בית המשפט השלום קיבל לאחרונה תביעת מתווכים מאשדוד לתשלום דמי תווך וקנס, למרות שפרטי הדירה הוספו במועד מאוחר יותר למועד בו נחתם הסכם הזמנת שירותי תווך ומבלי שהלקוח חתם על הוספת פרטי הדירה. נקבע כי יש להעדיף את עקרון תום הלב על פני דרישת הכתב.

בפני ביהמ"ש עמדה תביעה לתשלום דמי תווך בעסקת מכר מקרקעין, בנסיבות בהן פרטי הדירה, שנמכרה לנתבעים באמצעות המתווכים, הוספו במועד מאוחר יותר למועד בו נחתם טופס הזמנת שירותי תווך מבלי שמזמין שירותי התווך חתם על הוספת פרטי הדירה הנוספת לטופס הזמנת שירותי התווך.

המתווכים שיוצגו על ידי עורך הדין אבי הלוי, טענו כי הנתבעים הזמינו מהם שירותי תווך לרכישת דירה באשדוד, ביחס לשתי הדירות שהוצגו בפניהם, וכי פרטי הדירה הנוספת, הוספו על ידם לאחר שהנתבעת חתמה על טופס הזמנת שירותי תווך משום שאינו מחתים מחדש את הלקוח על פרטי דירה שהוא מציג בפניו. המתווכים היו הגורם היעיל בעסקה, והנתבעים נהגו בחוסר תום לב תוך התחמקות מתשלום דמי תווך.

הנתבעים הכחישו בכתב הגנתם כי חתמו על הזמנת שירותי תווך או שהתחייבו לשלם לתובעים דמי תווך בעניין הדירה שפרטיה נוספו לטופס הזמנת שירותי התווך והכחישו זכאותם של התובעים לדמי תווך לאור העדרה של הזמנה בנוגע לדירה הנוספת ; לאור פרטים מהותיים חסרים בהזמנה שצורפה לכתב התביעה. כן טענו כי הדרישה לפיצויים מקורה בסעיף לקוני בחוזה אחיד שלא קיבל אישור בית הדין.

השאלה המשפטית שעמדה לפתחו של ביהמ"ש הינה "מהי משמעותה של "השלמת פרטים" המאוחרת, בטופס הזמנת שירותי התיווך על ידי התובעים, ללא החתמת הנתבעת על טופס הזמנה פעם נוספת ?"

כב' השופט יניב בוקר פוסק כי "משקבעתי כי בטופס ההזמנה עליו חתמה הנתבעת חסרו רק פרטיה שלך הדירה ..., מבין הפרטים הנדרשים על פי הדין, נשאלת השאלה האם יש לעמוד בהליך זה באופן דווקני על דרישת הכתב, או שיש לאפשר השלמת הפרטים החסרים מכוח עקרון תום הלב.

לטעמי, בהליך זה הוכח כי אין כל חוסר וודאות ואין כל מחלוקת באשר לזיהויו של הנכס, זיהוייה של הנתבעת ושיעורם של דמי התווך. למעשה הנתבעת מודה כי הנכס... שאליו הופנתה לראשונה על ידי התובעים הוא הנכס שרכשה לאחר מכן. אין, אם כן, חוסר וודאות באשר לזיהויו של הנכס. עוד מודה הנתבעת כי היא זו אשר נזקקה לשירותי התיווך מטעם התובעים וחתמה לשם כך על טופס ההזמנה. משכך, אין גם חוסר וודאות באשר לזיהויו כלקוחה של התובעים"

בהלכה הפסוקה ביחס לאפשרות להכיר בתשלום דמי תווך גם כאשר בחוזה התווך חברו חלק מהפרטים הנדרשים על פי דין נקבע כי:

נקבע כי: "רק במצבים שבהם הפרטים החסרים בכתב לא היו כרוכים בחוסר ודאות באשר לזיהויו של החייב, לזיהויו של הנכס ולשיעורם של דמי התווך אפשר לשקול השלמה על חסרונם... כאשר ניכר כי הרוכש מבקש להיתלות בחסרים מסוימים בחוזה התיווך בחוסר תום לב, אין מקום לעמוד על דרישת הכתב בהיבט זה באופן דווקני" (ע"א 3384/16 בעניין עמית מזרחי נ' מרקוביץ' ואח')

ביהמ"ש פסק כי התובעים היו הגורם היעיל בתיווכה של עסקת המכר בה עסקינן, ולפיכך הם זכאים לדמי התיווך.

השופט חייב התובעים בתשלום דמי תווך, פיצוי מוסכם, שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 62,144 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

את התובעים ייצג עו"ד אבי הלוי.