יום שני אחר הצהריים, הגעתי אל מתנ"ס קופף, עם כניסתי למתחם המתנ"ס מצד ימין, אני מבחינה בגרפיטי בצבעים צהוב, כתום ואפור. על גבי הקיר המקושט מתנוססת בגאווה הסיסמה: "אחריי - נוער מוביל שינוי, הכשרת מנהיגות צעירה. צוות צ'יטוס". בעודי בוחנת את הגרפיטי, נגש אלי טל פלוטקין (31), מדריך בכיר בעמותת 'אחריי' ומקים את 'אחרייניקים', תנועת הבוגרים של 'אחריי'. בטל "מתחבאים" כל הסטיגמות האפשריות על לוחמים. הוא גבוה, שרירי, קול בס, אש בעיניים הכחולות שלו ובעיקר ספורטאי בנשמה. אני וטל נכנסים אל המתנ"ס, ואני עלמה צעירה שסיימה את התיכון לפני 9 שנים, שואלת בבורות חיננית: 'אז מה זה – אחריי?' למרבה הפלא טל לא התרגש מהשאלה וענה בנינוחות: "אחריי, היא עמותה חינוכית חברתית, הפועלת במטרה להצמיח מנהיגות צעירה ולעודד מעורבות חברתית בקרב בני נוער וצעירים הנמצאים בצומת הדרכים האחרון בו ניתן להשפיע על עתידם באמצעות חינוך. דרך התכניות החינוכיות המחברות לאבני דרך בחברה הישראלית, נוטעת העמותה בחניכיה תחושת הצלחה ומסוגלות ומעודדת אותם להשתלב כאזרחים תורמים בחברה הישראלית".

 מה המטרה העיקרית של עמותת אחריי?

טל: "העמותה קמה לפני 15 שנים ומטרתה העיקרית לעלות את המוטיבציה לגבי השירות בצבא. כל אחד עושה את הטוב ביותר שהוא יכול. כיום בעמותה יש 8 תוכניות שונות המתאימות לחתך גילאים שונה, לכל גיל יש את הפרויקט החינוכי המותאם עבורו. באשדוד מקדמים ושמים דגש על גילאי 16-18, רגע לפני השרות הצבאי".

 כמה זמן פועלת עמותת אחריי באשדוד?

טל: "באשדוד העמותה פועלת 8 שנים. ההכנה לצבא זה רק כלי מדרבן, בין לבין דאגתי להקנות לחניכים ערכים, אהבת הארץ, אהבת הזולת, ציונות, בתקווה שיחיו את הערכים האלו ויהיו אזרחים טובים יותר. העמותה מלווה את החניכים שלה לאורך זמן גם בסיום ההכנה לצבא, חלקם בוחרים להמשיך במסלול לימודי אקדמי, חלקם בוחרים ביזמות עסקית. העמותה ממשיכה לתמוך בהם  לאורך זמן וכל זה בכדי שהחבר'ה ימצו את היכולות שלהם ויגיעו הכי רחוק שאפשר".

 כיום אתה אחד ממקימי תנועת 'אחרייניקים', מה זה בדיוק?

 טל: "החברים ב'אחרייניקים' הם צעירים יוצאי 'אחריי', בוגרים ואנשי צוות עבר אכפתיים ומעורבים בחברה, אשר שירתו בעבר בתפקידים משמעותיים בצה"ל, וכיום מתפקדים כאזרחים תורמים, אשר חיים את ערכי 'אחריי' בכל תחום בו הם עוסקים. חברי התנועה עובדים במגוון מקצועות ועיסוקים, אך אותה תחושת אחריות החברתית והערכים המשותפים להם, מאפשרים להוציא מן הכוח אל הפועל את המטען החבוי בהם למען עצמם ולמען החברה הישראלית, אנו מאמינים כי המטען החיובי האדיר הטמון בהם רק מחכה לפרוץ ולהשפיע על סביבתם ועל החברה הישראלית, ובהקמת התנועה עלינו לספק את המסגרות הרלוונטיות לכך".

