דירקטוריון חברת מקורות התכנס בשבוע שעבר בכדי לאשר את הדו"חות הכספיים לשנת 2016. בין השאר, התבקש הדירקטוריון לאשר את המחיקה מסעיף הרכוש הקבוע של חברת הבת מקורות ייזום, עקב תקלות חוזרות ונשנות במתקן ההתפלה באשדוד, אותו הקימה חברה־בת של מקורות ייזום שהוקמה במיוחד עבור פרויקט זה.

הפרויקט עצמו נבנה על ידי IVM, שותפות קבלנית של חברת Sedyt הספרדית ומנרב הישראלית. שמעון בן חמו, שפרש השנה ממקורות, היה מנכ"ל החברה בעת הקמת המתקן. בן חמו שימש גם כדירקטור במקורות ייזום. 

גורמים בסביבת משרד האוצר אומרים שזו אינה מחיקת הרכוש הראשונה שבוצעה במתקן באשדוד ושכל המחיקות שבוצעו עד כה מגיעות לסכום של כ־420 מיליון שקל.

המחיקות בוצעו בגלל שתי סיבות: איחורים בהקמת ותפעול המתקן, שהיה אמור להתחיל בפעילות ב־2015 אך החל בה רק ב־2016, ותפוקת חסר של המתקן, שהתפיל רק 85% מכמות המים שלה מקורות ייזום מחויבת לפי מכרז - כ־100 מיליון קוב מים בשנה.

בעקבות זאת ספגה מקורות ייזום קנסות ממשרד האוצר. בנוסף, המתקן מפסיד כ־35 מיליון שקל בשנה בגלל שאינו מצליח לספק את הכמות שלה התחייב. 

לטענת מקורות, העיכוב ותפוקת החסר נגרמו בשל תקלות של השותפות הקבלנית. מקורות אף הגישה תביעה נגד IVM וכיום מתנהל הליך בוררות בין הצדדים.

לדברי גורמים במשרד האוצר, יש כעת חמישה תרחישים אפשריים לפתרון המשבר במתקן. הראשון: שמקורות ייזום תתקן באופן מיידי את המתקן כדי להביא אותו לרמת תפוקה של 100%. עלות תיקון זה מוערכת ב־85 מיליון שקל. 

התרחיש השני: מקורות ייזום תשקיע כ־190 מיליון שקל, תביא את המתקן לרמת תפוקה של 100% ובנוסף תקבל אישור הזרמה רשמי מהמדינה, שמהווה אישור שהמתקן תקין וניתן למכור אותו. 

במשרד האוצר שוללים אפשרות של הסדר חוב וטוענים שהחברה־הבת שהוקמה עבור הפרויקט חשופה לסיכונים, בעוד שהחשיפה של מקורות עצמה היא קטנה יחסית.

לכן, בידי המדינה עומדת אפשרות שלישית: חילוט ערבות בסך של כ־3000 מיליון שקל שהציבו מנרב ו־Sedytt בתחילת הפרויקט. סכום זה אמור לאפשר לבצע את התיקונים הנדרשים להשגת התפוקה המלאה ואף תיוותר יתרת מזומנים עבור תיקונים אחרים, במידה שיידרשו. 

בסביבת הגורמים המממנים שהעניקו לפני כחמש שנים כ־1.2 מיליארד שקל להקמת המתקן, ובראשם בנק הפועלים, טענו אתמול שלפי הערכותיהם לא צפויה סכנה לחוב. בנק הפועלים לא דיווח לבורסה דבר על הנעשה במתקן, כך שניתן להניח שמבחינת הבנק אכן אין סכנה לחוב. 

אפשרות רביעית שאותה מקדם האוצר היא שמקורות תעביר את המתקן לידי הגופים המממנים - שיוכלו בתורם למכור אותו הלאה, עם תיקון או בלעדיו. 

אפשרות חמישית ואחרונה היא שהמדינה תלאים את המתקן לפי שווי החוב או שווי השוק שלו ותמכור אותו. אפשרות זו צפויה לגרום להפסדים עבור הגורמים המממנים.

בין הגורמים המממנים ניתן למנות גם את הגופים המוסדיים - גופים המנהלים את חסכונות הציבור - כלל ביטוח ועמיתים. ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי לעת עתה לא צפויה פגיעה בכספי הציבור שנותבו להשקעה במתקן בעקבות המחיקה, על פי ההערכות ובהתחשב בביטחונות הקיימים בפרויקט.

בכלל ביטוח לא צפוי חשש בהחזר המימון, שכן תשלומי הקרן שולמו במועדם עד כה, אם כי החוב נפרש על גבי 20 שנה ועד כה שולמו תשלומים של חצי שנה בלבד.

בנוסף, לכלל יש סט ביטחונות שאותם תוכל לממש במקרה של כשל בתשלום החוב, כמו למשל ערבויות בנקאיות וערבויות חברה של קבלן הביצוע וערבויות בנקאיות של מקורות. בנוסף, בפרויקט ישנם כספים המיועדים לתחזוקה ולתיקון שצפויים לשמש לשיפור התפוקה. 

ממקורות נמסר בתגובה: "מקורות, בעלת ידע ומוניטין בינלאומיים בתחום התפלת המים,  שאפה להקים את מתקן ההתפלה באשדוד באופן עצמאי על בסיס הידע והניסיון שנצברו בחברה.

למרות זאת החליטה הממשלה שהמתקן יוקם על ידי מקורות ייזום באמצעות קבלן חיצוני. הקבלן המבצע, קבוצת IVM, סיים את עבודות ההקמה באיחור של שנתיים. בבדיקות שערכה אשדוד התפלה, חברה־בת של מקורות ייזום, טרם הפעלת המתקן, התגלו תקלות חמורות המונעות הפעלה תקינה של המתקן.

לאור התרשלות הקבלן הגישה אשדוד התפלה תביעה נגדו בהיקף של יותר מ־700 מיליון שקל. תביעה זו נמצאת כעת בהליך בוררות. לאור האמור, בהתאם לכללי חשבונאות, נאלצה מקורות ייזום למחוק סכום של כ־366 מיליון שקל, בגלל הפרשה לירידת ערך של המתקן.

אשדוד התפלה הכינה תוכנית תיקונים, בליווי וייעוץ של חברת התפלה מהשורה הראשונה בעולם, שתשמש כמומחית לתפעול ואחזקה, כך שהמתקן יוכל לספק את היקפי המים הנדרשים בטווח הזמן הקצר ביותר.

תוכנית זו הוצגה לגופים המממנים של הפרויקט ולמנהלת ההתפלה של המדינה ומתקיימים בה דיונים אינטנסיביים. לדעת מקורות ומקורות ייזום, ניתן ונכון שהחברה, הגופים המממנים והמדינה ישלבו כוחות ויתניעו מיידית תוכנית שיקום למתקן.

זו היא הדרך הנכונה ביותר לפתרון הנושא עבור משק המים, עבור מקורות ועבור הגופים המממנים". 

משותפות הקבלנים IVM נמסר בתגובה: "בין השותפות לבין מקורות הוגשו תביעות הדדיות. המחלוקות בין הצדדים מתבררות כיום בהליך של בוררות, כשלטענת השותפות, בנושאים המהותיים, אין שחר לטענות מקורות".

צילום: ארכיון