דווקא אחד המפעלים החברתיים המרשימים והמרגשים ביותר של מדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה הוזנחו באופן פושע ע"י מאז שנות ה80 ועד היום.

במקום בו המדינה הגדירה את עצמה כציונית הדואגת ליהודים מרחבי העולם ומישראל לאפשרות להקים בית בארץ ישראל, היא לפתע הפכה למזניחה ביותר בעולם המערבי -

המספרים הקשים שלפנינו הם תוצאה של עשרות שנים של הזנחה.

למרות שבשנות ה–50 וה–60 - שנים שבהן היו יכולותיה של המדינה מוגבלות מאוד - בנתה המדינה בנייה ציבורית מאסיבית כדי לשכן במהירות מאות אלפי עולים שהגיעו אליה באותה תקופה. 

בתחילה, היתה הבנייה הציבורית 50% מכלל הבנייה בישראל ואט אט הממשלה הפסיקה לחלוטין לבנות דיור ציבורי וכלל הדיור בישראל עבר לשיטה מלאה של יזמים, קבלנים, ספסרי קרקעות שהעשירו מעטים אך הפכו את הדיור לנטל הגבוה ביותר על סל ההוצאות של רוב המשפחות בישראל.

הדפוקים נדפקו עוד יותר

הזכאים לדירה של משרד הבינוי הם לרוב משפחות עניות, משפחות חד־הוריות, קשישים, נכים וזכאים של משרד הקליטה.

גם לאחר שמשפחה הוכרה כזכאית לדיור ציבורי על ידי המדינה, נכונה לה תקופת המתנה ממושכת של שנים.

בדו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי, מצא המבקר יוסף שפירא כי זמן ההמתנה הממוצע בקרב זכאי משרד הבינוי הוא כ3, כאשר שליש מהזכאים ממתינים יותר משלוש שנים, ו–10% מהם יותר משבע שנים!

"אי־מימוש הזכאות לדיור ציבורי, וההמתנה הארוכה ללא כל תכלית, עלולים לעורר בזכאים, נוסף על פגיעה בכבודם, גם תחושת תסכול ומרמור". אומר המבקר.

היכן הכי הרבה ממתינים?

חיפה, עם 3,080 משקי בית - כמעט כולם (2,980 מתוכם) זכאי משרד הקליטה.

בת ים, עם 2,183 משקי בית זכאים ממתינים; נתניה עם 2,114 ממתינים;

אשדוד עם 1,802 ממתינים;

פתח תקוה ובאר שבע, עם כ–1,560, ראשון לציון, עם 1,450, אשקלון עם 1,400; חולון עם כ-1,200; ירושלים עם כ-1,240; ותל אביב־יפו עם כ–1,000 משקי בית זכאים הממתינים לדיור ציבורי.

מי זכאי לדיור ציבורי?

זכאות לדיור ציבורי ניתנת על ידי משרדי הבינוי והקליטה. משרד הבינוי מנפק את הזכאויות לדיור לילידי הארץ או לעולים ותיקים (החיים יותר מ–15 שנה בישראל). משרד הקליטה מנפק זכאויות לדיור לעולים חדשים ולקשישים עולים - בלי קשר למשך שהותם בישראל.

זכאות לדיור ציבורי של משרד הבינוי ניתנת לבני זוג חסרי דירה, בעלי שלושה ילדים ומעלה, שמקבלים הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי לפחות 24 חודשים ברציפות; או אם לאחד מהם, או שניהם, נקבעה דרגת אי כושר השתכרות בשיעור של 75% ויותר, והם מקבלים קצבת נכות קבועה.

במקרים של משפחה חד־הורית עם שלושה ילדים ומעלה העונה לאחד הקריטריונים האלה, תינתן לצד הזכאות גם קדימות בתור ההמתנה. עוד זכאים לדיור - קשישים המקבלים קצבת קיום מהמוסד לביטוח לאומי, ונכים.

משרד הקליטה מנפק זכאות לדיור ציבורי לעולים בגיל פנסיה, הזכאים להשלמת הכנסה, בלי קשר למספר השנים שהם מתגוררים בישראל.

משקי בית נוספים הזכאים לדיור ציבורי מטעם משרד הקליטה הם משפחות חד־הוריות, בהן ההורה הוא בעל ותק של עד 15 שנה בישראל, ללא קשר למספר הילדים, וכן נכים, גם הם עד 15 שנה בישראל, בדרגת אי כושר השתכרות של 75% ומעלה, ללא קשר לרמת ההכנסה.