 "המדינה היא אנחנו ומה שנעשה הוא שיהיה"

 "בחברה שבה יותר ויותר אזרחים שאינם מרגישים שייכים למדינה, תנועת 'אחריי', אומרת – המדינה היא אנחנו ומה שנעשה הוא שיהיה", אומר טל ומושיב אותי, בכיתה צבאית ואני חוזרת בזמן. בינתיים אנחנו ממתינים לארבעה חבר'ה שלקחו חלק בתנועת 'אחריי' בימי התיכון, התאמנו, השתנו, גדלו וצמחו בצל החינוך והערכים שטל המדריך הקנה להם. כיום כולם ללא יוצא מן הכלל סיימו את הצבא כאשר על כתפיהם דרגות קצונה. הראשון שנכנס אל החדר הוא סגן יוסי מניווב בן 25, קצין בכיר ביחידה מובחרת וכיום עובד במשרד הביטחון. סגן חן רזפורקר בת 24 חברתו הטובה של יוסי נכנסת אל החדר, שניהם מתחבקים בחצי מבוכה, חן שירתה 4 שנים בקרק"ל, חלק ניכר מהתפקיד תפקדה כמ"מ בגדוד. סגן אביב בן 23 נכנס בצהלות וחיוך ענק הוא מחבק את טל בחיבוק גברים כואב, בעודו טופח בחוזקה על גבו, מיד הוא שואל: 'מה אחי, מה ענייניים, מה איתך?' ופתאום מגלה את נוכחותי ומשתתק. אביב הוא בוגר קורס חובלים ולומד לתואר שני. סגן מורן מלול בת 23, נכנסת באלגנטיות לחדר, ונדמה שכל העיניים מופנות אליה, מורן מיד עושה רושם של בחורה חברותית וקלילה.

 למי מתאים להיכנס לעמותת "אחריי"?

יוסי: "לכולם מתאים להיכנס, הפרויקט מופנה לגילאים 16-18, זאת חוויה מדהימה"

אביב: "אם אני אדבר על עצמי אישית, אני הגעתי ל'אחריי' כדי לעשות כושר, זאת הייתה המטרה שלי, לצד זה קיבלתי עוד הרבה דברים מעבר לזה כמו, ערכים, אהבת הארץ, ציונות, כיבוד הזולת והמון מוטיבציה לשירות".

מורן: (צוחקת) "גם אני הגעתי לאחריי, כדי לעשות כושר, בדיוק נפרדתי מחבר שלי, והייתי שבוזה, חיפשתי משהו שיוצא אותי מהבית, רציתי לרדת במשקל, רציתי להיות כוסית".

 מה עושים במפגשים?

 חן: "המפגשים התקיימו פעמיים בשבוע, כל פעם שעתיים. בראש ובראשונה, זה מפגש חברתי שמחבר בין נערים ונערות בני 16-18, במפגשים הללו נוצרו חברויות ואהבות, לדוגמה אני ויוסי חברים ממש טובים והחברות היציבה הזאת נולדה מתוך 'אחריי'. את מורן בחיים לא הייתי מכירה או יוצרת איתה קשר אם לא הייתי במסגרת הזאת. במסגרת המפגשים אנחנו עושים כושר כולם ביחד. טל היה מעביר לנו שיעורים שמבוססים על אחריות ומנהיגות, למה חשוב להתנדב בקהילה. לדוגמה, היה לנו פרויקט נרחב בו התנדבנו בבית אבות. אז בסך הכל יש דברים מעבר ל...לרוץ בג'בלאות".

איך הגעתם ל'אחריי'?

חן: "בכיתה י'א הייתה לי חברה שהייתה חופרת לי 'בואי, בואי, בואי, מבטיחה לך שזה כיף", ואני באופי שלי ידעתי מגיל צעיר שאני אעשה תפקיד משמעותי בצבא, אז ככה שהכול יסתדר לי מצוין, באתי והתאהבתי".

