. המאמר באדיבות אתר ירושות וצוואות .

האם ניתן להסתלק מעיזבון?

אחת הדרכים העומדות בפני יורשים לשנות את חלוקת העיזבון ביניהם נקראת הסתלקות מעיזבון. פירוש הדבר הוא שהיורש מוותר על קבלת חלקו בעיזבון הנפטר, באופן מלא או חלקי. יורש המעוניין להסתלק מעיזבון צריך להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לרשם לענייני ירושה, תצהיר בדבר הסתלקותו מהעיזבון. בתצהיר עליו לציין שאין לו כל עניין לקבל את חלקו בעיזבון (וכן לציין אם הכוונה לוויתור מלא או חלקי).

קיימים שני סוגים של הסתלקויות:

1. הסתלקות כללית: היורש מסתלק מחלקו בעיזבון, וחלק זה מתווסף לחלקם של שאר היורשים.
2. הסתלקות ספציפית: היורש מוותר על חלקו בעיזבון לטובת אדם מסוים. אדם זה יכול להיות רק בן הזוג של המוריש או אחד מילדיו או מאחיו.

מימוש הזכות להסתלק אינה כרוכה באישור מבית המשפט (למעט במקרים שבהם המבקש הוא פסול דין או קטין). עם זאת, חשוב לדעת שאפשר להגיש את התצהיר רק אחרי מות המוריש ולפני שהיורשים מקבלים את העיזבון.

מדוע ומתי מסתלקים מעיזבון?

בדרך כלל מסתלקים מעיזבון באחד משלושת המקרים הבאים:

1. כשהיורש שואף לפטור ממס: אם חלוקת העיזבון מורכבת, בין היתר, מהעברת זכויות על נכסים – העברת זכויות אלה בין היורשים כאשר אחד מהם מסתלק מהעיזבון, פוטרת את היורשים מלשלם מס.
2. כשהיורש חושש למצבו הכלכלי של האדם שלטובתו הוא מסתלק: אם, למשל, אדם הותיר אחריו אישה ושני ילדים, הוא בעלים של דירה והוא לא ערך צוואה – עיזבונו מחולק על פי דין: האישה מקבלת מחצית מהדירה וכל אחד משני הילדים מקבל רבע ממנה. במידה שהילדים ירצו לממש את זכותם בדירה, הם (והאישה) יצטרכו למכור את הדירה, וכך מצבה הכלכלי של האישה עלול להיפגע.
3. כשליורש יש חובות כלפי נושים שמחכים לקבלם: אף על פי כן, יש לציין שאם הנושים מוכיחים שהסתלקות היורש מהעיזבון הייתה כדי להיות פטור מתשלום חובותיו, יכול בית המשפט לבטל הסתלקות זו.

האם ניתן להתחרט על הסתלקות מעיזבון?

על פי חוק הירושה, גם אם יורש מעוניין לחזור בו מהסתלקותו מעיזבון, הוא לא יכול לעשות כן. עליו להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לביטול הסתלקותו, ובמסגרתה להסביר למה הוא מעוניין להסתלק מהעיזבון. תביעה זו, מסביר יונתן סורקין , יכולה להתקבל אם היורש מוכיח שהוא חתם על תצהיר ההסתלקות רק מכיוון שהוטעה באשר למשמעות ההסתלקות ו/או המצב העובדתי. בנוסף, כאמור, הסתלקות מעיזבון יכולה להיות מבוטלת על ידי בית המשפט גם כאשר היורש כלל לא מעוניין בביטול: אם ליורש יש חובות כלפי נושים והם מוכיחים שהוא הסתלק מהעיזבון אך ורק כדי להיות פטור מתשלום חובותיו. כמו כן, אם הנושים מטילים עיקול על חלקו של אותו יורש בעיזבון, היורש לא יכול לבקש להסתלק מהעיזבון, וגם אם הוא עשה זאת מבעוד מועד – הסתלקותו מבוטלת.

מי יכול להסתלק מירושה?

כל מי שמוגדר כיורש יכול להסתלק מירושה. כלומר:

• יורש על פי דין: יכול להיות בן/בת הזוג, בנו/בתו, אחיו/אחותו, הורהו או סבו/סבתו של הנפטר. יש לציין שאם נפטר לא מותיר אחריו אף אחד מאלה, עוברת ירושתו לניהול האפוטרופוס הכללי למשך מספר שנים כדי שאם וכאשר יתגלו יורשים הם יוכלו לקבל את הירושה. אם עובר הזמן המוגדר בחוק ולא מתגלים כאלה, העיזבון עובר לידי המדינה.
• יורש על פי צוואה: יכול להיות כל אדם שהוא, שכן כשאדם עורך צוואה יש לו חופש מוחלט לבחור למי יועבר עיזבונו לאחר מותו.

ויתור על נכס ספציפי

כאמור, הסתלקות מעיזבון יכולה להתבצע גם באופן חלקי. למשל, אם הנפטר מוריש לאחד היורשים מספר נכסים, יכול אותו יורש לוותר על נכס ספציפי. עם זאת, הדבר לא תמיד יכול לקרות, אלא רק אם המוריש הותיר אחריו צוואה ואותו נכס צוין בצוואה באופן ספציפי. חשוב להבהיר שהיורשים תמיד יכולים לערוך הסכם חלוקת עיזבון, במסגרתו גם כן ניתן לוותר על נכס ספציפי.

איך מתחלקת ירושה?

כאמור, יש שתי דרכים לחלוקת ירושה: האחת, על פי צוואה – למצווה יש חופש בחירה מוחלט בדבר זהות האנשים שיקבלו את ירושתו לאחר מותו, והאופן שבו יקבלוה. הדרך השנייה אולי מעט מורכבת יותר – חלוקת ירושה על פי דין – החלה במקרים שבהם המצווה לא ערך צוואה בטרם הלך לעולמו.

יורשים על פי דין מחולקים לשלושה מעגלי קרבה:

• מעגל קרבה ראשון: בן/בת זוגו של המוריש, ילדיו וצאצאיהם (נכדיו של המוריש, ניניו וכו')
• מעגל קרבה שני: הורי המוריש וצאצאיהם (אחיי המוריש)
• מעגל קרבה שלישי: הסבים והסבתות של המוריש וצאצאיהם (דודיו ובני דודיו של המוריש).

ירושה מתחלקת שווה בשווה בין האנשים ששייכים לאותו מעגל קירבה של המוריש:

• בן/בת הזוג של המוריש מקבל את המיטלטלין ואת כלי הרכב ששימש/ו את בני הזוג.
• אם המוריש מותיר אחריו רק בן/בת זוג, הוא/היא מקבל/ת את הירושה בשלמותה.
• אם המריש מותיר אחריו בן/בת זוג וילדים, בן/בת הזוג מקבל/ת מחצית מהירושה, והמחצית השנייה מתחלקת שווה בשווה בין הילדים. אם אחד מילדי המוריש הלך לעולמו עוד לפני מות המוריש, אך הותיר אחריו ילדים משלו, החלק מהירושה שאותו הוא היה אמור לקבל, מתחלק שווה בשווה בין אותם הילדים.
• אם המוריש מותיר אחריו בן/בת זוג והורים – בן/בת הזוג מקבל/ת מחצית מהירושה, וההורים מקבלים את המחצית השנייה.
• אם המוריש לא מותיר אחריו בן/בת זוג, ילדים או הורים – הירושה מתחלקת שווה בשווה בין אחיו.
• אם למוריש אין ילדים שנותרו בחיים אך הוא מותיר אחריו נכדים – הירושה מתחלקת שווה בשווה ביניהם.