"על עמרם וכתונת הפסים המוכספת" – הסיפור המעניין ששמעתי בעת פינוי דירה באשדוד
10.01.17 / 23:02
שמי דרור, ואני מפנה דירות במקצועי.. פינוי דירות מתכולות מלאות, ירושות ועזבונות. במהלך שנות עבודתי שמעתי מאות סיפורים מרתקים על חפצים מעניינים.
זה כל מה שאתם צריכים לדעת עלי בשביל לקרוא את הסיפור לעיל. אז לאחר ההקדמה הקצרה, אני מזמין אתכם לקרוא סיפור מעניין לשבת ולשתף...
הפעם נקראתי לבצע פינוי דירה באשדוד. נורית בעלת הבית הסבירה לי: "זו הייתה דירה של ההורים שלי ואין לי את האנרגיות לדאוג לפינוי הדירה ולמכירת התכולה. ובכלל" הוסיפה, "מי ירצה לקנות ריהוט ישן?". בערב הגעתי לבדוק את הדירה היא הייתה די סטנדרטית. תוך כדי הסיור נורית הרגישה צורך לשתף אותי בזיכרונות ילדותה. "בוא לחדר השינה אני רוצה להראות לך משהו שלא ראית מעולם." היא פתחה לי את הארון והוציאה משם גלבייה מפוארת, נשארתי פעור פה. מימי לא ראיתי גלבייה כזו מרשימה, היא הייתה רקומה בעבודת יד עם חוטי כסף אמיתיים שזורים בה. "וואו איזו גלבייה מדהימה" קראתי "איפה קנית אותה? כמה היא עלתה לך?" שאלתי בצרורות. נורית חייכה, "אם תרצה כזו גלבייה תצטרך לפנות למלך מרוקו." "מלך מרוקו? מה לך ולו? מה פתאום הוא נתן לך מתנה? התפלאתי. "מלך מרוקו לא נתן לי את הגלבייה הזו, הוא נתן לסבא שלי, זה סיפור ארוך. רוצה לשמוע?" "אני תמיד שמח לשמוע סיפורים" אמרתי. נורית לא הייתה צריכה עידוד נוסף ופתחה.
ההונאה
"סבי עמרם עליו השלום היה איש משכיל. הוא למד לימודי הנהלת חשבונות ונחשב למומחה. המקצועיות שלו בתוספת הגינותו גרמו לכך ששמעו הגיע עד לשר האוצר של מלך מרוקו והוא מינה אותו לעוזר מנהל הכספים האישי של המלך. סבי עשה את עבודתו נאמנה במשך כמה שנים וקיבל שבחים רבים על מקצועיותו. יום אחד הבחין סבי שהתשלום עבור פרויקט מסוים חרג משמעותית מהתקציב. כשהפנה את תשומת לב האחראי לחריגה, ענה לו האחראי שזה בסדר. סבי התעקש שזה לא תקין. הממונה קרץ לו קריצת עין "עמרם, זה בסדר. הקבלן בן דוד שלי. תאשר את החריגה ובפעם הבאה כשבן דוד שלך יעשה פרויקט בשביל המלך, נדאג לפצות אותו בצורה משמעותית. אל תדאג, למלך יש הרבה כסף והסכום הזה לא ישפיע עליו".
"מצטער" ענה סבי "אני לא יכול לרמות את המלך, אפילו שהוא לא ירגיש בדבר, אני לא מסכים למעול באמון שהמלך נתן בי." הממונה ראה שסבי לא מסכים ואז עבר לשפת האיומים: "אדון עמרם, האם החיים של הילדים שלך לא יקרים לך? לא חבל לך עליהם? תחשוב טוב אם אתה מוכן לסכן אותם" סבי שתק. הממונה היה בטוח שסבי וויתר, אולם סבי היה עקשן חסר פשרות.
גמול הנאמנות
עוד באותו ערב ביקש שיחה אישית דחופה עם המלך. המלך שמע את סבי וכשנוכח לראות שהאמת עם סבי ראשית הכניס את הממונה לכלא לשנים ארוכות וסבי קיבל את המשרה שלו. המלך כל כך התרגש מהנאמנות שלו וכאות הערכה נתן לו את הגלבייה האישית שלו. המחווה הזו נגעה לליבו של סבי יותר אפילו מהמינוי המפתיע ומאז הוא הקפיד תמיד להגיע לאירועים רשמיים עם הגלבייה המהודרת הזו. כשנפטר הוא הוריש את הגלבייה לאבי – בנו בכורו. מכיוון שאני בתו היחידה של אבי הגלבייה עברה אלי.
נשארתי ללא מילים, סיפור מיוחד על נאמנות תוך סיכון עצמי לא מוצאים בכל יום.
אם גם אתם זקוקים למישהו שיעשה עבורכם פינוי דירה בנאמנות מוחלטת J אתם מוזמנים להתקשר אלי. (אפשר גם בלי סיפור J)
וגם אם אתם לא צריכים פינוי, כי אחרי הכל, מדובר במעשה של פעם בחיים אולי, בפעם הבאה שתשמעו על מישהו שקיבל דירה מירושה, זכרו את הסיפור ותפנו אותו אלי, אודה לכם מאוד.