ההכנות לחג

סליחה - אחד המרכיבים היסודיים בהכנות לקראת ראש השנה, הוא בקשת סליחה מכל מי שיתכן ופגענו בו במהלך השנה החולפת. אנחנו רוצים בכל ליבנו להתחיל את השנה עם "לוח חלק" ומבלי שאף אחד ייטור לנו טינה. בדיוק כמו שאנו מצפים שיסלחו לנו בקלות, כך גם מצופה מאתנו להיות נוחים ומהירים לסלוח.

טבילה - אנשים רבים נוהגים לטבול במקווה בערב ראש השנה לאחר חצות היום. למקווה יש את הכוח לטהר את האדם מטומאה רוחנית, ולטבילה במקווה ישנה חשיבות כחלק מתהליך התשובה.

בית העלמין - יש הנוהגים לבקר בבית הקברות בבוקר שלפני ראש השנה, ולהתפלל בקברות הצדיקים. מובן שאסור להתפלל אל הצדיקים, אלא רק אל הקדוש ברוך הוא, ולבקש שישמע לתפילותינו בזכותם.

התרת נדרים - בבוקר שלפני ראש השנה עורכים "התרת נדרים" – ביטול השבועות שנשבענו במהלך השנה. היהדות מייחסת חשיבות רבה לכל מילה היוצאת מפינו, ולכן אמירה פשוטה כגון: "יותר לא אוכל ממתקים" עלולה להיתפס כנדר. עקב כך, בערב ראש השנה אנחנו מתירים את הנדרים, בין אם נאמרו במודע, ובין אם נאמרו מתום לב. התרת הנדרים נעשית בפני שלושה גברים בוגרים (אם אפשר עדיף מניין של עשרה).

מנהגים בסעודת החג

• תפוח ודבש - נוהגים לברך ולאכול תפוח בדבש על מנת שתהה שנה טובה ומתוקה כדבש.
• דגים - אכילת ראש דג שנהיה "לראש ולא לזנב".
• רימון - "שירבו זכויותינו כרימון"
• ראש כבש – נהוג לאכול בשר ראש, עוצמה – מחשבה - הגיון.
• מאכלים מתוקים

מנהגים עדתיים

• בעירק היה נהוג לאכול תפוח מבושל בסוכר מפני ש"דבש זה דין וסוכר זה רחמים". אפשר לראות בכך את העדפת הרחמים שבמזון מהצומח על פני הדין שבמזון מהחי ולהעדיף את הממתיקים הצמחיים - סוכר ובעיקר סילאן.
•  יהודי תימן נוהגים לתקוע בשופר מסולסל
• יהודי צפון אפריקה -  נוהגים שלא להניח על השולחן מאכלים או שתייה בצבע שחור, למשל קפה שחור או קולה אינם מוגשים לשולחן הסיבה היא שחס וחלילה לא תהיה לנו שנה שחורה. "אצלי בבית שלושה ימים אין קפה שחור, אין נס קפה, אין קולה - מבחינתי שהילדים יתפוצצו מסורת זו מסורת", מספרת פרלה, שמקפידה בקפדנות יתרה על מנהגים מסוימים. "הבת שלי מיכל לא מרוצה בכלל מהעניין, היא סובלת כשהיא שותה משהו אחר חוץ מדיאט קולה, אבל מבחינתי שתסבול בשלושה ימים האלה וחססססס וחלילה אני לא אניח על השולחן משהו שחור - שלא נדע זה מביא מזל רע". עוד מוספיה פרלה: "אצלנו בבית ואצל כל המרוקאים נמנעים ממאכלים חמוצים וחריפים בראש השנה, כי בצורה שאתה פותח את השנה ככה תמשיך השנה כולה. אפילו בברכת 'המוציא לחם מן הארץ', במקום מלח אני שמה סוכר. עוד מנהג שיש לנו זה לאכול ריבת חבושים עם סומסום, אניס בסוכר, כנראה בגלל הטעם המתוק העז, הטעם המתוק הזה נשאר לך בגרון למשך שעות ארוכות".
• חלות עגולות - בתקופת החגים של ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, נוהגים לאכול חלות עגולות, המסמלות שלמות והשלמה. בסעודת החג, לאחר ברכת "המוציא לחם מן הארץ", טובלים את החלה בדבש כסמל לתפילתנו לשנה מתוקה.

לאחר שנאכלה מרבית הפרוסה, טובלים תפוח בדבש, מברכים ברכת "בורא פרי העץ" (ברכת ה"מוציא" אינה פוטרת אכילת פירות חיים) ואוכלים ממנו חתיכה. לאחר מכן אומרים "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". בני עדות המזרח נוהגים לברך על תמר, ואת התפוח בדבש שומרים להמשך.

ועוד כמה מסורות ומנהגים...

• רצוי שלא לישון ביום ראש השנה, האר"י ז"ל התיר לישון לאחר חצות היום.
• עדיף להימנע מיחסי אישות בליל החג, להוציא אם זהו יום טבילתה של האישה.
• אם יש ברית בראש השנה, מבצעים אותה בין קריאת התורה לתקיעת השופר.
• תשליך - ביום הראשון של ראש השנה נוהגים לגשת למקור מים ולהשליך פירורי לחם מן הכיסים ועל ידי כך להשליך את עוונותינו.
• נהוג לקנות בגדים חדשים לכל בני המשפחה כמו גם נעליים, עוד נהוג ללבוש בגדים לבנים.

מדוע אנחנו מבקשים שנה "טובה" ו"מתוקה"? האם המלה "טובה" אינה כוללת כבר את המלה "מתוקה"?

על פי המסורת היהודית, כל מה שקורה לאדם הוא בעצם לטובה – הכל נובע מרצונה של ההשגחה העליונה. גם דברים שנראים לכאורה "רעים", הם בעצם "טובים". לכן אנחנו מבקשים שהשנה תהיה "טובה" אבל גם "מתוקה" – כלומר, שהשנה תהיה טובה מבחינה אלוקית, אך גם נעימה לנו.