השעה שלוש וחצי בצהריים. את רצה מהמשרד לרכב, חייבת להגיע בזמן לאסוף את שלושת הגוזלים ולדאוג להם לצהריים, את מוצאת את עצמך מתמרנת בין פקקים לנהגים חסרי סבלנות, ומגיעה עם הלשון בחוץ לאסוף את הגדולה מבית ספר, האמצעי מגן חובה והאפרוח מהפעוטון. רגע לפני שאת חונה ליד הבית זה מתחיל: "אימא אני רעב, מה יש לאכול?", והגדולה אומרת בלחץ: "אמא, אני צריכה שתעזרי לי בשיעורים". האפרוח רוטן בחוסר שביעות רצון, שמעיד על רצונו לתשומת ליבך. ממש באותו רגע, את מתפללת לאיזו מטפלת שתבוא לעזור, מישהי כמו מרי פופינס, שתיקח את שלושתם לחצי שעה, גג שעה, ותיתן לך לשבת עם עצמך ולשתות את הכוס קפה עליו חלמת כל היום, במרפסת, בשקט.

בינינו, משעה שש וחצי בבוקר את על הרגליים, הבוסית בעבודה לוחצת, הלקוחות לא הפסיקו עם הבקשות המעצבנות ובנוסף לכל זה, היה ויכוח עם בעלך יום קודם, ויכוח שלא הצלחתם לגשר מעליו והגולה בגרון עוד נשארה מאתמול. פתאום את נזכרת, שעליך להתעשת ולהכין צהריים לגוזלים הרעבים, אבל בינתיים את צריכה למצוא דרך להעסיק אותם... ואז, הוא קורץ אלייך מהסלון. חד, שנון, מרתק. מבטיח לך שאיתו הילדים יהיו ממש שקטים ועסוקים. הם לא יצעקו ולא ישתוללו, יתנו לך את השקט שכל כך חיכית לו. את יודעת שאת חייבת את העזרה שלו: המכשיר החכם. זה לא משנה אם הוא בדמות סמארטפון עם המון משחקים, טאבלט או מסך הטלוויזיה בסלון. את יודעת שהוא יהיה שם לשעשע אותם ולתת לך את הזמן היקר לו השתוקקת. הדבר היחידי שאת צריכה לזכור הוא שלכל תענוג יש גם מחיר. וברגע הזה את מוכנה לשלם את המחיר.

רינת אלגזר (35) אימא ל-4 מאשדוד מספרת : "הבן שלי מכור לסמארטפון, אנחנו מנסים להגביל את השימוש במכשיר, אבל בכל פעם שהוא בלעדיו הוא רוטן, כועס וצועק: 'משעמם לי, משעמם לי', זאת למרות שאני דואגת לפעילות אחרת". רבים מאיתנו נתקלים בתופעה זהה, ילדינו כועסים עלינו, צורחים ובוכים כאשר אנחנו לוקחים להם מהידיים את הסמארטפון. התופעה המפתיעה ביותר היא שתינוקות שזה עתה נולדו גם מגלים עניין במכשיר המרצד. מספרת רינת: "הבת שלי בת 4 חודשים וכבר היא מתעניינת בטאבלט ומצליחה להזיז מצד לצד את המסך. כשאני לוקחת ממנה את המכשיר, היא מניעה את הידיים למעלה ולמטה בכעס ומשמיעה קולות של אי שביעות רצון".

הילדים של היום רוכשים מיומנות טכנולוגיות לפני מיומנויות של חיי היומיום, כמו קשירת שרוכי נעליים או רכיבה על אופניים. זו המסקנה העיקרית העולה ממחקר שערכה חברת האבטחה AVG, בקרב כ-2,200 אמהות לילדים בני 2-5 בארה"ב, אירופה, יפן, אוסטרליה וניו זילנד. כך למשל מצא המחקר, כי יותר ילדים בגילאים אלה (כ-19%) יודעים לשחק עם אפליקציה סלולארית בטלפון חכם, מאשר לקשור את שרוכי הנעליים.

הסמארטפון נותן שקט אבל לשקט יש מחיר  

שלי מילר כספי ונטע אנג'ל מנחות קבוצות הורים ב"מכון אדלר", מספרות במאמרן כי מחקרים הראו כי צפייה בטלוויזיה במשך מספר שעות ביום מעלה את הסיכוי להפרעות קשב וריכוז אצל ילדים. כמו כן, שימוש ממושך במכשירים חכמים וסמארטפונים (אייפון, אייפד, טאבלט וכו') מפחית את העניין בשיעורי בית, בית הספר ומפגשים חברתיים. עבור ילדינו, הכנת שיעורי הבית אינה יכולה להתחרות בשום אופן בחוויה אותה מספקת הטלוויזיה או האייפון החדש של אמא. השיעור בכיתה והמפגשים עם חברים אינם מלאים בגירויים ובעניין כמו המסך המרצד, הצבעוני, המהיר והזמין. החוויה המסכית מרתקת את הילדים בזכות הפעלת מספר חושים בו זמנית - חוש הראייה, השמיעה, ולעיתים אף תנועה במרחב והופכים להנאה צרופה שקשה להתחרות בה. אולם השפה בה משתמש הילד הופכת דלה וקצרה. הוא מתרגל להביע רגשות דרך קודים חברתיים, אייקונים וסימנים קבועים ומוסכמים שישנם במכשיר (סמיילי, לבבות, פרצוף עצוב/מופתע וכו'). מיומנויות חברתיות אותן הוא רוכש בעודו משחק עם חבריו, נפגעות בשל ההרגל החדש לשחק לבד או עם דמויות ממוחשבות. מיומנויות חשובות אחרות כמו ראיית האחר וצרכיו, התחשבות ברגשותיו, אמפתיה לתחושותיו, העברת מסרים דרך שפת הגוף ויכולת לנהל שיחה, כל אלו אינם קיימים כאשר הילד מבודד עם המסך. מילר ואנג'ל מזהירות: "כאשר אנו רוצים לכבות את המכשיר החכם ולשוחח עם ילדינו, לעזור להם בשיעורי בית, או כל דבר אחר, אנו עלולים להיקלע לוויכוח של משיכת זמן וכעס וכמעט כל הורה מכיר את המשפט: 'רק עוד כמה דקות, אני באמצע, מבטיח שכבר מסיים'. לא חייבים לסרב כלל לשימוש במכשירים אלו, שכן יש להם יתרונות רבים, הן מבחינה חברתית - הילד ירגיש 'בעניינים' עם חבריו, והן מבחינה קוגניטיבית, הוא רוכש ידע והיכרות עם הקידמה הטכנולוגית המציפה אותנו. אולם תפקידנו כהורים הוא לשים לב למשך הזמן שהם מבלים מול המסך, תוך עריכת הסכם המקובל על שני הצדדים".

