צוריה שחר, בת 50, נשואה פלוס ארבעה ילדים וסבתא, היא אומנית ומפיקת אירועים מבר- אילן. היא מציגה עצמה כבעלת כישורים פראפסיכולוגיים בתחום המיסטיקה, מתקשרת, מדיום ורואה נסתרות, המנהלת את חייה על פי סימנים ומסרים שהיא מקבלת מהקב"ה דרך נרות, אבנים, שירה וחלומות. לטענתה, היא מתקשרת גם עם הרבי מילובביץ'.
"את הזיקה הראשונה לרוחניות הציתו בי הוריי עוד בשם שהעניקו לי. לשמות יש משמעות והם משפיעים על מהותו של האדם", מספרת צוריה בהתרגשות וממהרת להסביר: "פירוש השם צוריה הוא סלע האלוהים, צור זה סלע ו-יה פירושו אלוהים, שזה פעמיים שם האלוהים בשמי".
הוריה קראו לאחיה בשמות על פי סדר הא'-ב' ושמה אמור היה להתחיל באות ד', מספרת צוריה על השתלשלות האירועים: "אליהו הנביא הופיע בחלומה של אמי ובישר לה שהיא בהיריון עוד בטרם ידעה על כך, הוא אמר לה שהיא עתידה ללדת בת ושעליה לקרוא לה צוריה. אמי הופתעה, אך לימים אכן נכנסה להריון ובעקבות החלום נתנה לי את השם צוריה".
צוריה מספרת שאת יכולת התיקשור שאבה מהוריה, מטילדה ויהודה אלפרין.
אימה, מטילדה אלפרין ז"ל, הייתה פסלת וציירת נודעת. פסל בצורת נר שפיסלה לזכר בנה אברהם ישראלוביץ', שנפל בקרב במלחמת התשה, ולזכרם של חללי צה"ל, מוצב עד היום באזור א' באשדוד בכיכר שנקרא בעקבות זאת "כיכר הנר".
אביה יהודה אלפרין שליט"א, פראפסיכולוג, סופר ומרצה, הוא בן למשפחה שחמקה מציפורני הנאצים ועלתה ארצה בדרכים עקלקלות. בגיל 15 הצטרף לצבא הבריטי ונלחם בקרבות מלחמת השחרור. יחד עם רעייתו השנייה ציפורה, כתב עד היום כ-19 ספרים בתחום הרוחניות: "הוגים", "אלכימאים", "רומן אחרית הימים", "התכנית של ונוס" ועוד.
צוריה חוותה שינויים עצומים בחייה שסייעו לה, לדבריה, להבין טוב יותר את תפקידה בעולם. "זה החל במסרים שונים שקיבלתי בחלומות, מסרים ששינו את חיי. עשרות אירועים שאנשים היו מכנים 'צירופי מקרים נדירים', אירעו לי לאורך השנים והביאו אותי למסקנה החד-משמעית כי ישנו גורם עליון המכוון הכל מלמעלה", היא מספרת.
צוריה נשואה לדוד, קצין רכב בכיר וממונה בטיחות מטעם משרד התחבורה. "בעלי איש גדול מימדים עם לב של אריה, כותב לי שירים כבר 33 שנה. איש טוב, איש של שלום, יציב עם שתי רגליים על הקרקע, חברי הטוב, מאמין בי לאורך כל הדרך, הוא המלאך שלי, שותף מלא בעשייה. הוא גם סופר וכותב לי את כל החומרים להרצאות שלי".
