צילום: אורי קרספין
חיים זפרני (26), חירש מילדות, לומד לתואר ראשון במכללה האקדמית אשקלון, במקביל עובד למחייתו במוסדות חינוך, הוא מכהן בתפקיד רכז קהילתי בתיכון אורט טכנולוגי 'גאולה' ת"א. לחיים יש נטייה לפרוץ גבולות ומחסומים. זה התחיל בכך שהוא נלחם כל חייו להשתלב בקהילת השומעים, הן בבית הספר והן בחברה והמשיך בניצחונו המתוק כשהצליח כנגד כל הסיכויים, לשרת בצה"ל ביחידה קרבית (גדוד 51). זפרני היה למעשה החייל החירש הראשון ביחידה קרבית, לדבריו: "אחרי מאבקים גדולים ומתישים, התקבלתי לגולני, גדוד 51. זה היה סוג של מאבק אישי. ברמה הציבורית הסבתי גאווה לקהילה החירשים, כעת אני נלחם על שירות מילואים, בקרוב צפויה להתקבל התשובה".
זפרני לא מסוגל לשמוע את המילה 'לא', לדבריו: "כשאומרים לי 'לא' אני לוקח צעד אחורה ומתחיל לקפוץ עשר צעדים קדימה, כדי להוכיח להם אחרת, אני הופך עולמות ונלחם. זה לא פשוט להיות חירש, מבחינת נפשית אני מנסה לא להישבר, דמעות זולגות כל הזמן אחרי כל מה שאני עובר, שומע, רואה ומרגיש. איני יכול לעצור ולוותר, כל הזמן אני נמצא במצב של מלחמה תמידית".
בבחירות האחרונות למועצת העיר אשדוד, התמודד זפרני כמועמד מספר 5 מטעם "הבית היהודי". ברמה המקצועית שאיפתו לסיים את תואר ראשון בחינוך, ומשם להמשיך לתואר שני בתחום חינוך, ברמה האישית הוא חולם על משפחה וילדים.
לפני שבועיים התקיימה בוועדת החינוך בכנסת דיון מיוחד על מצבם של חירשים וכבדי שמיעה בהשכלה הגבוהה. המדינה אינה מאפשרת לחירשים וכבדי שמיעה נגישות מלאה להשכלה גבוהה, ומונעת מהם שוויון הזדמנויות בלימוד לתארים מתקדמים. הדיון בכנסת היה חלק מיום מודעות לחירשים וכבדי השמיעה ו-20 שנה להקמת המכון לקידום החירש, ביוזמת ח"כ שולי מועלם וסגן שר החינוך ח"כ אבי וורצמן. "מטרתנו היא להעלות למודעות הציבור את הבעיות והקשיים של האנשים החירשים וכבדי השמיעה בישראל. אנו קוראים לשפר את הגילוי המוקדם של הירידה בשמיעה, להגביר את הנגישות השמיעתית בגנים, בבתי הספר, בהשכלה הגבוהה, בשירות הציבורי ובמקומות התעסוקה", אמרה יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החירש במשכן הכנסת.
"הרגשתי שלא אני חירש, אלא הם חירשים"
בשלוש השנים האחרונות לומד זפרני לתואר ראשון, כאחד הסטודנטים מן המניין, אך סטודנטים חירשים/כבדי שמיעה נתקלים במהלך התואר במחסומים רבים. קורס האנגלית ובבחינה בסופה קשה מנשוא, בלעדיהם לא ניתנת אפשרות לסיים את התואר או להתחיל תואר שני. למרות שזפרני השקיע רבות בלימודים וקיבל ציונים מעולים בכל הקורסים, באנגלית הוא לא הצליח לצמצם את הפערים ונשאר מאחור. המוסד האקדמי לא אפשר לחיים להמשיך בלימודיו ללא השלמת הקורס באנגלית, לדבריו של חיים: "כששמעתי את הבשורות הללו חשתי מכה קשה, הרגשתי שאני עומד בשער מוסד הלימודים שלי וחוסמים אותי תרתי משמע. אמרו לי שאני מסולק רק בגלל הציון באנגלית. הרגשתי שהאדמה נשמטת לי מתחת לרגליים ואין דרך להשיב את המצב לקדמותו. התחושה הייתה שאני אדם שקוף, אף אחד לא היה מוכן לשמוע אותי, הרגשתי שלא אני חירש, אלא הם חירשים".
אדם חירש/כבד שמיעה אינו קולט את השפה בערוץ השמיעתי המיועד לה, ואינו חשוף לה ולשימושי השפה כמו האדם השומע. קושי אובייקטיבי זה הוא אחד הגורמים המשפיעים על רכישת השפה העברית והשפה האנגלית ורמת השליטה בהן. למען הסר ספק, רמת השליטה בשפות אינה מקבילה לרמת האינטליגנציה והיכולות הגבוהות של קהילת החירשים. מסכם זפרני את הדברים ואומר: "סילקו אותי בגלל הציון באנגלית, אבל בעצם סילקו אותי מהיותי אדם חירש". זפרני חש חוסר אונים מול המערכת הגדולה ופנה באופן עצמאי למכון לקידום החירש. "ביקשתי מהם סיוע מיידי וכל זה כדי לתקן את העוול שנגרם לי. קיבלתי מהמכון סנגורית מדהימה, שמה ננה בר, וזאת כדי לבטל את עילת הסילוק. הרגשתי שפגעו לי בזכות לרכוש השכלה בצורה נגישה", נזכר חיים בתחושות הקשות. חיים פנה לוועדת הכנסת בבקשה להסיר את החסמים מקהילת החירשים, בייחוד בקורס האנגלית. "שופטים אותנו בכלים ובסטנדרטיים שמתאימים לאנשים שומעים", אמר חיים בכנסת והוסיף "אני מבקש מיושבי הוועדה להתגייס עם המכון לקידום החירש והסטודנטים לקידום חוק השוויון והנגישות בהשכלה גבוהה".
