בית המשפט קבע, כי בעת שחתמו החייב ואשתו (אשר הינה גם צד לבקשה זו) על הסכם הגירושין, לא היה החייב בהליכי חדלות פירעון וכן מטרת ההסכם לא הייתה הברחת כספים מאת הנושים של החייב ולפיכך, אין כל בסיס לבקשת הנאמנת והסכם הגירושין יוותר כפי שהוא.

הסקירה באדיבות פורטל עורכי דין מומלצים lawyer-reviews :

החייב היה מהמר כפייתי

החייב התגורר עם אשתו ועם שלושת ילדיו ובמשך תקופת הנישואין היה נוהג הוא להמר במשחקים שונים, לרבות במשחקי מזל בהם השקיע כספים רבים מהכספים המשותפים של המשפחה.

אשת החייב דרשה מהחייב כי ילך לטיפול בהתמכרות זו ומשגם הטיפולים לא הועילו והחייב היה חוזר להמר שוב ושוב, הסכימו הצדדים כי יחתמו על הסכם גירושין שייכנס לתוקפו אם החייב ימשיך להמר ואכן, ההסכם נחתם ואושר בבית המשפט בסוף שנת 2017.

בהתאם להסכם הועברו זכויות החייב בדירת השניים לבעלות האישה  והוסכם כי במידה והצדדים יבחרו להתגרש זה מזה בשל נסיבות "רגילות" ולא כאלה הקשורות עם בעיות הימורים, אלימות או סמים, תשלם האישה לחייב סכום של 800,000 ₪.

לאחר כשנתיים החליטו הצדדים להתגרש, היחסים ביניהם התערערו והם ניהלו מאבקים משפטיים בלשכת ההוצאה לפועל ובבית הדין הרבני ובמקביל, אף נקלע החייב לחובות והגיש בקשה לצו פתיחת הליכים.

יצוין, כי במסגרת ההליכים המשפטיים lawyersinfo שנוהלו בין הצדדים, ניסה החייב בעצמו לבטל את הסכם הגירושין ולקבל בחזרה את זכויותיו בדירה, אך תביעותיו נדחו.

הנאמנת טענה כי ההסכם הינו פיקציה לצורך הברחת נכסים

הנאמנת בתיק ביקשה לבטל את ההסכם ואת העברת הזכויות בדירה לאישה וטענה, כי ההסכם כולו מפוברק לצורך הברחת נכסים וכספים מאת הנושים של החייב שכן זה לא הגיוני שהחייב יוותר על כל זכויותיו תמורת שלום בית ולחילופין, ביקשה הנאמנת כי האישה תשלם לחייב 800,000 ₪.

האישה טענה כי סיבת הגירושין הינה הימוריו של החייב

האישה הגיבה לבקשת הנאמנת וטענה, כי בעת שחתמו על ההסכם החייב לא היה כלל במצב של חדלות פירעון ולכן אין לבטלו או את העברת הזכויות בדירה שהועברו על שמה.

בנוסף טענה האישה, כי מאחר וסיבת הגירושין הייתה בסופו של דבר העובדה שהחייב חזר להמר, הרי שאינה צריכה לשלם אף את הסכום של 800,000 ₪ שהיה עליה לשלם לחייב בנסיבות גירושין "רגילות".

נקבע כי ההסכם לא יבוטל ולחייב לא מגיע דבר

בית המשפט בחן האם בנסיבות המקרה מתקיימים התנאים לביטול ההסכם:

1. האם ההסכם נחתם ב -4 השנים שקדמו לצו פתיחת ההליכים? התשובה חיובית.

2. האם הוויתור על זכויות החייב נעשו ללא תמורה? התשובה חיובית.

3. האם בעת החתימה על ההסכם היה החייב בחדלות פירעון? התשובה שלילית!

מאחר שעלה כי בעת החתימה על ההסכם לא היה החייב במצב של חדלות פירעון, לא מתקיימים התנאים כולם ולכן ההסכם לא יבוטל.

בית המשפט אף בחן האם בנסיבות המקרה זכאי החייב לקבלת הסכום של 800,000 ₪ מאשתו? תכלית הסכם הגירושין הייתה ניסיון למנוע מהחייב להמר שוב ולא להבריח נכסים וכספים מאת הנושים. האישה החליטה להתגרש כי החייב חזר להמר ולכן, אינו זכאי לקבל שום כספים.

אמנם לא ניתן להאשים את הנאמנת על חשדנותה במטרת הסכם הגירושין מאחר וידוע כי הברחות נכסים וניסיונות להערים על בתי המשפט הינם דבר שבשגרה ועם זאת, צריך לבחון כל מקרה לגופו שכן לעיתים, כמו במקרה זה, המטרה היא אכן תמימה ולא ממקום של לקפח נושים.

לקריאת פסק הדין המלא ראו:  57462-12-20.