בשנת 1999 חלמה צוריה על הקב"ה חלום, בחלום הוא נגלה אליה ואמר לה שהיא בהריון, היא עומדת ללדת בת ושעליה לקרוא לה בשם: ה–ד-י-א-ל, צוריה משחזרת: "לאחר שהבנתי שזה לא הריון רגיל, מכיוון שלא נכנסתי להריון, התחלתי לקבל מסרים בחלומות, והבנתי שמדובר בתחילתו של פרק חדש בחיי, ממש כמו לידה מחדש. אכן לקח לי 9 חודשים, כלידה, עד שאיגדתי את כל המסרים שקיבלתי בחוברת. לימים הבנתי שפירוש השם הדיאל הוא 'הד אלוהים', 'קול אלוהים', משמע 'רוח הנבואה'. הבנתי מה נדרש ממני לעשות ומהי השליחות שלי בעצם, והמסרים שקיבלתי הם ללמד כלים כיצד להגיע לאחדות וללמוד איך להגיע אל הגאולה הנכספת ממקום של הבנה אמיתית. התחלתי לקבל סימנים במציאות, כולל תקשור דרך שירה, אבנים עם צורות משמעותיות שאני מוצאת בים, נרות וסימנים. עם הזמן הסימנים התחילו להיראות גם בקרב הנמצאים בקרבתי. כך הגעתי לתחום הפראפסיכולוגיה".
מה זה פראפסיכולוגיה? היכן לומדים את זה?
"פראפסיכולוגיה זו פסיכולוגיה לא קונבנציונלית, לא לומדים את זה, נולדים עם זה, זאת מתנה מהיקום, יש כאלה אחד למאה ואני אחת מהם. אבי, שהוא פראפסיכולוג בעצמו, אמר לי שאני פראפסיכולוגית ושהגיע הזמן שאתחיל להאמין בכוחות שלי, שעלי לתת מזור לאנשים ושזהו תפקידי מלידה. אבי נתן לי את הברכה לעסוק בזה והיום אני מודה לו על כך. את האישור האחרון לעסוק בפראפסיכולוגיה קיבלתי דרך נרות שהדלקתי במטרה לדעת האם לצאת עם הפראפסיכולוגיה כמקצוע או לא. בנרות יצאה לי מכונית מרוץ מדהימה, אפילו רואים את הפנס, הפגוש והכנף שלה, ואפשר לראות גם אופנוע, ואז הבנתי שעלי לצאת לדרך. קיבלתי את היכולת לראות ולייעץ נכון, לתקן מצבים קשים שאליהם נקלעו אנשים ולהביא מזור לנפש האדם. שיטת העבודה שלי ייחודית ובלעדית. על כל שאלה ועל כל בעיה אני מקבלת פתרון. אני מייעצת בכל תחומי החיים, זוגיות, בריאות, פרנסה ועוד".
באיזו דרך את מייעצת לאנשים?
"אני מתקשרת דרך התנ"ך עם הקב"ה ונעזרת גם באיגרות הקודש של הרבי מילובביץ. בנוסף, אני מתקשרת דרך נרות שאני מדליקה, בהן מתקבלת צורה מוחשית וברורה על המטופל, שמסייעת לי בהבנת האדם שמגיע לטיפול. דרך נרות ופיענוח ציורים לפי קריטריונים שלי בלבד, אני מזהה את דרך הטיפול. ברגע שאני מתחברת לאדם, אני מקבלת מסרים ואזהרות מה לעשות ומה לא, נותנת ראייה חדשה ומעמיקה, תשובות ופתרונות לבעיות היום יום הנוגעים בכל תחומי החיים. חשוב לי להדגיש ולציין שאני לא מגדת עתידות, אני נותנת ייעוץ בלי קביעת זמנים עתידיים להתרחשויות, את התשובות אני עונה על ההווה ומשם הבנאדם בוחר את דרכו".
יש לך קשר עם הרבי מילובביץ', ספרי לי עליו...