אילו קשיים נתקלת בקורס האנגלית?
"היו לי המון קשיים, הדגש היה באנגלית. לא אשכח את היום הראשון שבו שמו אותי בכיתה עם 30 סטודנטים 'שומעים'. המרצה מתחילה לדבר באנגלית שוטפת במשך שעה וחצי לפני כל הכיתה, וכולם עונים בקלי קלות. המרצה קלטה אותי שאני יושב בסוף הכיתה, והתחילה לשאול אותי שאלות באנגלית, אני הרגשתי מבוכה כשכולם מסתכלים עליי, אזרתי אומץ ואמרתי לה: "סליחה, אני חירש". היה שקט דממה במשך כמה דקות. המרצה לא ידעה מה להגיד, איך להתמודד, זה היה ממש חדש לה, יצאתי מהכיתה בידיעה שהמלחמה שלי מתחילה, ובפועל המכללה האקדמית אשקלון רק החלה את דרכה באותם ימים, והם לא מכירים מקרוב את הנושא של 'נגישות'. אף אחד לא ידע שם איך להתמודד עם סטודנט חירש, נלחמתי בשיתוף פעולה עם 'מרכז התמיכה', כל זה כדי לשנות את התפיסה ולהעלות את המודעות בקרב המרצים במכללה. דאגו לי מהאוניברסיטה לחונך מרצה, אבל היו לא מעט בעיות איתו, איבדתי זמן, חוסר התיאום בין המכללה למרצים בנושאים חומרים באנגלית לקראת הבחינות פגע בי המון מכל הבחינות. זה דרש ממני הרבה כוחות נפשיים".
כיצד נולד הרעיון ללכת לכנסת?
"המכון לקידום החירש פועל ברמה הציבורית מזה 20 שנה לקידום השוויון והנגישות בהשכלה לאנשים חירשים וכבדי שמיעה. המטרה שלי הייתה ליצור שינוי עמוק אצל מקבלי ההחלטות במשכן הכנסת, כדי שהנגישות תהיה גורפת ואחידה, לכל אדם חירש וכבד שמיעה. לכן זימנו אותנו כסטודנטים להשמיע את קולנו בוועדת החינוך, כדי לתקן את העוול ולשנות את התקנות".
היו לכם מטרות נוספות ?
"כן, להסיר חסמים מפלים בדרך להשכלה הגבוהה, בנוסף להשיג הכרה בזכות לנגישות גם בתארים מתקדמים, שכרגע חסומים מפני אוכלוסיית החירשים, בשל היעדר הנגישות. למשל, נכון לעכשיו אני לא יכול להירשם לתואר שני, אני נאלץ להמתין 60 יום לתשובה בעניין התקנות, עלינו לכנסת כדי לתקן את העוול שעושים לנו".
חוויה מהשבוע האחרון בכנסת...
"נתחיל מזה שזאת לא פעם ראשונה שלי בכנסת, השבוע חוויתי משהו ייחודי, בואי נגיד ככה, המודעות לחירש הייתה שיחת היום במסדרונות הכנסת".
האם אתה רוצה להיות פורץ דרך ולהתחיל תואר שני?
"בהחלט, וזה לא רק שאיפה, אלא גם סוג של לנפץ תקרת זכוכית. עד היום לא נתנו לחירשים לעשות תואר שני, שלא נדבר על תארים מתקדמים יותר. במידה והדברים יסתדרו, אני אשמח להמשיך לתואר שני בתחום החינוך".
ספר לי על הקשר שלך עם מפלגת "הבית היהודי".
"הקשר שלי עם 'הבית היהודי' התחיל מעו"ד נריה און. לפני הבחירות המקומיות הוא הציע לי מקום ברשימה למועצת העיר, ומשם הקשר התגלגל להיכרות עם חברי כנסת של מפלגת 'הבית היהודי'. אומנם באשדוד לא הצלחנו להיכנס למועצת העיר, אבל עו"ד נריה און ממשיך לדחוף ולחשוף אותי לעוד אנשים טובים בפורום הבית היהודי".
בתור בחור צעיר שמלא אנרגיה וכריזמה, אתה רואה את עצמך נכנס לפוליטיקה?
"כן, אני באופי שלי אדם שמאוד מעורב ומתעניין בפוליטיקה, אני מאמין שיש בכוחה של פוליטיקה לחולל שינויים. נכון לעכשיו, אני לא רואה את עצמי נכנס לפוליטיקה בעתיד הקרוב, כי אני מאמין שאדם צריך לעלות בסולם באופן איטי ומדורג, ויש לי עוד הרבה להשלים לפני שאני נכנס לזה, אבל אני בהחלט אדם שמעורב בפורום ומגיע לאירועים, כנסים ולוועדות שיש בהן יכולת השפעה".
מה החלום שלך?
"יש לי לא מעט חלומות, אבל מבחינתי אלו חלומות ברי ביצוע. ברמה המקצועית אני רוצה לסיים את התואר בהצלחה ולהשתלב במסגרת של עבודה קבועה ויציבה. ברמה האישית, אני רוצה להתחתן ולהקים בית ומשפחה ולהיות אדם מאושר".
