בסקר עמדות שנערך בקרב עשרות מנהלי ומנהלות משאבי אנוש ומנכ"לים בחברות הייטק ניסה לבדוק את הסיבות מדוע ישנו מיעוט של נשים בהייטק: לא רוצות? לא מוכשרות מספיק? לא מגיעות למסלולים אקדמיים מתאימים?

הסקר גילה כי 30% מהמשיבים סבורים כי מכיוון שמרבית המנהלים והעובדים בהייטק הם גברים, הדבר מעכב את הנשים, וזו הסיבה לכך שהן לא סודקות את תקרת הזכוכית בתחום.

כ־65% מהמנהלים בחברות וביחידות הטכנולוגיות בחברות גדולות במשק מאמינים שקיימת אפליה מגדרית בכל הקשור לשילוב נשים במקצועות טכנולוגיים. הפערים מתבטאים הן במספר המועט של נשים בארגונים טכנולוגיים והן בפערי השכר שבין גברים לנשים.

היעד של המל"ג הוא הגדלת שיעור הנשים במסלולי ההיי־טק ל–35% עד 2022.בבדיקה שנערכה מהנתונים עולה כי נשים שילמדו מדעי המחשב או הנדסת חשמל יקבלו בממוצע שכר גבוה יותר גם אם לא ישתלבו בתעשיית ההיי־טק — פי שניים מבוגרות תארים אחרים. בוגרות תארים רלוונטיים המשתלבות בתעשייה מרוויחות אף יותר.

המשמעות  העתידית היא  פחות מהנדסות ומתכנתות בתחילת הדרך היא פחות נשים בעמדות ניהול שיהוו מודלים לחיקוי, פחות נשים שהופכות ליזמות ומקימות סטארט-אפים ופחות שותפות בקרנות הון סיכון שעשויות היו להשקיע ביותר נשים.

גם לשכר יש מרכיב מהותי, מי שהלכה ללמוד פסיכולוגיה, כלכלה או ריפוי בעיסוק תשתכר ככל הנראה בממוצע פחות מהשכר אותו היתה מרוויחה כהיי-טקיסטית - ולא בהכרח תעבוד פחות קשה.

בשנים האחרונות נעשים מאמצים על ידי ארגונים שונים ועל ידי הממשלה לשלב בהיי-טק וביזמות סטארט-אפים את האוכלוסיה החרדית והערבית  דווקא לאוכלוסייה בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר, מבחינת הכשרה ומספרים

קיימים ניסיונות ממשלתיים מגוונים להגדיל את כוח האדם בהיי-טק - האתגר המשמעותי ביותר איתו מתמודדים המעסיקים בתחום. אם חברות ההייטק יפעלו למשוך עוד נשים נשים לתחום , ובכך לספק מסגרות שיתאימו לנשים ויקלו עליהן להשתלב בתעשייה ולאזן בין עבודה וחיים אישיים, יאפשר להם לחשוף היום תלמידות בעלות הכישורים המתאימים לעולם ההייטק ולעודד אותן להרשם למקצועות הרלבנטיים באקדמיה כדי שיוכלו להתמודד בעתיד עם יוקר המחיה בישראל. השאיפה  שנשים יהיו מחצית מההייטק  הישראלי.

הוועדת לתכנון ולתקצוב (הוות"ת) בוחנת אפשרות לתת למענקים בסך מאות אלפי שקלים בשנה למוסדות מתוקצבים שיגדילו באופן משמעותי את שיעור הנשים הלומדות את מקצועות ההיי־טק, משנה לשנה. זאת, כחלק מתוכנית המתגבשת לחיזוק מסלולים אלה.

התוכנית מתוקצבת ב–700 מיליון שקל, ולטענת הוות"ת, היא כבר ביצעה במהלך השנה האחרונה כמה פעולות מקדימות, ובהן הענקת תקציב של 100 מיליון שקל לבניית מבנים ותשתיות ללימודי היי־טק באוניברסיטאות בן־גוריון, בר־אילן, העברית והטכניון ובמכללה האקדמית אחווה, וכן הרחבת הסגל האקדמי הבכיר בתחומים אלה.