"הגיע אלי אדם דתי לייעוץ וכעבור יומיים צלצל אלי ואמר שהוא מרגיש יותר טוב ושהוא רוצה לשלוח לי מתנה כאות תודה, ספר של איגרות הקודש. המטופל שאל אם אני מכירה את איגרות הקודש ואמרתי שלא, אך אשמח לקבל אותם רק בתנאי שאשלם לו עבור הספר. לאחר כמה ימים הגיע אלי הספר ושאלתי את הרבי מילובביץ' מה הוא חושב עלי ועל הפראפסיכולוגיה והוא ענה לי שאני כמו כלי שמתמלא בו אור משמיים בלי הפסקה ושכמו נרות חנוכה כל יום מתווסף עוד נר וככה אני מתעצמת מיום ליום. התרגשתי ושמחתי לאחר כחצי שנה האיש הדתי התקשר וביקש לבוא לייעוץ פעם נוספת בנושא אחר. הוא הגיע ביום חורפי במיוחד 11.1.06 עם עגלה, והוציא ממנה תמונה גדולה של הרבי מילובביץ' מנאום שנאם בל"ג בעומר. הוא אמר שהוא חושב שזה מתאים לי כי אני מדליקה נרות. סירבתי בנימוס לקבל את המתנה, אך כשראיתי שפגעתי בבן-אדם הנחמד הרגשתי לא נעים והחלטתי לשאול את הרבי מילובביץ' מה לעשות עם התמונה. תקשרתי איתו ויצא לי בספר "הרבי מילובביץ' מהנאום בל"ג בעומר". הייתי בהלם, גם הבן-אדם היה בהלם והחלטתי להשאיר את התמונה אצלי ותליתי אותה בביתי. אני שמחה שהרבי מילובביץ' בחר בי, לבוא לעבוד איתי, על מנת לעזור לי בעבודת הקודש שלי. הרבי מילובביץ רוצה מאוד לעזור לאנשים שסובלים בעם ישראל ואני סך הכל צינור לשליחות שלו, הרי לפני כן כלל לא תקשרתי אותו.
בייעוץ הראשון שתקשרתי עם הרבי מילובביץ' הגיעה אליי אישה בשם דבורה, כשפניתי לרבי מילובביץ' לעזרה עבורה הוא ענה "לדבורה שלום רב", שתינו היינו נרגשות מאוד ומפה התחילה הדרך. במקרה נוסף הגיעה אליי אישה שבאה לשאול האם ללכת לניתוח. הרבי מילובביץ' ענה "לשלמה שלום רב בהצלחה בתפקידך האחראי", מיד שאלתי אותה מה שם הרופא והיא ענתה שלמה. כמובן ששלחתי אותה עם ברכה לעבור את הניתוח".
ספרי לי על הקבוצה שהקמת...
"הקבוצה שהקמתי נפגשת כל ערב א' ראש חודש למטרת קידוש החודש ושירת הלל לקב"ה, וכל זה בכדי לקרב את כולם לאלוהים, לתורה, לאחדות, ל"ואהבת לרעך כמוך", בכדי להגיע אל הגאולה מוכנים. הצלחתי להקים קבוצה חזקה ויציבה שעדיין נמצאת בצמיחה, אני רוצה שהקבוצה תגדל ותפרח ונגיע שוב להיות קבוצה גדולה של אנשים שמתעניינים ורוצים ללמוד ולחגוג לקב"ה את א' ראש חודש. הערבים פתוחים לקהל הרחב, המחיר הוא סמלי, 20 שקל בלבד. בערב יש הרצאה, שירה, כיבוד קל וחוויות מיסטיות. בנוסף אנחנו חוגגים את החגים עם תוכן, יוצקים משמעות וזיקה לעבר. בכל חג אני מעבירה פעילות מיוחדת הקשורה לחג. בט"ו באב אני עורכת מסיבת תפילה לפתיחת שערי שמיים לזוגיות עבור רווקים ורווקות, מתפללים לזוגיות חדשה ולתיקון זוגיות ישנה. קיבלתי שליחות מיוחדת לגרום לעם ישראל להבין מה זה חג שבועות".
מה הכוונה שליחות לגבי חג שבועות?
