מיליון שקל. מדובר במכרז להתקנה ותפעול של מדי מים שניתנים לקריאה מרחוק בראשון לציון. הדיון הוחזר לוועדת המכרזים, לאחר שהתקבל הטיעון כי מכתב ההתחייבות בנוסח שנשלח אינו סביר.

מצילים את אצטדיון טדי:

משרד הפנים עיכב במשך שנים את בקשת העירייה להקים את אצטדיון טדי בירושלים. רק כשבג"ץ נדרש להתערב, וקבע שלא סביר להתעלם מהצורך של העירייה באצטדיון - הוא הוקם

מגן על החרדים

שר האוצר ליברמן החליט להפסיק באמצע שנת לימודים את סבסוד מעונות היום לילדי אברכים. בג"ץ קבע שהביטול המיידי הוא פגיעה לא סבירה בהורים - והסבסוד נמשך עד סוף השנה

בג"ץ מגן על הדרום בפני הממשלה

הממשלה החליטה למגן בתי ספר בשדרות ובעוטף עזה באופן חלקי בלבד משיקולי תקציב. בג"ץ קבע כי לא סביר להעדיף במקרה זה את השיקול התקציבי על הביטחוני - וכך כל בתי הספר מוגנו

אריה דרעי ועילת הסבירות

בהלכת דרעי-פנחסי המפורסמת, משנת 1993, נקבע בעניינו של אריה דרעי כי הגשת כתב אישום נגד שר או סגן שר עשויה לחייב את פיטוריו על-ידי ראש הממשלה. בג"ץ קבע בהרכב של 5 שופטים כי ההחלטה שלא לפטר את דרעי חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.

ב-2016 קבע בג"ץ שרה"מ דאז בנימין נתניהו יכול למנות את דרעי לתפקיד שר הפנים, כיוון שהמינוי סביר למרות שהורשע בעבר בעבירות פליליות בתפקיד זה כיוון שתקופת הקלון הסתיימה.

ב-18.1.2023 קבע בג"ץ שוב שרה"מ בנימין נתניהו צריך לפטר את דרעי מתפקידו כשר הפנים והבריאות בשל אי סבירות קיצונית, על רקע הרשעתו בעבירות מס בשנה שעברה.

-

הטיעונים בעד עילת הסבירות

* מאפשרת לבקר החלטות של גופים ממשלתיים

* בוחנת את כל השיקולים ומשקלם בקבלת החלטות

הטיעונים נגד עילת הסבירות

* בית המשפט מחליף את שיקול-הדעת של נבחרי הציבור.

* "סבירות" הוא לא מושג ברור וחד מספיק

לדברי לוין ושותפיו לקואליציה, מדובר בהגברת המשילות וביטוי לרצון הבוחר.

-

מה עשוי לקרות אם עילת הסבירות תבוטל?

* בג"ץ יאבד כלי שמאפשר לו לבקר את הממשלה

* בג"ץ יוכל לפסול החלטות בנימוק אחר - שהן "שרירותיות"

משמעות ביטול עילת הסבירות היא הגדלת הכוח השלטוני באופן דרמטי וכמעט לא מבוקר.

צעד זה יוביל למתן כוח כמעט בלתי מוגבל לנבחרי הציבור ולרשויות השלטון השונות.

כיצד המהפכה המשפטית יכולה לסייע לנתניהו במשפטו:

אם תבוטל עילת הסבירות כפי שהממשלה מקדמת -  "בית המשפט העליון לא יוכל לבקר את סבירות מינוים של גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק, שמחזיקים בסמכויות ביחס להליך הפלילי, או את סבירות הפסקת כהונתם של גורמים אלו (שיכולים למשל להחליט לבטל את המשפט).

הממשלה יכולה וגם בודקת אפשרות להחליט לחוקק חוקים שידחו את משפט נתניהו לשנים רבות קדימה. הממשלה יכולה לחוקק חוק שמבטל סעיפים בספרי החוקים (כמו מרמה והפרת אמונים) - בלי עילת הסבירות בג"ץ לא יוכל למנוע זאת.

בנוסף, הדבר יכול להשפיע על האפשרות של בית המשפט לבקר החלטות מנהליות של גורמי אכיפת החוק ביחס להמשך ההליך המשפטי, ככל שהדבר יתעורר. בנוסף לכך, ביטול עילת הסבירות עלול להסיר מגבלות החלות בעניינו היום ביחס לאפשרותו למלא תפקידים מסוימים ברשות המבצעת, לצד כהונתו כראש הממשלה".

מחקר:

בית המשפט כמעט ולא מתערב בהחלטות הממשלה והכנסת בנימוק של עילת הסבירות. ברוב המקרים מדובר בהחלטות הפוגעות בזכויות פרט ממש, כאשר לצידן עילות נוספות מהמשפט המינהלי.

לדברי ד"ר נדיב מרדכי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מחקר שנערך בנושא מצא כי בית המשפט מתערב בהחלטות של שרים בממוצע בכ־10% מהמקרים המובאים בפניו. "גם כשהוא מתערב, רק חלק קטן מהתערבות זו מובילה בסופו של דבר לפסילת ההחלטה ממש. עיון בהחלטות בית המשפט העליון מהשנתיים האחרונות מעלה כי מדובר במקרים בודדים שניתן למנות על כף-יד אחת".