יוסי: "למען האמת, לבית הספר שלי הגיעה מדריכה מתנועת 'אחריי' והסבירה לנו על התנועה ולמה כדי לנו להצטרף".

מורן: "עד גיל 14 הייתי רקדנית דקיקה והפסקתי לרקוד בגלל הלימודים והלחץ, בכל אופן כשהייתי בכיתה י', טל נכנס אלינו לכיתה, אני בדיוק נפרדתי מחבר שלי והייתי בדיכאון עולם. טל הציע לנו לבוא לרוץ איתו בים ואני אמרתי לעצמי 'מה אכפת לי לנסות'. הגעתי למפגשים עם עוד חברה שדווקא ממש הייתה בעניין. הכי כיף שהגיעו ל'אחריי' חבר'ה מכל העיר והתערבבנו איתם. את צריכה להבין שזה אותו חתך גילאים 16-18, אין ילד קרצייה בן 13 שמעצבן, כולם באותו הראש. אז מתחילים לרוץ להתאמן, לפעמים היינו עושים משחקי תפקידים, בהם אני הייתי נותנת את ההוראות והתרגילים, בסוף כל מפגש טל היה מחדיר לנו ערכים, ערבות הדדית, הוא היה מפרגן לנו או אומר לנו שהיינו מעפנים היום".

אביב: "טל היה אומר לנו שהוא גאה בנו, שאנחנו פה באנו לרוץ ולהתאמן ושיש ילדים שנשארו בבית לראות טלוויזיה".

מורן: "תביני, היינו מגיעים בחורף, בקיץ בשבתות, בגשם, ברוח, בחמסין... אנחנו היינו רצים ומתאמנים, ללא פשרות וללא עכבות. בשיא הקור כשקפוא בחוץ אני הייתי מורידה את המעיל המחמם ונשארת עם חולצה קצרה ומתחילה לרוץ. בהתחלה הגברים שלנו כמו יוסי ואביב היו תומכים בנו הבנות, אבל בשלב מסוים נכנסתי לכושר והייתי מדביקה אותם בריצה שלי".

אוקיי, בואו נדבר על הצו הראשון, מגיע צו ראשון ו...

מורן: "אני יכולה לומר לך, שלמרות שהייתי ב'אחריי', נמצאתי כלא מתאימה לקצונה בגלל הדפ"ר שלי, הקב"א שלי והציונים בצו הראשון שלי לא היו משהו, ואני כן מקשרת את זה לעיר אשדוד, שאנשים יגידו מה שהם רוצים זאת דעתי. בצו הראשון כתבתי שחור על גבי לבן 'לשרת רחוק מהבית', ביקשתי לעשות שירות משמעותי. אני לא אשכח ביום הראשון לגיוס שלי, אמרתי למפקד שלי שאני רוצה להיות מצטיינת ושאני בעמותת 'אחריי', וככה היה באמת, הייתי המצטיינת של המחזור ומבחינתי זאת גאווה גדולה. תודה גדולה אני חווה לטל, על כל מה שהוא עשה בשבילי, בעבורי הוא סוג של מנטור, סוג של גורו".

טל: "והיא שלי, זה הדדי"

איך בכל זאת יצאת לקצונה?

מורן: "יצאתי בוועדת חריגים. הפכתי את הבלתי אפשרי לאפשרי".

יש פעילויות שנמשכות כמה ימים?

 אביב: "שלוש פעמים בשנה אנחנו יצאנו לסדרת אימונים, סוג של מחנה בו פגשנו גם בני נוער מערים אחרות. הסדנאות האלו התקיימו בסוכות, חנוכה ופסח. האימונים הקנו לנו בראש ובראשונה גיבוש חברתי, אחר כך אתה מכיר טוב יותר את עצמך, בודק את קצה גבול היכולת שלך ובעיקר מתמלא ברוח תחרותית".

מי מממן את העמותה?

טל: "משרדי ממשלה, משרד החינוך, משרד הנגב והגליל, משרד הקליטה ועוד גופים פרסומיים כאלה ואחרים. פה באשדוד נתנו למיזם תמיכה מזל שאלתיאל מתחום הנוער, דני קליין וכמובן העירייה".