"בחג שבועות קיבלנו את התורה על הר סיני, אלוהים רוצה שלא נשכח שלפני שקיבלנו את התורה, הוא הוציא אותנו ממצרים ועשה לנו את הנס כשחצה את הים לשניים ונתן לבני ישראל לעבור בו. השליחות שלי היא להקנות לציבור בעם ישראל את חשיבות חג שבועות מעבר לסעודת חג של מאכלי גבינה. צריכים להקדיש יותר הבנה למטרת חג השבועות, שהוא אחד משלושת הרגלים. בחג השבועות יש לעשות תיקון של ממש, על מה בעצם התיקון המדובר? תפקידי ללמד את הערך החשוב של "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך", מתוך ספר דברים ט"ז, פסוק ג'. נצטוויתי לקחת אנשים לים ולנסות לגרום להם לתחושה כאילו אנחנו עכשיו בתקופת יציאת מצרים, כדי שירגישו את הנס שקרה לעם ישראל בזמן יציאת מצרים, כשהקב"ה חצה את הים לשניים והצילנו בידו הגדולה והחזקה. בכך שאני לוקחת אנשים לים ומעבירה לילה של לימוד תורה וקריאת מגילת רות, אני גורמת להם להרגיש את יציאת מצרים. נכון שיציאת מצרים קרתה לפני 3,000 שנה, אבל על כולנו להבין שכל שנה אנחנו צריכים להרגיש ולחוש זאת מחדש, כאילו זה קרה היום, ואז נוכל לקבל את התורה ולהבין מהו 'מתן תורה'. אני מקיימת את הפעילות בחוף הים בט"ו באשדוד בכל חג שבועות מהשעה עשר בלילה ועד הזריחה. אנחנו מתחילים מאוחר כדי לאפשר לאנשים להתפנות אחרי ארוחת החג, להגיע אל הים ולעשות את התיקון.
"הרגשתי שזאת רוח אלוהים"
צוריה מספרת כי לפני כל ערב א' ראש חודש או ערב פרשת השבוע, היא מקבלת מסרים על שפת הים, דרך אבנים שמוצאת על החוף, אבנים שמעוטרות בצורות ובדמויות הקשורות לערב. בשנת 2009 צוריה עשתה ערב א' ראש חודש במתכונת תקשור למען שחרורו של גלעד שליט. בעת מדיטציה שצוריה עשתה, פתאום ראתה שדרך חלון הסלון נכנס שובל ארוך ומואר, שעבר בין האנשים שהיו בערב ויצא מחלון המטבח. היא מספרת: "הרגשתי שזאת רוח אלוהים, שבאה להראות לנו שהתפילה שלנו חזקה, נקייה ואמיתית ושהתקבלה בשמיים. לאחר מכן גיליתי שגם כל הנוכחים בערב הבחינו בשובל. בכל ערב א' ראש חודש מתרחשות התרחשויות מיסטיות מיוחדות". באחד התקשורים האחרונים שעשתה צוריה בעזרת נר שהדליקה, היא קיבלה מסר על עצמה, לדבריה: "הזהירו אותי משמיים על עין הרע בדוגמת נר, שבו רואים סכין בתוך העין ואישה צוחקת על כך. עובדה היא שעין הרע בוטלה כי הראו לי בנר את הדבר וזה הזוי לגמרי נר שכזה. תודה לקב"ה ששומר עלי מכל רע ומעין הרע".
אני רוצה להגיד תודה גדולה לחברות הקבוצה שמלוות אותי בדרך באמונה כבר 4 שנים וגם כשראו דברים מיסטיים חזקים לא עזבו ונשארו והבינו שהכל אמת וחזק, אני רוצה להודות לציפורה שמנהלת את הקבוצה על הצד הטוב ביותר. תודה לבעלי, לילדיי וכלותיי היקרים שתומכים בי ומאמינים בי.
איך אפשר להשיג אותך?
"יש לי אתר רשמי בכתובת www.zuria27.com, שם אפשר להוריד בחינם את חוברת ההיכרות שלי. מי שמעוניין ליצור איתי קשר או להצטרף לאחת מהפעילויות שלי, מוזמן ליצור איתי קשר דרך האתר או בטלפון 050-7897169. בנוסף, יש לי דף פייסבוק בשם "צוריה פראפסיכולוגית", אל תשכחו ללחוץ לי לייק".
