זוג תושבי אשדוד בשנות העשרים לחייהם, שהתחתנו לפני מספר שנים החליטו "לפרק את החבילה" ולהתגרש. במשך קרוב לשנתיים, הם מנהלים הליך גירושין ללא הצלחה, זאת למרות שהם גרים בנפרד ולמעשה מתנהלים כגרושים לכל דבר.

אלא שסלע המחלוקת שמונע הסדר הוא נושא הסדרי הראיה לאב. האב רואה את בתם הקטנה מספר פעמים בשבוע, אולם האם לא מוכנה שבתו הקטנה תישאר לישון עם אביה – סוגיה שעמה האב לא מוכן להשלים בשום אופן.

מן העבר השני טוענת האם שמיוצגת על ידי עו"ד גיל שחף ועוה"ד שלומית אמר, כי האב לא מכבד את הסדרי הראיה הקיימים, וכלל לא מבין מדוע צריך כאלה, לטענתה הוא מגיע לקחת את בתם של הצדדים שלא במסגרת הסדרי הראיה, ועושה ככל העולה על רוחו בנושא.

לאחרונה גבר זעמו של האב על המצב הקיים, והוא החל בצעדי מחאה. בתחילה הוא שלח הודעות קוליות למכשיר הפלאפון של האישה, שברקע ההודעות השיר שהיה מזוהה עם חטיפת שלושת הנערים לפני כחמש שנים.

לפני מספר חודשים, הוא אף הופיע לדיון במחלקת הרווחה כשעל גופו חולצה עם שמה של בתם המשותפת של הצדדים, ומתחת השם היה כיתוב "לעולם לא אעזוב אותך".

לאחרונה האב החליט להעלות הילוך במאבק. הוא הגיע לביתו של אב בית הדין הרבני האזורי באשדוד, והניח כרוזים על רכבו, ואף במרפסת ביתו. על הכרוזים נכתב. "אב לא נוטש את ילדיו, גם אם זה יעלה לו בחייו", ו-"אל תנתקו אותי מאבא שלי", מה שנראה כזעקה של בתו על הניתוק ממנו.

כצפוי בבית הדין באשדוד לא ממש אהבו את התנהגותו של האב, ובהחלטה שניתנה נאמר כי על בני הזוג להגיע להסכם בהקדם, כמו כן צוין כי "האב הרהיב עוז והופיע בביתו של אב בית הדין וחילק כרוזים בביתו ועל חלון רכבו. בית הדין רואה בחומרה רבה את הדבר, פניה הועברה לטיפול הגורמים המתאימים".

עוה"ד גיל שחף, אמר בתגובה לדברים: "אם היו דברים שכאלה הרי שיש לגלות כלפיהם אפס סובלנות שהרי הם מהווים פגיעה במערכת המשפט וסדרי מנהל ושלטון תקינים. לא יעלה על הדעת לאפשר למישהו לעשות מעשים שכאלה, לא יעלה על הדעת ששופט בישראל יחשוש מבעלי דין שמסתובבים באזור מגוריו ומשבשים את שיגרת חייו".