45% מההורים בדרום מעידים כי לילדיהם אין סמארטפון, 36% מהם מעידים כי ילדיהם עושים שימוש בסמארטפון עם היקיצה; 67% מהם מגדירים את ילדיהם כמכורים למסכים; 16% מהם חוששים שהילד יגיב באלימות אם יקחו ממנו את הסמארטפון; 66% חושבים שהשימוש פוגע ביכולתם ליצור ולתחזק קשרים בינאישיים; 20% חושבים שמניעת מסכים היא 'קרב אבוד מראש'; 81% מההורים בדרום בדעה שעל ביה"ס להפוך לאזור נקי ממסכים.

ממצאים אלה ואחרים עולים מסקר גיאוקרטוגרפיה שנערך עבור המרכז הישראלי לגמילת ילדים ממסכים.

בתמונה הכלל ארצית: 

כ-70% מההורים בישראל סבורים כי ילדיהם מכורים למסכים ; למעלה ממחצית (55%) מוטרדים מהשפעתם המזיקה של המסכים על מוחו של הילד ; 1 מכל 6 הורים (17%) חושש כי ילדיו יגיבו באלימות אם יידרשו להפסיק את השימוש בסמארטפון ו/או במחשב ; שניים מתוך שלושה (65%) הורים סבורים כי השימוש במסכים פוגע ביכולתו של הילד ליצור ולתחזק קשרים בינאישיים. החדשות הטובות יחסית:  רק רבע (26%) מההורים סבורים כי הניסיון להציג לילדיהם גבולות הוא בגדר “קרב אבוד מראש".

הסקר הנו חלק ממחקר שמקיים המרכז הישראלי לגמילת ילדים ממסכים - גוף ידע וטיפול חדש המבקש לשנות את דפוסי ההתנהלות של המשפחה הישראלית עם מסכים אינטראקטיביים, באמצעות תוכניות טיפול קבוצתי ופרטני במטרה לעבור לשימוש מבוקר ומוגבל בהם. המרכז מבקש להעניק להורים הישראלים כלים שיאפשרו להם להגדיר יחסים חדשים, בריאים ומבוקרים של ילדיהם עם המסכים ומתבסס, בין השאר, על עבודתה של , ד"ר ויקטוריה ל. דאנקלי, פסיכיאטרית אמריקאית ומחברת הספר "תוציאו את הילד מהמסך", שיצא עד כה ב-8 שפות ורואה אור בימים אלה בהוצאת המרכז.

"שנים ספורות לאחר פריצתם לחיינו, הפכה ישראל למובילה עולמית בשימוש במסכים אינטרקטיביים בקרב ילדים ונוער", אומרת עדי פנחס, מנהלת תחום הורות ומשפחה במרכז הישראלי לגמילת ילדים ממסכים, "במקרה הזה, המובילות הישראלית היא מקור לדאגה. העדויות המצטברות במחקר מעידות כי שימוש לא מבוקר במסכים מוביל לא רק לפגיעה באיכות החיים, בלימודים ובחיי החברה של הצעירים, אלא גם משנה את מבנה המוח שלהם בצורה שתשפיע על כל חייהם. אנחנו מציעים היום שיטה בדוקה שנותנת להורים כלים שיסייעו להם להעניק לילדיהם חיים בריאים ומאוזנים יותר, על ידי הפסקת התלות במסכים".

נתונים נוספים מהסקר:

גיל – הורים צעירים יותר מודאגים יותר ממסכים. הורים בגילאים הצעירים יותר (עד 34) מגלים יותר נוקשות ביחס לגיל בו נותנים טלפון חכם לילד לעומת ההורים בגילאים הגבוהים יותר (35+) שהשתתפו בסקר, לדוגמה : מספר ההורים המבוגרים שיספקו לילדיהם סמארטפון עד גיל 8 גבוה כמעט פי 3 מזה של ההורים הצעירים 14% מול 27%.

הממצאים קיצוניים אף יותר בין קבוצות הגיל כשמדובר בשאלת השימוש בטלפון בשעת היקיצה: מספר ההורים המבוגרים שהעידו על שימוש של ילדיהם בסלולרי עם ההתעוררות בבוקר ובדקות שלאחר מכן (41%), הוא פי 3 ממספר ההורים הצעירים שהעידו כך (14%). כנ"ל לגבי השימוש בטלפון לקראת השינה – ערך נמוך אצל ההורים הצעירים (14%) לעומת המבוגרים (31%). אלא שיתכן והנוקשות היחסית של ההורים הצעירים משתלמת, 54% בלבד מההורים "הצעירים" מעידים כי ילדיהם מכורים למסכים, לעומת 74% מההורים המבוגרים יותר.  

מצב סוציו-אקונומי - ככל שההורים משכילים יותר – כך עולה הגיל בו ירשו לילד לראשונה סמארטפון : 10% מההורים בעלי ההשכלה 'עד תיכונית' איפשרו לילדם שימוש בסמאטרפון בגיל 6, לעומת 3% בלבד מההורים מקרב בעלי ההשכלה ה'על-תיכונית', בגיל 8 – 16% מבעלי ההשכלה הנמוכה לעומת 11% מבעלי הגבוהה, ולעומת זאת בגיל 10 המגמה מתהפכת – 3% מבעלי ההשכלה הנמוכה לעומת 8% מבעלי הגבוהה ; יותר ילדים (38%) להורים בעלי השכלה נמוכה משתמשים בסמארטפון לעומת ילדים להורים בעלי השכלה גבוהה (23%) ; הצבת גבולות – יותר הורים מקרב בעלי ההשכלה הנמוכה (34%) רואים את הניסיון להציב לילדים גבולות ביחס לשימוש במסכים הנו בגדר 'קרב אבוד מראש' לעומת הורים מקרב בעלי ההשכלה הגבוהה (24%).   

דתיות – באופן לא מפתיע, בקרב הציבור הדתי והחרדי השימוש בסמארטפונים בקרב ילדים הוא נמוך : 36% מההורים מקרב הציבור הדתי והחרדי שהשתתפו בסקר סבורים שבאף גיל אין לתת לילד סמארטפון, לעומת 2% בלבד מקרב החילונים הסבורים כך ; למעשה, למעלה משני שליש מההורים החילוניים (69%) סבורים שיש לתת לילדיהם מכשיר חכם עד גיל 10. בעוד  ואילו בציבור הדתי והחרדי, מחצית מההורים אינם סבורים כי יש לתת לילדיהם טלפונים חכמים גם אחרי גיל 17.