חברים מספרים על צוריה
"הכרתי את צוריה לפני כ4 שנים ומהרגע הראשון זיהיתי כמה שהיא מיוחדת. צוריה היא מקרינה אור לסובבים אותה. רמת היושר, הנתינה, האכפתיות והרגישות הם גבוהים מאוד. אני עברתי לידה חוויות מדהימות. כל שיחה איתה משאירה אותי בתובנות וממלאה אותי בכלים לחיים. יש לה יכולת לראות את הדברים בבירור וברגישות כל כך גבוהים שלא הכרתי עד שפגשתי אותה. היא מלמדת אותנו את משמעות הגדולה, החשובה והלא פשוטה ליישום של המשפט "ואהבת לרעך כמוך", לדעת לראות את האחר, לצאת מהאנוכיות ומהאגו המאפיינים את טבע האדם ולהתחבר לרגשות והמחשבות של האחר וכך להבין אותו טוב יותר.
אמנם גדלתי במסגרת יהודית בארגנטינה וידעתי את כל סיפורי התנ"ך וחגגנו את החגים אך רק שהכרתי אותה התחברתי למשמעות של כל חג, למדתי להתרגש מכל דמות בתנ"ך. צוריה מלמדת אותנו להכניס את אלוקים ללב שלנו, להכניס אמונה לחיינו ממקום נקי אמיתי ומרצון, לשלב את הרוחניות בשגרת היומיום כי ברגע שמצליחים לשלב בין שניהם הכל תופס פרופורציות אחרות. מצפון זה ערך עליון שהיא מלמדת. משהו שכל כך הרבה אנשים איבדו או פשוט טרם רכשו. לעיתים קרובות אנשים מתקשים להבין כיצד אדם כל כך נחמד, נגיש וצנוע יכול להיות בדרגת רוחניות כל כך גבוהה וזה היופי והייחודיות שבה.
דרכה מתחברים לשורשים, לזהות שלנו כעם. היא מלמדת אותנו להתרגש מהדברים הקטנים שהם בעצם הדברים הגדולים של החיים. להעריך את מה שיש לנו. התובנות שלה השפיעו עליי בכל תחומי החיים שלי הן באימהות הן בעבודה והן במשפחה. הערבי ראש חודש הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. אני מחכה להם כל חודש. הם ממלאים אותי. הם ערבים לכל שכבות העם, בלי דגש לדת, או שכבת גיל. זה היופי בדבר! בנוסף אני זוכה גם ללמוד איתה פרשות השבוע. לצוריה יש בעל מקסים, רוחני כמוה שגם זכה לתובנות מאוד גבוהות ויכולת כתיבה מדהימים והשילוב של שניהם הם מתנה משמיים. דודי מצליח להסביר את הפרשות בשפה ברורה, קלה להבנה ומרגשת. הוא מצליח לגעת בנו ולגרום לנו להתחבר לפרשה בצורה יוצאת דופן. כמו כן, כל הפרשנויות שלו הוא מחבר אותם בצורה מדהימה למציאות שלנו. לסיכום אני רוצה להגיד שאני זכיתי להיות עדה להמון סימנים שצוריה מקבלת דרך אבנים, נרות, שירים. פעם אחרי פעם דברים קורים, דברים טובים, דברים מרגשים כמו כשלמדנו את הפרשה על מרים שיוצאת במחולות ותופים. הדלקנו את המנורה כמו בכל תחילת שיעור ולאחר שסיימנו לקרא את הפרשה, צוריה השמיעה לנו שיר על מרים כדי להתחבר לתקופה, לאווירה לפרשה עצמה. נר אחד של המנורה שהלך להיכבות התעצם מאוד כשהתחיל השיר, זה משך את תשומת ליבי לקחתי את הפל שלי וצילמתי ורק לאחר שסיימנו לשמוע את השיר נוכחנו לראות כי הדמות של מרים מופיעה בצורה ברורה על הצילום. דוגמא אחרת היא אבן שהיא מוצאת בבוקר והראתה לנו באותו יום והשעווה של נרות של מנורה שנמסה תפסה את אותה צורה של האבן או בחנוכה האחרון שתוך כדי ששרים הכד של החנוכיה שבו הנר נמצא עלה וירד ככל ששרנו יותר מהלב שירי הלל. מדהים! תודה צוריה על האור שאת מקרינה לכולנו!! אוהבים אותך!!!"- ציפורה פחימה
"צוריה אדם מיוחד ויחודי, לא ראיתי חיבור יותר טוטאלי ותמים לבורא עולם מהחיבור שלה, היא חווה 24 שעות ביממה את ריבונו של עולם ואדם שכל כך מחובר : רואה דברים בצורה אחרת, חווה דברים בצורה שונה, נוהג ומתנהג אחרת וכך מצפה גם מאחרים,- כי להיות עם רבונו של עולם זה בעצם כל הזמן לחשוב איך ומה אני עושה יותר טוב, איך אני משפר?-וזה לא קל- אפילו קשה-כי צריך לעבוד על המידות שלנו וזה דורש הרבה מאד התחשבות, איפוק ופשוט לעשות נכון ומדויק, ואין לי ספק שאם היינו כולנו נוהגים כמו צוריה – הולכים בדרכה אז המקום בו אנו חיים : הבית, הרחוב, השכונה, העיר והארץ היה מקום שהיה מאד נכון וטוב לחיות בו" – ורדה גולדברגר.
