מטיילי הקראוונים גילו את חופי אשדוד
02.08.15 / 12:03
ברצועת החוף של אשדוד הולכת ונוצרת לה תופעה חדשה. רכבים, בעיקר ג'יפים, רתומים לקראוונים, מגיעים איתם בעיקר בסופי שבוע ובעליהם, פורקים אותם, מתמקמים ומתנחלים להם ליום-יומיים ולעיתים גם יותר. הם יכולים לדלג להם מנקודה אחת לאחרת ככל שיחפצו. סטייל אמריקה, בקטן.
האם בעקבותיהם יקום באשדוד אתר קמפינג מיוחד?
כתבתו של דור גפני כאן דרום:
כשאומרים באשדוד את המילה קראוונים, עולה בדרך הכלל התמונה העגומה של מבנים ארעיים, כביכול (כי הזמניות הפכה לעיתים לתקופה של שנים ארוכות מאוד), שמשמשים כגני ילדים ובתי ספר.
במציאות הביטחונית מאז שרקטות הגראד פרצו לחיינו, הקראוונים גם הפכו למילה נרדפת להיעדר מיגון, הפקרות ופחד בהיותם עשויים מקירות דקים ורכים וגג פריך.
לא ייפלא, שבכל הסלמה במצב וחשש מתגבר לחידוש ירי רקטות, המוסדות הראשונים להשבתה מאונס הם אלה שפועלים מתוך קראוונים, דבר ששכיח בעיקר במגזר החרדי בעיר. כי כשיש ריכוז של מבנים כאלה, כשצריך למצוא מסתור ומקלט, אין לאן לברוח.
אבל בשונה מאוד מאותם קראוונים, ברצועת החוף של אשדוד הולכת ונוצרת לה תופעה חדשה. רכבים, בעיקר ג'יפים, רתומים לקראוונים, מגיעים איתם בעיקר בסופי שבוע ובעליהם, פורקים אותם, מתמקמים ומתנחלים להם ליום-יומיים ולעיתים גם יותר. הם יכולים לדלג להם מנקודה אחת לאחרת ככל שיחפצו. סטייל אמריקה, בקטן.
בשבועות האחרונים פגשנו כמה בעלי קראוונים כאלה שהגיעו מחוץ לעיר. כמעט כל חניון של חוף, מוסדר יותר או פחות, הוא כר פורה להתמקמות ולקמפינג. למשל: מגרש החניה של חוף אורנים, גבעת העפר שליד המצודה, רכס הכורכר של החוף הדרומי, מתחם הקאונטרי ז"ל ורחבת חוף הקשתות/ גנדי. לעיתים מגיע זוג, לפעמים משפחה שלמה, יש ומגיעים שני קראוונים יחד ואף יותר.
באופן מפתיע אולי, בדיקה מול העירייה העלתה שאולי "התפרצנו לדלת פתוחה", כי שם שוקלים להקים באמצעות 'חופית' אתר קמפינג מוסדר עם תשתיות מתאימות לקראוונים.
את הקראוון של משפחת פרץ מאופקים מצאנו בחניון של חוף אורנים באחד מימי שבת האחרונים. שם המשפחה מוטבע עליו באנגלית. ששי ולואיז הגיעו לסוף שבוע ארוך מיום רביעי עם הנכד, אורי בן 5. בהמשך הצטרפו גם הבת, אורטל ובעלה. "התחלנו לבוא לאשדוד בשנה האחרונה", הם אומרים.
ששי: "ניסינו בכמה מקומות. היינו ביפו, ממש ליד השעון. יפה שם אבל אין מקלחות ואין שירותים. לואיז: "פה זה עולמי. המקלחות נקיות ויש מים קרים לשתיה". ששי: "דבר אחד חסר לי פה: נקודת חשמל. אם היו מתקינים פה חיבורים לחשמל, בכסף כמובן, זה היה מעולה. אם זה קיים היו באים פה גם 10-15 קראוונים".
כמה קראוון זה עולה?