יוסי, במידה ולא היית נכנס ל'אחריי', אתה מאמין שהיית זוכה להיות קצין בצה"ל?

יוסי: "יש בי את האופי הלוחמני, אבל פיקוד, ניהול, מנהיגות היה בי פחות אולי אפילו לא היה. אני יכול לומר כיום בקול רם ש'אחריי' הקנה לי תכונות שלא ידעתי שקיימות בי".

חן: "אני יכולה לומר לך שיוסי השתנה המון מאז כניסתו ל'אחריי' ועד היום".

אביב: "עם הזמן, יוסי שם לב שאנשים הולכים אחריו, מקשיבים לו, הוא אדם סוחף והוא אפילו לא היה המדריך".

מורן: "ואת כל זה הוא עשה בשקט, הוא היה נקרא 'המנהיג השקט'. לדוגמה אם הוא היה רואה מישהו נגרר מאחור, הוא היה תמיד בא ונותן יד. זה באופי שלו".

טל: "יש לי סיפור קצר על יוסי. באחת הסדנאות בפסח נתתי ליוסי להעביר הרצאה, אני דאגתי להכין את הבחור נפשית, אבל בעיקר עברתי איתו על החומר שהוא היה צריך להעביר בהרצאה. הכנתי אותו שבשעה עשר הוא צריך להעביר שיעור מור"ק (מורשת קרב), שעה לפני ההרצה אני מחפש את יוסי, הבן אדם נעלם, כאילו בלעה אותו האדמה, בעצם הוא נעלם ביער, אין בן אדם. בסופו של דבר כמה שנים לאחר מכן, יוסי העביר שיעור מור"ק לחיילים שלו, לחיילים שהוא פיקד עליהם. מבחינתי זאת גאווה, סוג של סגירת מעגל".

 זאת אומרת שיש פה ערכים מעבר...

מורן: "וודאי שכן, לדוגמא יוסי היה דואג לעזור לבנות שנמצאות מאחור לרוץ, תומך בהן במשך חצי שעה כשהרגליים לא נחות לרגע, הרגליים בוערות והנשימה כבדה, אבל ממשיכים לרוץ בכל הכוח. תוך כדי הריצות האלו מפתחים חברויות נוצרות אהבות".

הופה, נוצרו אהבות? יש לך כיום בן זוג מ'אחריי'?

מורן: "לי לא, אבל יש כאלה שזכו".

אביב: "אנשים חושבים שזה רק פיזי, אבל זה לא... פה לקחנו איתנו חברים לחיים".

גאוות קורס/ גאוות יחידה, יש?

אביב: "אההה ברור, החולצה..."

מורן: "אחרי 12 קילומטר מקבלים את החולצה הזאת, מבחינתנו זה סוג של מסע כומתה, קרענו את הגוף שלנו בשביל החולצה. במקום מסע כומתה, זה היה מסע חולצה".

חן: "יש לי את החולצה הזאת כבר 7 שנים ובכל פעם מחדש אני מתרגשת ללבוש אותה, כי היא מהווה משמעות בעבורי".

מורן: "את יודעת איזו גאווה זאת לרוץ איתה בעיר? בנים בצבא היו רואים שהייתי ב'אחריי' בגלל החולצה והיו מחזיקים ממני, כי ידעו שזה מאוד פיזי. אל תראי אותי ככה, אני אולי נראית לך עדינה...".

טל: "אבל היא חיה".

מורן: "אני לא חיה! אני פשוט לא פריירית".

טל:  "אני רוצה לחזור לנושא החולצות, ואני רוצה שתחשבי על זה של'אחריי' יש 30 אלף איש כיום שלובשים את החולצות האלה, ואם אני אבקש מהם ללבוש את החולצה האפורה הזאת, משהו מתעורר בפנים (שם יד על החזה), זה מרגש, זה עושה משהו. החולצה הזאת אומרת כל כך הרבה דברים. תנועת 'אחרייניקים' קמה בשביל כל אותם אנשים שיצאו מעמותת 'אחריי', אך עדיין יש בהם סוג של בערה לעשייה בתחום. ואם אני מדבר כרגע נקודתית על אשדוד, אני יודע שיש כיום בעיר מעל ל-1,000 בוגרים יוצאי עמותת 'אחריי' ולהם אני קורא: בואו ולתת יד במיזם החדש שנקרא 'אחרייניקים'.