חוזה הטאבלט

הסכמים מונעים קונפליקטים. בכל מקום שאנו צופים בו בעיות, כדאי לעשות הסכם מראש, הסכם מלשון "הסכמה". זו לא הנחתה, זה משהו שהסכמנו עליו יחד בשיחה. את ההסכם מתחילים בתיאום ציפיות. חשוב לברר עם הילד מהם צרכיו: מה הוא אוהב, על מה היה מוכן לוותר, לכמה זמן מסך הוא זקוק וכן הלאה. אנחנו, ההורים, נהיה קשובים לדברי הילד, ויחד עם זאת נסביר את חשיבות הגבלת השהייה מול המסכים, מהם ההשלכות הבריאותיות והחברתיות ונקבע את הגבולות. כמה ומתי אפשר, תוך התחשבות בצרכים שהילד העלה. לעיתים יידרש מאיתנו לבוא לקראת ילדנו ולתת לו יותר זמן מסך, זאת על מנת להעביר לו מסר שאנו קשובים לצרכיו וגמישים במידת האפשר. גם כאן העברת המסר הינה: אנו ממלאים את תפקידנו לדאוג לילד ולבריאותו. הוא צריך לדעת שאין כאן "מלחמה" או "דווקא", אלא אחריות ודאגה. בהמשך, כחלק מתיאום הציפיות, נשאל אותו מה יקרה אם לא יעמוד בהסכם, וניתן לו לבחור את תוצאת מעשיו. עם ילדים מתבגרים ניתן לעשות הסכם בכתב ולחתום. רצוי להתמיד בכיבוד ההסכם לאורך זמן, כך שני הצדדים יעריכו אותו, ויתנהלו בהתאם אליו ללא מאבקי כוח וכעס, אלא מתוך כבוד והבנה .

"רגע מאמי, אבא קיבל מייל"

הסכם הוא פתרון שיכול להיות מאוד יעיל, יחד עם זאת, הילדים שלנו קולטים, לומדים ומפנימים בעיקר מההתנהגות שלנו, ופחות מהמילים אותן אנו אומרים. אם נשמש להם דוגמא בהתנהגותנו, נראה להם כי יש כוונה מאחורי מה שאנו אומרים, וכי אנו מאמינים בכך ולכן מיישמים זאת בעצמנו, תהיה לכך השפעה חזקה יותר. לכן, כאשר אינכם צופים בטלוויזיה מומלץ להניח בצד את הסמארטפון ולא להשאירו דולק ברקע, בעת שיחה בעיקר עם ילדיכם, הקפידו להקשיב לצד השני ולא להתעסק במסרון או בעדכון הסטטוס האחרון שהעלה חברכם בפייסבוק.

עשרת הדברות להורה שנלחם בכוחות הטכנולוגיה

1. ערכו הסכם המקובל על שני הצדדים בנוגע ל"זמן המסך" של הילד.

2. תשמשו כדוגמא אישית, אל תתעסקו בסמארטפון, בטאבלט או תצפו בטלוויזיה באמצע ארוחה משפחתית.

3. הסבירו לילד את ההשלכות הרפואיות שעלולות להיגרם מצפייה ממושכת ולא מבוקרת.

4. הבינו כי לעיתים עליכם להקריב את הנוחות שלכם למען עמידה בגבולות אותם הצבתם לילדיכם.

5. התמידו - על מנת להטמיע הרגלים חדשים יהיה עליכם להיות עקביים ולהתמיד בביצועם.

6. הציעו חלופות מעניינות - מפגש עם חבר, השתתפות בחוג, בילוי משפחתי או משחק בבית.

7. שמרו על זמן איכות משפחתי.

8. הגבילו תכנים – חשוב לאפשר לילד לצפות בתכניות המותאמות לגילו ולרמתו.

9. "לא ללכת עם ראש בקיר" - לא ניתן למנוע את החשיפה של הילד אך חשוב שתהיה מבוקרת.

10. אל תירדמו עם המכשיר דלוק ברקע. מומלץ לסיים כל יום עם הילדים בסיפור או שיתוף, ובנשיקה וברכת לילה טוב. רצוי שהתמונה האחרונה שתישאר בדמיונו של האפרוח תהיה שלנו לידו, ולא של ספיידרמן נלחם בכוחות הרוע בעולם.