" מידי חודש אנחנו נפגשות לערב ראש חודש בהדרכתה של צוריה. צוריה עם כוחותיה וכישוריה נותנת לערב זה נופך מיסטי ומרומם לגוף ולנשמה. היא מתחילה בהסבר על ראש חודש שאנו חוגגים ובהמשך שירה ומדיטציה שגורמת לאיחוד לבבות ולתעול אנרגיות של אור לכל הנשים הנמצאות בחדר. עוצמת אור זה באה לידי ביטוי בחג חנוכה האחרון כאשר אור הנרות המשיך לדלוק רק עם הפתיל של הנר שנשאר ולסיכום זה ערב שמשלב בין רוחניות אהבת אדם ואהבת הבורא". אדית סולטן.
"חברה הביאה אותי לערב ראש חודש שצוריה העבירה בביתה ,לפני כ חמש שנים ומאז ואני ממשיכה כך כל חודש.גיליתי אישה איכותית,כנה ,בעלת יושרה ומוסריות גבוהה . המסרים שהיא מעבירה הם על אהבת האל כמו שהוא נמצא סביבנו ובתוכינו . ערבי ראש חודש שלה ,כולם ,שירי הלל לאהבת אדם וטבע. וחיבורה אליו חזק ביותר .את ערכיה היא מעבירה ,בערבים אלו מתוך החוברת שהיא כתבה שמתחברים לקשר שבין אדם לתורה כציווי למעשים של אנושיות מעל הכל וחשיבות האמונה באל ובאדם. בערבים אלו חזינו בתופעות מדהימות וסימנים מפתיעים שתפילתנו וכוונותנו מגיעים למקומות נכונים .אני מוצאת הנאה גדולה בערבים אלו ,וערך מוסף גבוה באמונה ובמעשים מיטיבים לסביבה הקרובה שלי" תמר רום.
"את צוריה הכרתי לפני כ5 שנים ומאז חיי שזורים באור הרוחניות שלה. בכל ראש חודש עברי מקיימת צוריה מפגש לכבוד ראש חודש. המפגשים האלו ממלאים אותי בהתרוממות רוח ואני מחכה להם בכיליון עיניים. הערבי ראש חודש מביאים אותי לחשבון נפש, להסתכל סביבי ולהבין את החיים מהפן של נתינה, ויתור וקבלה של האחר.
בכל מפגש אני חווה חוויה מיסטית אחרת שבדרך כלל קשורה איכשהו לנושא המדובר. למשל במפגש שעסק בנושא שחרורו של גלעד שליט ראינו את רוח האלוהים שהופיע בצורת שובל ארוך ולבן שנכנס מהמרפסת ויצא דרך החלון של המטבח. השובל נראה בצורה ברורה שלא הותיר ספק שמדובר ברוח האלוהים.
בעיניי צוריה היא אישה בעלת תואר מידות אמיתות עם הרבה רגישות אל הזולת ומלאת חום. העשייה שלה מעוררת בנו רצון להיות קשובים יותר אחד לשני. צוריה נמצאת בדרגת רוחניות גבוהה מאוד ועל כן השפעתה הרוחנית על הסובבים אותה היא כמעט מיידית. לסיום ברצוני להודות לצוריה על החיבור שעשתה לי באופן אישי לצד הרוחני ובעיקר את ההתקרבות שבי לדת ואל היהדות שאני חלק ממנה". עליזה זיו.