 המשתתפים בדיון

סגן יוסי מניווב בן 25

 גר ברובע ח'.

מניווב, קצין בכיר ביחידה מובחרת וכיום עובד במשרד הביטחון.

כיצד אחריי השפיע עליך?
"מבחינתי, 'אחריי' זה משפחה שעזרה ותמכה בי לאורך כל השנים ועד היום. כעולה חדש 'אחריי' שימשה בעבורי כמפתח להשתלבות בחברה".

רגע משמעותי בשירות הצבאי?
"יציאתי לקורס קצינים".

מסר לדור הצעיר
"תבחרו לעצמכם מסלול חיים משלכם. אל תלכו אחרי העדר, זה מתכון לכישלון ולאי הגשמה עצמית".

סגן חן רזפורקר בת 24

גרה באזור ג'.

רזפורקר שירתה 4 שנים בקרק"ל, חלק ניכר מהתפקיד תפקדה כמ"מ בגדוד ובשנה האחרונה לתפקידה שירתה באוגדת עזה.

כיצד 'אחריי' השפיעה עליך?
"התנועה גרמה לי לפתח ביטחון עצמי, לדבוק במטרות שלי, להעריך את עצמי".

רגע משמעותי בשירות הצבאי
"קבלת חיילים גם כמכי"ת וגם כמ"מ".

מסר לדור הצעיר
"הגיוס לצבא משמעותי וחשוב, אבל השירות בתפקיד משמעותי – חשוב עוד יותר".

סגן אביב בן 23

אביב, בוגר קורס חובלים ולומד לתואר שני.

גר באזור י"א.

חוויה משמעותית
"כשסיימתי קורס חובלים (חיל הים), ביקשו ממני להביא אדם שהשפיע עלי. לטקס הבאתי את טל פלוטקין, הוא קיבל מגן ממפקד חיל הים".

כיצד 'אחריי' השפיע עליך?
"הכרתי אנשים טובים ומיוחדים, 'אחריי' גרמה לי פתח מודעות לקראת הצבא, ושיש בכוחי יכולת להשפיע רבות על ביטחון המדינה".

מסר לדור הצעיר
"קחו את עצמכם בידיים, עכשיו זה הזמן להגן על המדינה וזה בידיים שלכם. זה הזמן להשפיע ולעשות שירות משמעותיי למען המדינה".

סגן מורן מלול בת 23

מלול, שירתה כסגנית ראש מדור מינויים בזרוע היבשה כיום לומדת משפטים

חוויה משמעותית
"שמתי סומק באחת הסדנאות שהיו לנו ב'אחריי' ומארק המדריך, דאג להסביר לי שאני לא זקוקה לסומק הזה פה, והוריד אותי לפקלים".

רגע משמעותי בשירות הצבאי
"יציאתי לקצונה על אף הנתונים הנמוכים"

מסר לדור הצעיר
"תיקחו חלק באחת מתנועות הנוער הפועלות בעיר, זה בשביל הנשמה"  

טל פלוטקין בן 31 (מדריך)

פלוטקין, מדריך בכיר בעמותת 'אחריי' ומקים את 'אחרייניקים' תנועת הבוגרים של 'אחריי', שירת בהנדסה קרבית. קורא בקול גדול לכול יוצאי תנועת 'אחריי' לקחת חלק במיזם החדש שנקרא "אחרייניקים", לדבריו: "אני יודע שיש כיום בעיר מעל ל-1,000 בוגרים יוצאי עמותת 'אחריי', שיש בהם סוג של בערה לעשייה".

מסר לדור הצעיר
"לתת זה לקבל".