ששי: "קנינו אותו לפני שנה ושלושה חודשים בערך. הוא עלה 130 אלף שקל, הכנסתי לאחרונה גם מערכת סולארית בששת אלפים שקל. זה נותן לנו חשמל לטלוויזיה, רדיו ומכשירים שלא צורכים הרבה. יש פה פריזר ענק שעובד על גז. אם רוצים להפעיל את המזגן אז משתמשים בגנרטור. לכן אמרתי שהיה טוב אם הייתה פה נקודת חיבור לרשת החשמל".
איך החלטתם לקנות את הקראוון?
"שיגעתי אותו", אומרת לואיז וששי מוסיף: "היינו בטיול בצרפת וראינו מלא קראוונים והיא אמרה לי 'למה שלא נקנה לנו גם' וזהו". אורטל: "אבא שלי אוהב לדוג, והוא כבר לא בגיל של לישון באוהלים, אז קראוון זה בדיוק מתאים. מורידים את הרגלית, מעמידים את הקראוון ואם הם רוצים להסתובב בעיר, יש להם אוטו חופשי".
ששי: "יש לי משאיות ואני מסתובב הרבה באשדוד. בדקתי איפה הכי טוב והחלטנו שפה. אגב, עשינו לו גם איתוראן, ליתר ביטחון".
אורטל: היינו גם באשקלון והגענו למסקנה שפה הכי טוב. יש גם תאורת חוץ בלילה".
מחוץ לקראוון יש שולחן וכיסאות, עמדה לייבוש בגדי הים. אני מקבל הצצה לתוך הקראוון: חדר שינה מסודר ועוד ספה שנפתחת למיטה סביב שולחן אוכל. מטבחון, מקרר, מקלחת, שירותים. כמו צימר קטן.
"כשהגענו לפה בהתחלה היינו אולי הראשונים, מאז הצטרף אחד שבא מאילת וגם אחרים, השבוע היו פה בסביבה עוד שני קראוונים", אומרת אורטל. "ההורים שלי פה מיום רביעי, אנחנו הצטרפנו בשישי. אבא שלי הוא בעל עסק עצמאי, יש לו עובדים והוא כבר יכול להרשות לעצמו ואמא עקרת בית. אחותי הגיעה עם המשפחה שלה ברביעי לכמה שעות וחזרו הביתה. כל עוד אנחנו 4-5 זה כיף ולא צפוף מידיי".
ובערב שבת ארוחה והכל?
"כן, אמא שלי הכינה מראש דגים, עשתה קציצות, הכינה קוסקוס, אוכל של הבית, הכל. לא דאגנו לפלטה, אז אכלנו קצת קר אבל בכיף, עשינו קידוש. בשבת אכלנו סנדוויצי'ים, עם פסטרמה, טונה, סלטים, ביצים קשות, תפוח אדמה. היינו גם בטבריה, שם יותר מוסדר עם חשמל ומים אבל זה גם בתשלום, פה חופשי וגם יותר נקי. אם היו פה נקודות חשמל מעמודי התאורה או משהו זה יכול היה לעזור.
הייתה איזו שעה שהיה מאוד חם אז הפעלנו גנרטור והדלקנו מזגן אבל ככה בדרך כלל יש אוויר טוב. יש פה דוד חשמל קטן עם מים חמים למקלחת טובה, מה צריך יותר מזה? בית לכל דבר".
את שרית ומנחם (מוני) סובעי, תושבי מזכרת בתיה, פגשנו במוצאי שבת מחוץ לקראוון שלהם שאותו מיקמו על מגרש החניה של חוף גאנדי. איתם הבן, הכלה והנכד. בסמוך עמד קראוון נוסף, של זוג חברים שעימם הם אוהבים לטייל. "אנחנו באים לפה פעם בחודש בערך. פעם לפה ופעם לאשקלון", אומר מנחם. "בפעם הראשונה הגענו עם קראוון לאשדוד לפני כחצי שנה. זאת הפינה שאנחנו אוהבים, לא מפריע לאף אחד. בדרך כלל באים עוד זוג בקראוון משלהם. בשישי בערב מצטרפים חלק מהילדים והנכדים. היום היינו כמעט כל היום בים. מטיילים, יש פה גם פארק מדהים (פארק אשדוד-ים, ד"ג). מקלחת אפשר בקראוון או במקלחות בחוף.
