ביום רביעי דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב את ערעור המס שהגישו הרב יקותיאל אבוחצירא וילדיו על שומה שהוציאה להם היחידה הארצית לשומה ברשות המסים, במסגרתה דרשה למסות את הכנסותיהם משירותי דת שהעניק הרב, ובהם ברכות, עצות, הילולות וכיוצא באלה.

לטענת הרב, מקור הכספים הוא מנדבנים תושבי חוץ אשר רואים מצווה גדולה לתמוך באדם מנצר הבאבא סאלי ואף רואים ברכה לדאוג לצרכיו ולצורכי משפחתו. נטען כי זהו נוהג מושרש בעם היהודי מאות ארוכות של שנים תרומה ותמיכה בתלמידי חכמים אשר מקדישים את עתותיהם לקודש.

את הרב אבוחצירא ייצגו עוה"ד אורית ליברטי ואשר דל, ואת המדינה - עוה"ד מאיר פורת ושגית כחלון.

וכך נכתב בשומה:
"לטענתי, הנך משתמש בקשריך עם אנשי עסקים והשפעתך על ציבור המאמינים, לצורך הפקת רווחים אישיים לך ולבני משפחתך. מכאן שיש לראות בתקבולים אלה כהכנסה ממשלח-יד. הנך נחשב בעל סמכות רוחנית גבוהה בקרב ציבור מאמיניך. מעמדך זה נובע בשל היותך איש של קודש ואדם רוחני מן המעלה העליונה וכן מעצם היותך נצר למשפחת הרבנים המקובלים לבית אבוחצירא. משכך, ציבור מאמינך נוהג להתייעץ אתך בנושאים שונים כגון: רכישת דירה, רכישת קרקע או כניסה לעסק"; והן בשל קשים אישיים שיש לו.

מבדיקת נכסי הרב "עלה כי תושב צרפת העביר אליך ולבני משפחתך בקביעות, באופן ישיר ועקיף, כספים לרכישת דירות. מבדיקות אלה נמצא כי הוא שימש כשותף עסקי לקבלן דירות מאשדוד, אשר מכר דירות לציבור מאמיניך על סמך עצות שנתת. עוד נמצא כי הפקדות של כספים מחשבונו של תושב צרפת לצורך רכישת דירות עבורך ועבור בני משפחתך מופקדים בחשבונות השונים על-ידי עוזרך האישי, אשר ככל הנראה משמש גם כעוזרו האישי של תושב צרפת בארץ.

כבן למשפחת אבוחצירא הנך משמש כחוט מקשר בין ציבור מאמיניך לבין אנשי עסקים. משכך, אתה פועל לשמר את היותך מנהיג בהתאם לייחוסך המשפחתי. עריכת הילולות, נסיעות לאירועים בחו"ל וקבלת קהל. פעילות זו משמרת את המוניטין המיוחס לשם 'אבוחצירא' ומאפשרת לך להפיק רווחים לרווחתך ולרווחת בני משפחתך".

לאחר דיוני שומה, ביולי 2013 הוציא פקיד השומה (היחידה הארצית לשומה ברשות המסים) לרב שומות מס בסך של 13,844,806 שקל בעבור השנים 2003-2009.

הרב מערער וטוען:

הרב אבוחצירא ערער לבית המשפט המחוזי על שומות אלה וטען, בין היתר, כי הוא אינו נותן שירותי דת ואינו מפיק הכנסות בהילולות או באירועים או בכל דרך אחרת. עוד הוא טען כי אין בביתו קבלת קהל, ואין מנגנון לקביעת תעריפים או שעות ביקור. לטענתו, הוא לא ייעץ למאמיניו לרכוש דירות מקבלנים, אין לו קשר עסקי עם חברות קבלניות, והוא אינו נותן ייעוץ עסקי.

הרב דחה את הטענה כאילו עצם נוכחותו באירועים מהווה שירות דת. לטענתו, כספים שניתנו לו הן מתנות שניתנו כמחווה של "הבעת תודה במישור הרגשי" על רקע אישי, חברי ואמוני וללא כל מתן שירות או תמורה, ואין לחייבן במס. באשר לגידול בהונו, טען הרב כי מדובר בכספי ירושה ובמתנות בסכומים ניכרים שהתקבלו לרגל חתונות ילדיו, ובין היתר שימשו המתנות לרכישת דירות לילדיו.

 קביעת השופט:

השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי דחה את טענת הרב כי מדובר במתנות ותרומות שקיבל, וקבע בין היתר כי: "לא כן מתנות, תרומות וכיוצא באילו הניתנות בשל מהותו של מקבלן. בעל תפקיד (או מוסד) המקבל מתנות ותרומות, אשר אלמלא היה בתפקיד לא היו ניתנות או לא היו ניתנות בהיקף המושפע מתפקידו או מעמדו של מקבלן, יכול ואין עוד מדובר בהתעשרות שהיא מתת שמיים, ספונטנית. תפקידו או תוארו, מעמדו או המוניטין האישי האחוז בו הם הנכס מפיק התשואה.

תוארו, מעמדו ותפקידו של מקבל המתנות הם משלח-ידו או עסקו, והמתנות הן הכנסה חייבת בידיו, כשהמקור, 'הנכס' שלה, הוא אותו תואר, תפקיד, מוניטין, מעמד. 

כאשר קיימת מחזוריות, ציפייה מצד המקבל להכנסות מסוג זה, כאשר מדובר בהיקפים ניכרים, כשהממתנות חורגות מהמקובל בנסיבות דומות אלמלא תפקידו, מעמדו או תוארו של מקבל המתנה - כל אלה יתמכו בראיית אותה התעשרות כחבה במס וברת-מקור. 

עצם קיומו של מוסד הרב, של החצר, הוא התמורה. נוכחותו של הרב, עצם קיומו, מהותו, הם התמורה העקיפה להעברות הכספיות או שוות-הכסף לידי הצדיק. קל וחומר שעה שהרב מקבל את מאמיניו לשם מתן ברכות ועצות, שעה שהרב וחצרו עורכים הילולות ומשמרים בכך מסורת רבת-שנים של קשר בין הקהל והמנהיג הרוחני, שעה שהרב מקפיד להיות נוכח באירועי שמחה משפחתיים כחתונות של מאמיניו, ועצם נוכחותו מהווה ברכה כבוד וזכות.

קיימת מצידו ציפייה כי המתנות והתרומות יהוו את מקור פרנסתו ופרנסת משפחתו, כמו גם מקור להענקת תרומות ונדבות מצד הרב ומשפחתו לנזקקים ולמוסדות שהחצר והמערער קשורים בהם".

השופט פסק לבסוף שעל הרב לשלם 7.7 מיליון ש"ח על הכנסותיו (כ 6 מיליון שקל פחות מהדרישה המקורית).

רשות המיסים החלה לגבות מחצרות רבנים:

לפני מספר שנים הציבה לה רשות המסים כיעד לגביית מס ראשי חצרות רבנים שונים. המחלוקות עם רשות המסים סבבו סביב השאלה האם תרומות שמקבלים רבנים חייבות במס וכן בנוגע למכירת קמיעות, תשמישי קדושה וברכות על-ידי רבנים ועוזריהם למאמינים. לטענת רשות המסים, מדובר בהכנסה בעקבות מתן שירותי דת, אך הרבנים התעקשו שוב-ושוב כי מדובר ב"תרומות".