14.05.20 / 17:19
בית המשפט המחוזי בבאר שבע סירב לבקשת הפרקליטות להטיל על אלון חסן, לשעבר יו"ר ועד העובדים בנמל אשדוד, עונש מאסר של בין 9-18 חודשים בפועל וגזר עליו עונש של 150 שעות עבודה לתועלת הציבור, ומאסר על תנאי של שלושה חודשים. לדברי עורך דינו של חסן: "בית המשפט התלבט אם לבטל לחלוטין את הרשעתו". מהפרקליטות נמסר: "נשקול אם יש מקום להגיש ערעור"
השופט יואל דן מבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נתן את גזר הדין של אלון חסן: 150 שעות עבודה לתועלת הציבור ומאסר על תנאי של שלושה חודשים.
לדברי עורך דינו, אשר אוחיון, בית המשפט התלבט אם לבטל בכלל את הרשעתו של אלון חסון. "כחוט השערה היה בינו לבין ביטול גמור של ההרשעה" - אומר עו"ד אוחיון, "בסופו של דבר החליט בית המשפט להטיל על חסן עונש קל שיש בו מסר מהדהד ביותר - שהנזקים שנגרמו לחסן לא עומדים בשום יחס פרופורציונלי לקלות המעשים שבהם הוא הורשע".
חסן כזכור היה הנאשם המרכזי בפרשת החשדות לשחיתות בנמל שנחשפה ב-2014. לאחר חקירת משטרה הוא הועמד לדין יחד עם אחרים ויוחסו לו עבירות חמורות כמו שוחד וסחיטה באיומים.
בית המשפט המחוזי זיכה אותו, אולם המדינה ערערה לבית המשפט העליון על חלק מפסק הדין, ובית המשפט העליון החליט להרשיע את בעבירות של מרמה והפרת אמונים. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לשם קביעת העונש.
בדיון הראשון בטיעונים לעונש, האישה סימה חסן אמרה: "החיים שלנו נהרסו הילדים לא רצו לצאת מהבית התבייש וציירו אותנו כאויבי העם. מה הוא עשה? בסך הכל יו"ר ועד שדאג לעובדים שלו".
בתגובה להחלטת בית המשפט נמסר מהפרקליטות:
"בית המשפט העליון קבע שאלון חסן ניצל לרעה את כוחו ומעמדו בנמל ופעל תוך ניגוד עניינים חריף, כשהוא מערב אינטרס כלכלי של מקורביו בשווי של כשני מיליון ₪ ואינטרסים אישיים.
בית המשפט העליון קבע שנסיבות ביצוע העבירות הן ברף חומרה גבוה ועוצמת הפגיעה באינטרסים הציבוריים גבוהה. בהליכים שונים הדגישו בתי המשפט לא אחת את הצורך במאסר מאחורי סורג ובריח בגין ביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים.
לאור זאת, סברה הפרקליטות שמתחם העונש הראוי בעניינו של הנאשם הינו בין 9 ל-18 חודשי מאסר בפועל. רק ענישה משמעותית יש בכוחה להעביר את המסר הנורמטיבי הראוי ולהרתיע.
בית המשפט המחוזי בגזר דינו קבע שהעבירות שבוצעו הן ברף הנמוך ולכן הטיל עונש של מאסר על תנאי ושל"צ, אך דחה את בקשת ההגנה לבטל את ההרשעה וקבע, כי "להרשעה היבט הרתעתי ולעבירות מסוג זה יש לתת את הדגש לאינטרס הציבורי לשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, ולצורך להבטיח את אמון הציבור".