השינויים בוועדה לבחירת שופטים
03.02.23 / 11:16
השינוי הקיצוני ביותר במהפכה השיפוטית שמתכננת הממשלה הוא שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים - כיצד הועדה פעלה עד היום, מה השינוי המוצע בהרכב הועדה, מה ההשלכות של שינוי הועדה על משפט נתניהו, כיצד הוועדה יכולה להצניח מבחוץ נשיא חדש לבית המשפט העליון, כיצד היא גם מדיחה שופטים ועוד
מהו המודל הנוכחי של ההרכב הועדה לבחירת שופטים:
מבנה הוועדה לבחירת שופטים נכון להיום ומאז 1953 על פי סעיף 4 לחוק יסוד השפיטה:
הוועדה מונה כיום תשעה חברים, לפי החלוקה הבאה:
4 פוליטיקאים – שרה משפטים – והוא העומד בראשה, ושר נוסף לפי בחירת הממשלה + שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת (סה"כ 4 לפוליטיקאים מתוך 9 נכון להיום).
3 - שופטים - נשיא בית המשפט העליון, ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון (סה"כ 3 לשופטים מתוך 9 נכון להיום).
2 עורכי דין - שני חברי לשכת עורכי הדין שנבחרים בבחירות חשאיות על ידי המועצה הארצית של הלשכה (סה"כ 2 מתוך 9 נכון להיום).
מודל זה לא מאפשר רוב לאף אחד מהגופים והוא מחייב הסכמות בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי (שופטים ועורכי דין) לבחירת שופטים בישראל .
אם נכונה הטענה שבישראל "השופטים ממנים את עצמם"? האם לקואליציה יש בכלל אפשרות להשפיע על בחירת השופטים?
הוועדה לבחירת שופטים מורכבת כאמור מפוליטיקאים, משופטים ומנציגי לשכת עורכי הדין. מאז שנת 2008 לא ניתן לבחור שופטים לבית המשפט העליון ללא הסכמת הגורמים הפוליטיים בוועדה, שכן נדרש רוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. באותו אופן גם הפוליטיקאים אינם יכולים לבחור שופטים בלי הסכמה של נציגי השופטים. עיקרון זה מוביל בדרך כלל לבחירה בהסכמה של המועמדים.
האפשרות של חברי הכנסת והשרים להשפיע על בחירת השופטים (במיוחד כדי להבטיח שיקוף של קבוצות באוכלוסייה), מתוך שמירה על עקרון אי-תלות השופטים, מבטיחה את המשך תפקודה העצמאי של הרשות השופטת ואת האיזון הנכון בין שלוש הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת.
בהתאם לכך, השיטה הקיימת גם מאפשרת לקואליציה להשפיע על הרכב בתי המשפט, ובפרט בית המשפט העליון. לדוגמה, השרה איילת שקד כיהנה ארבע שנים (2019-2015) בתפקיד יו"ר הוועדה לבחירת שופטים, ולטענתה הצליחה בתקופה זו להשפיע מאוד על הרכב השופטים בבתי המשפט. גם בתקופה שבה שר המשפטים גדעון סער עמד בראשות הוועדה נבחרו ארבעה שופטים לבית המשפט העליון – רק לאחר שהוא הגיע להסכמות שהיו לשביעות רצונו וביטאו את רצון הקואליציה.
הוועדה לבחירת שופטים - לפי הצעת החוק החדשה:
בוועדה לבחירת שופטים יהיו חברים 11 חברים במקום תשעה כיום, כש 8 מחברי הועדה ימונו על ידי פוליטיקאים - והרוב הנדרש לבחירת שופט יהיה שישה חברים (כך שגם אם יהיו 2 פוליטיקאים סוררים...עדין הם יקבעו מי יהיו השופטים).
על פי החוק המוצע - יכהנו בוועדה שלושה שרים ושלושה ראשי ועדות של הכנסת (שהם חברי כנסת) בנוסף יכהנו שני נציגי ציבור אותם יבחר שר המשפטים (שיחליפו את שני נציגי לשכת עורכי הדין שכיהנו עד היום בוועדה) - כלומר 8 נציגים מטעם הפוליטיקה ובשליטת השר.
מנגד יכהנו שלושה שופטים של בית המשפט העליון (כלומר 3 שופטים מתוך 11).
לפי ההצעה החדשה - תוכל מעתה הממשלה ברוב אוטומטי, למנות שופטים כרצונה לכל הערכאות: לבית המשפט השלום, לבית המשפט המחוזי וגם לבית המשפט העליון.
הועדה בוחרת את נשיא בית המשפט העליון
משמעות נוספת לועדה לבירת שופטים היא שבמקום שנשיא בית המשפט העליון יהיה ותיק השופטים (כמקובל היום) - לפי החוק החדש - תוכל הוועדה הפוליטית "להצניח" מבחוץ את נשיא העליון וגם את סגנו (גם אם הם מעולם לא כיהנו כשופטים!) . בשלב ראשון ימנו הפוליטיקאים אדם שירצו (בהחלטה בלעדית שלהם), להיות שופט בבית המשפט העליון ובהחלטה שנייה אותם פוליטיקאים יכולים להחליט מי יהיה הנשיא של בית המשפט העליון.
יש לזכור שסמכויות הנשיא כוללות, בין היתר, את קביעת הרכב השופטים שידון בתיקים שונים והחלטה על עריכת משפט חוזר בערכאות נמוכות יותר.
כלומר - ממשלת נתניהו תוכל מחר למנות שופט לבית המשפט העליון ומיד למנותו לנשיא בית המשפט העליון.
כיצד השרים החדשים מסבירים את השינוי שהם מתכננים לעשות לציבור?
"לא ייתכן שבישראל שופטים ימנו שופטים".
העובדה - זו לא אמת. בוועדה למינוי שופטים אין רוב לשופטים (הם מהווים כיום רק 3 מתוך 9) ולכן הם לא יכולים להכתיב מינויים, ובטח לא מינויים לבית המשפט העליון, אלא בהסכמה של נציגי הציבור ו/או נציגי עורכי הדין הנבחרים.
האפשרות להדיח שופטים:
לפי החוק, הוועדה לבחירת שופטים מוסמכת לא רק למנות שופטים אלא גם להדיח אותם ברוב מיוחס של שבעה חברי ועדה.
הסמכות של הוועדה למינוי שופטים גם להדיח שופטים, (גם אם לא יעשו בה שימוש), תהפוך להיות שוט משמעותי כלפי השופטים. המשמעות היא שכל שופט בכל מקום יידע שיש אפשרות לפוליטיקאים להדיח אותו, אם פסיקותיו לא ימצאו חן בעינהם, מה שעלול לפגוע בעצמאות השיפוטית בכל הערכאות.
ההשפעה על משפט נתניהו
ראש הממשלה יכול למנות נשיא לבית המשפט העליון (כולל אדם מבחוץ שלעולם לא כיהן כשופט) שהוא למעשה קובע את הרכבי השופטים במשפט הערעור (אם נתניהו יחליט לערער) . השופטים שמנהלים את משפטו יודעים שבסמכותו של האדם אותו הם שופטים - לקדם אותם או להדיח אותם.