"אני רוצה להגיד שאני מכירה את צוריה כבר שנים רבות. זה בהחלט נראה כך, מכיוון שכל כך הרבה דברים השתנו בחיים שלי מאז שפגשתי אותה. יש אנשים שיגידו שזה צירוף מקרים. אני לא חושבת כך. אני לא מאמינה בצירופי מקרים. אני מאמינה באלוהים, באהבה שלו לבניו ובנותיו וביכולת שלנו לראות את פירורי הלחם שהוא מפזר בחיינו וללמוד מהם. אני מאמינה שכל התנסות בחיים יכולה לעזור לנו ללמוד עוד משהו על עצמנו ועזור לנו להיות אנשים טובים יותר. מאז שפגשתי את צוריה אני מיטיבה לראות עוד ועוד "פירורי לחם" שכאלה.
"את צוריה פגשתי לראשונה ב-14.05.2012, כאשר הצטרפתי לתיקון ליל שבועות שערכה בחוף הים באשדוד. אני גדלתי בקיבוץ של השומר הצעיר, קיבוץ חילוני לכל הדעות. עם זאת, כבר מגיל צעיר הרגשתי קרבה לדת וכנערה מצאתי את עצמי מתעניינת ושואלת בנושאים דתיים, מסורת וביקשתי להתקרב ליהדות ולאלוהים. ככל שהתבגרתי הרגשתי שרכשתי ידע בנושאים שונים ומגוונים, אך חסר לי חיבור "ליהודיה" שבי, שיש בתוכי חלל שמחפש לדעת יותר מה המשמעות של להיות "יהודי" בימינו. מתוך מקום של אמונה אמיתית, מה באמת אלוהים רוצה מאיתנו, ולא מתוך מקום של כפייה ואמונה עיוורת. רציתי להתחיל ללמוד פרשות השבוע, אך לא הייתה לי גישה לכך בסביבה בה אני חייה.
כאשר פגשתי את צוריה לראשונה הרגשתי הרבה אור ואהבה. זאת הייתה פעם ראשונה שהשתתפתי בתיקון ליל שבועות ולא ידעתי אם אצליח להישאר ערה כל הלילה. החשש התבדה לחלוטין מכיוון שהערב שצוריה הכינה היה כה עשיר ומרתק שהבוקר הגיע לפני שהרגשתי ולמעשה כלל לא רציתי שהערב המיוחד הזה ייגמר. לאחר מכן הצטרפתי ללימודי פרשת השבוע בביתה של צוריה. הלימודים היו מהנים ובמהלך הערבים האלו אספתי חוויות מיוחדות שאנצור כל ימי חיי. מסרים שקיבלנו במהלך הערבים שהיו מכוונים במיוחד אלי וניבאו אירועים חשובים שהתרחשו תקופה קצרה לאחר מכן (פרידה ובכי,זוגיות חדשה, חתונה, היריון, לידת תאומות). במהלך שנה וחצי בה אני מכירה את צוריה חיי השתנו מן הקצה אל הקצה ואני יודעת שהשינויים בחיי קשורים באופן ישיר לקשר שלי איתה.
דרך צוריה הביטוי "ואהבת לרעך כמוך" קיבל משמעות עמוקה יותר, וגם מילות השיר "מי שמאמין לא מפחד" קיבלו גוון אמיתי יותר.בזכות צוריה חללים שהיו בתוכי התמלאו ואני מרגישה חיבור עמוק יותר ליהדות ולאלוהות. חיבור שחיפשתי מזה תקופה ארוכה.
צוריה נכנסה לי ללב, כחברה...כמדריכת דרך רוחנית...אבל בעיקר כאישה מיוחדת שכייף לי להיות במחיצתה, שדברים מיוחדים וקדושים מתרחשים במחיצתה ואשרי האנשים שזוכים לכסות באורה" – ורד מרקר.