מהתביעה עולה כי בחורף 2015, הסוכן הוותיק קיבל טלפון מזוג מבוטחים וותיק שסיפרו בדמעות שהעסק שלהם הוצף במים ושמאי חברת הביטוח אינו מוכן לאשר הנזק שמוערך בכ-180 אלף ₪, כיוון שהפוליסה שרכשו ממנו, אינה מכסה נזקי טבע.

הסוכן התייצב מייד בעסק של הלקוחות וחשכו עיניו: כל העסק היה מלוכלך, תוצאות ההצפה ובנוסף העסק היה מנותק מחשמל מזה כמה ימים.

בעלי העסק בני 80 פלוס  שהיו מבוטחים אצלו מעל ל-15 שנה, סיפרו לו בדמעות ששמאי הביטוח לא הסכים לאשר את תיקון הנזק העצום. זאת בטענה כי פוליסת הביטוח לא כללה פיצוי עבור נזקי טבע.

סוכן הביטוח שידע בוודאות גמורה של 100 אחוזים, כי קיים ביטוח לנזקי טבע בפוליסה שמכר להם, התקשר  מייד לשמאי שעדכן אותו כי חברת הביטוח הודיעה לו שלא תשלם את הנזק.

זאת כיוון שבפוליסה אין סעיף שמכסה נזקי טבע. הסוכן ניהל ויכוח קשה עם השמאי כשהטונים בשיחה עלו לרמה של צעקות ואף צרחות.

מייד אחר כך התקשר לחתם הראשי של סוכנות הביטוח בה עבד וגם הפעם ניהל שיחה קשה כבסיומה, החתם התבצר בעמודת וסירב לאשר תשלום עבור כיסוי הנזק.

הסוכן חש כי חרב עליו עולמו. מוחו הוצף במחשבות קשות לקראת השיחה עם מבוטחיו שסמכו עליו בעיניים עצומות לאורך השנים.

בינתיים הסחורה בעסק מוצפת במים ובוץ, אין באפשרותם לפתוח את העסק ולמכור הסחורה ומנגד כל האחריות רובצת על פתחו ועליו  לשאת בעצמו את הנזק.

בעקבות השיחות הקשות והשיחה הקשה בצפוי עם לקוחותיו, הסוכן החל לסבול מכאבים בחזה, לחץ וחולשה בצד שמאל , לחץ בראשו והקרנה לפנים.

שלושה ימים לאחר שקיבל הטלפון מלקוחותיו הוא פונה על ידי אמבולנס לבית חולם תל השומר בשל קושי בדיבור, בלבול וצניחת הפה. בהגיעו לביה"ח נמצא כי הוא סובל מאירוע מוחי. הוא אושפז במחלקה לטיפול נמרץ ואובחן כי הוא סובל מפרפור חדרים שגרם לאוטם שריר המוח.

לאחר שהביטוח הלאומי סירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה, באי כוחו של הסוכן, עורכי הדין גיל וניצן הראל העוסקים בתביעות נגד הביטוח הלאומי, ערערו על החלטה בבית הדין האזורי לענייני עבודה בתל אביב.

בית הדין מינה מומחית מטעמו בתחום הנוירולוגיה שקבעה שאין קשר סיבתי בין השיחות הקשות לבין האירוע המוחי. בעקבות כך באי כוחו ביקשו מבית הדין למנות קרדיולוג.

הקרדיולוג קבע כי סוכן הביטוח לא סבל מלחץ דם גבוה והאירוע המוחי הוא הגורם  ללחץ הדם הגבוה.

המומחה קבע כי אומנם הסוכן סבל מעודף משקל, מרמת שומן גבוהה בדם ואף מסוכרת, אך סביר להניח כי האירוע בעבודה היה הטריגר להופעת פרפור החדרים ולא גורמי הסיכון האחרים. 

אור המחלוקת בין שני המומחים שמינה בית הדין, שהשופטת יפית זלמנוביץ ונציג ציבור המעסיקים בבית הדין דוד פריד,  קבעו כי חוות הדעת של המומחים משלימות למעשה זו את זו.

בנוסף פסקו כי באי כוחו של התובע הניחו תשתית עובדתית לכך שהאירוע החריג בעבודה הביא להתפתחות האירוע המוחי ועל כן יש להכיר באירוע המוחי שארע לו כפגיעה בעבודה.

בעקבות ההחלטה סוכן הביטוח יזומן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות ממנה הוא סובל  ובהתאם לכך ייקבע סכום הפיצוי או הקצבה לה יהיה זכאי בגין הפגיעה בעבודה.