11.12.24 / 11:24
מי שהתחתן בחתונה יהודית ודאי זוכר את המפגש בחדר הצדדי, בו רגע לפני החופה ובשיא ההתרגשות, הוא נקרא לחתום על כתובה בפני הרב המחתן, אבי הכלה (בדר"כ) ושני עדים. הרב מסביר לחתן כי כחלק מהנוהג ההלכתי עתיק היומין, הוא עומד לחתום על "שטר חוב" לכלה על מנת שלא תגורש על ידו באין סיבה ממשית ועל מנת לדאוג לה כלכלית לאחר הגירושין או חלילה לאחר שתתאלמן. לאחר שהרב מסביר לחתן את תכלית הכתובה הוא דורש ממנו לנקוב בסכום כספי שיירשם בכתובה ולאחר מכן החתן, העדים והרב חותמים על הכתובה.
התוכן, באדיבות פורטל מתגרשים חכם - https://www.todivorce.co.il/
חתן יקר נסה לדמיין את הסיטואציה: עליך לנקוב בסכום כסף שאתה מבטיח לאשתך לעתיד לאחר שחלילה לא תהיו נשואים עוד, ממש רגע לפני החופה. מעמד החופה "מלחיץ" עוד יותר מפני שהרב מכריז בפני מאות האורחים שהגיעו מהו הסכום שמבטיח החתן הטרי לכלתו בכתובה, עוד לפני שהספקתם לרקוד את ריקוד החתונה הראשון.
תקראו לזה התרברבות, ניסיון להרשים את האורחים, או מבוכה אך הנתונים מראים שיותר ויותר חתנים נוקבים בסכומים גבוהים שלעתים עשויים להגיע למאות אלפי שקלים ואף למעלה ממיליון שקלים.
אנחנו עורכי הדין של מתגרשים חכם סבורים כי לעתים נראה שהחתן לא באמת מבין שהכתובה היא מסמך משפטי מחייב ובטוח שלא יהיה בה שימוש לעולם ועל כן הוא מרשה לעצמו לנקוב בסכום של 555,555 ₪ כנגד עין הרע או כמה מאות אלפי שקלים המתחלקים בח"י שקלים.
מתי ובאילו מקרים תוכל האישה לתבוע את הכתובה?
הסמכות הבלעדית להכריע בשאלת הכתובה, נתונה לבתי הדין הרבניים בישראל. כפועל יוצא מכך, ברור כי עניין הזכאות לכתובה יבחן בראי ההלכה היהודית. שאלה מרכזית שתבחן על ידי בית הדין הרבני באמצעות מספר פרמטרים, היא מי אשם בגירושין, האישה או בעלה?
נתחיל במקרה שחלילה הבעל נפטר והאישה התאלמנה. סעיף 104 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, קובע כי כתובת האישה נחשבת כחוב של הבעל כלפי האישה, חוב אותו יש לסלק מעיזבונו של הבעל. כלומר, מלבד חלקה של האישה בירושת הבעל בין מכח צוואה ובין מכח ירושה על פי דין, זכאית האישה לתבוע מהעיזבון את סכום הכתובה אותו נקב הבעל בכתובה.
מה באשר לגירושין?
האישה זכאית לתבוע את כתובתה כאשר יש "סיבה מוצדקת" לכך. הסיבה תיחשב למוצדקת במספר עילות מרכזיות שעל האישה מוטל הנטל להוכיח:
- כאשר הבעל מגרש את אשתו ללא עילת גירושין מוצדקת או עוזב את הבית ללא סיבה ובעצם מפר את ההתחייבות הבסיסית שבנישואין.
- כאשר הבעל נוקט באלימות פיזית או מילולית כלפי אשתו.
- במקרה בו תוכיח האישה כי בעלה בגד בה.
מתי ובאילו מקרים האישה תאבד את זכאותה לכתובתה?
ישנם מקרים בהם על אף שמי שיוזם את הגירושין הוא הבעל, האישה תאבד את זכותה לתבוע כתובה. להלן מקצתם:
- האישה עוזבת את הבית ללא סיבה ובכך מביאה לפירוק התא המשפחתי.
- האישה נוקטת באלימות פיזית או מילולית כלפי בעלה.
- הבעל מוכיח כי אשתו בגדה בו.
- האישה מסרבת לקיים עם בעלה יחסי אישות.
כיצד פוסקים בתי הדין הרבניים?
ניתן לראות כי אין אחידות בפסיקת בתי הדין הרבניים והפסיקות עשויות להשתנות בין תיק לתיק. כחלק ממכלול השיקולים, לוקחים בחשבון בתי הדין הרבניים את סכום הרכוש שעתיד להתחלק בין בני הזוג המתגרשים כחלק מהסדרי הממון השונים.
בתי הדין קבעו לא אחת כי "אין כפל מבצעים" וככל שהאישה תזכה בסכום משמעותי בעת חלוקת הרכוש או בסכום העולה על סכום הכתובה, היא לא תהיה זכאית לסכום נוסף. במקרה אחר, פסקו בתי הדין כי כתובה ששוויה למעלה מ-120,000 ₪ נחשבת לכתובה מוגזמת וכי יש להפחית את הסכום המקורי לסכום זה. מנגד, בפסק דין אחר נפסק כי בשל העובדה שלבני הזוג נכסים רבים וקופות חסכון 'שמנות', יש לחייב את הבעל בכתובה על סך מיליון ₪.
לסיכום: מעמד החתונה הוא בהחלט מעמד מכונן עבור כל בני זוג אשר מחליטים למסד את הזוגיות שלהם ולהפוך לבעל ואישה כדת משה וישראל. אולם יש לקחת בחשבון כי מספר תיקי הגירושין שנפתחו בבתי הדין הרבניים בשנת 2023 ו-2022 עמד על כ-102,000 תיקים ואחוז הגירושין בישראל עולה ועולה במרוצת השנים.
לכן, אנחנו ממליצים כי החתן ישקול היטב את מכלול השיקולים לפני שהוא נוקב בסכומים אסטרונומיים רק כדי 'להשוויץ' בפני המשפחה והחברים או כדי למנוע ביקורת של קרובי המשפחה על סכום כתובה נמוך. יש לציין כי בהחלט ניתן לשוחח עם הרב המחתן בטרם החתונה ולבקש ממנו שלא להקריא בפרהסיה את סכום הכתובה.