לפני שבועיים חזרנו מגרמניה. שכרנו רכב ונכנסנו לאתרי קראוונים. הכל ממוסד, כיף, עם תשתית של חשמל, מים, ביוב. פה אין. משתדלים לא להפריע לאנשים שגרים בסביבה. האווירה פה מצוינת, חוף נקי סוף הדרך. המינוס היחיד זה חבורות הנערים והצעירים שיושבים, שותים, לפעמים שוברים בקבוקים, צעקות, עניינים, בסך הכל ילדים טובים". שרית מוסיפה: "נהדר פה, באמת, רק לפעמים מגיעות חבורות של צעירים, ששותים, מעשנים נרגילות, שוברים בקבוקים ומרעישים".
איך התחלתם?
מנחם: "בשנה האחרונה. ראינו את הקראוון הזה ואשתי נדלקה. פרשתי מקבע לפני שמונה חודשים, אני חופשי ומאושר, אחרי 40 שנה בצבא. מחברים את הקראוון לג'יפ ונוסעים, מטילים, נהנים".
בקראוון השכן – ביניהם שולחנות וכיסאות שנפרסו לטובת הקמפינג המשותף - נמצא הזוג שושי ואבנר דבש, גם הם ממזכרת בתיה: "אנחנו חברים ותיקים", אומר דבש. "גם אני פנסיונר של הצבא. כיום אני מנהל חברה לעבודות זכוכית - אחים פרץ. אני כבר 30 שנה בתחום הקראוונים, אפשר להגיד שאני מהוותיקים בארץ. התחלנו עם עגלה, עשינו טיול ארוך בארה"ב עם קראוון, 26 מדינות.
אשדוד היא עיר מאוד נחמדה. חבל שאין תשתיות לקראוונים כמובן. לא צריך הרבה. אנחנו כמובן מוכנים לשלם. בחוץ לארץ זה יותר מסודר. אני מאמין שזה יהיה מתישהו. משרד התיירות מנסה לעודד הקמת אתרי קפמינג לקראוונים כמו באירופה וארה"ב. אם אשדוד תרים את הכפפה זה יוכל להיות נפלא".
כמה עלה לך התענוג הזה?
"הקראוון הזה עלה 110 אלף שקל ועוד עשרת אלפים שקל תוספות ושיפורים. יש תעשיית קראוונים בארץ אבל האיכותיים יותר מיובאים מחו"ל. שלי למשל גרמני. מי שצמצם את המכסים על קראוונים היה שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, מאז נרשם גידול בייבוא שלהם לארץ".
יש בקראוון כיור, מקלחת, בית שימוש. לאיפה הכל מתנקז?
"יש קופסא של הביוב השחור, מה שנקרא, מהשירותים, שופכים את זה באסלה בבית. השאר, מים מהברז ומהמקלחת זורמים החוצה. לכן אנחנו מתמקמים מעל פתח הניקוז בחניון. בחניונים מוסדרים בחוץ לארץ אין דבר כזה, הכל עם חיבורים לתשתיות הקיימות. אבל בסדר, בארץ התחום הזה בחיתוליו".
מנחם: "אנחנו אוספים הכל אחרינו ומשאירים נקי אחרי קיפול. אנחנו לא כמו הישראלים שבאים לשמורת טבע ומשאירים אחריהם מזבלה".
מעיריית אשדוד נמסר בתגובה:
"אשדוד שמחה בהתפתחות תחומי התיירות בעיר ומברכת את הבאים בשעריה. תחום הקרוואנים בישראל עדיין בתחילת דרכו הן מבחינת השימוש בקרוואנים והן מבחינת התשתיות. לעת עתה אין באשדוד תשתית מתאימה לכך, אך מנכ"ל חופית פנה למשרד התיירות כדי לבחון מהן הדרישות להקמת אתר קרוואנים ועמידה בסטנדרטים הנדרשים. בינתיים נלקח אדריכל לטיפול בהיבטים התכנוניים וקבלת ההיתר אך עד אז ובהעדר תשתיות מתאימות, אין להתיר מפגעים סביבתיים מצד הקרוואנים ובעליהם".
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
