הקרקע הכי יקרה בארץ היא כנראה הקרקע ב"חלקה חריגה" בבתי העלמין בארץ. מדובר בחלקה שהיא כ-10% מסך החלקות בבית העלמין, חברה קדישא היא שקובעת את המחיר עבור הזכות להיקבר בחלקה זו. באשדוד מדובר בחלקה 49, שם מחירי הקבורה מאמירים לשחקים. עבור הזכות להיקבר בחלקה זו ולהיעטף לנצח בחולות הזהב של אשדוד, תידרשו לשלם 15,000 ש"ח, במזומן! רוצים תשלומים? לא בבית העלמין שלנו. תשלמו יקברו את יקירכם. לא תשלמו לא מעניין איש היכן תקברו. משפחות שרוצות שיקיריהם יקברו בסמוך אליהם, כמו במקרה שיובא פה בהמשך, עומדות חסרות אונים מול דרישה זו של המועצה הדתית באשדוד, ודווקא ברגעי האבל והעצב הקשים, נאלצות לגייס אלפי שקלים במזומן. 

יוסף (שם בדוי) היה תושב אשדוד במשך כל ימי חייו. לפני כחצי שנה, בעקבות עבודתו בעיר נתניה, הוא שינה את כתובת המגורים שלו לנתניה. ילדיו ואישתו נותרו באשדוד והוא היה מגיע לבקרם בסופי השבוע. אלה שלפני כחודש הוא נפטר בפתאומיות בנתניה. גופתו הועברה לבית הקירור בבית העלמין בנתניה לצורך קבורתו, אך בני המשפחה המתגוררים באשדוד ביקשו לקבור את יקירם באשדוד."כאן היו כל בני המשפחה, היו חבריו, היינו אנו ילדיו ואמא", מספר בנו של יוסף בכאב. 

אך את מה שעברו בני המשפחה כשהגיעו לברר את אפשרות הקבורה באשדוד, הם בהחלט לא צפו מראש. "הגענו למועצה הדתית ומיד אמרו לנו שהתשלום הוא 15,000 ש"ח. אני מאוד רציתי לקבור את אבא קרוב אלינו אבל סכום כזה לא היה לנו זמין ביד" מספר הבן. הוא שולף את כרטיס האשראי ומבקש לבצע את התשלום בפריסה לתשלומים. "הפקידה מסתכלת עלי ואומרת לי שהתשלום רק במזומן. אם אין לי כסף אז שאקבור אותו בנתניה. היא מביאה לנו שובר תשלום ולאחר תחנונים רבים עושים לנו הנחה של 2,000 ש"ח", כך מתאר הבן בכעס. 

זועמים והמומים מהיחס מתחילים בני המשפחה בגיוס הסכום להבאת אביהם לקבורה באשדוד. כאשר הכסף מוכן הם משלמים את השובר בבנק הדואר ומגיעים איתו למועצה הדתית. "פתאום היחס אלינו משתנה, פתאום מקבלים אותנו בסבר פנים יפות, קובעים מיד זמן לקבורה והכל בסדר. ברגע ששילמנו הכל הסתדר",מספר הבן ומוסיף בכעס: "מעמידים אותך במצב שאין לך מה לעשות, או תשלם או שיקברו את אבא במרחק שלעלות לקברו יהיה בכל פעם מבצע. אין לך מה לעשות במצבים כאלה. אתה פשוט משלם וזהו".  

למערכת "המגזין אשדוד" הגיע מקרה נוסף שהתרחש השבוע, בו תושבי אשדוד שכלו את סבתם שהתגוררה באשקלון. כדי לקבור אותה באשדוד הם שילמו 15,000 ₪ במזומן. "במשך הלילה עשינו מאמצים אדירים לאסוף את הכסף. אבל היחס לאבלים הוא מחפיר. אתה נפגע יותר מאיך שמתייחסים אליך מאשר התשלום המופקע שגובים ממך", אומרת הנכדה שזה עתה שכלה את סבתה. "אין עם מי לדבר שם, פשוט אטימות לא מובנת. ככה לא מתייחסים למשפחות אבלות, יש דרך להתייחס לאנשים, במיוחד שמדובר באבלים. הצורה שבה הדברים נעשים, ללא ספק שמה שמעניין אותם זה הכסף שלנו וזהו. לא חסד של אמת ולא כלום!" אומרת הנכדה הכועסת.

יש פיקוח על מחיר קבר שתקנה בחיים - אחרי הפטירה אין פיקוח

המוסד לביטוח לאומי משלם דמי קבורה בעד כל אדם שנפטר בישראל ונקבר בה, ובעד כל תושב ישראל שנפטר מחוץ לישראל. דמי הקבורה משולמים במישרין לחברה הקדישא ולכל גוף שהורשה כדין לעסוק בקבורה, שחתמו על הסכם עם המוסד לביטוח לאומי בעניין זה. לא ייגבה כל תשלום ממשפחת הנפטר בעד הקבורה והשירותים המקובלים בקשר לקבורה. 

תקנות הביטוח הלאומי מאפשרות לחברת קדישא למכור חלקות קבר למי שעוניין בכך עוד בחייו. מחיר חלקת הקבר נקבע על ידי משרד הדתות, ונכון לכתיבת כתבה זו הוא עומד על 5,528 ש"ח לתושב אשדוד ועל 6,633 ש"ח למי שאינו תושב אשדוד ומעוניין לרכוש חלקת קבר באשדוד בעודו בחיים. ואולם, התקנות לא התייחסו למצב בו החלקה מוזמנת לאחר הפטירה. 

כאן מציינים במועצה הדתית באשדוד שההחלטה על קביעת המחיר עבור קבורה ב"חלקה חריגה", היא שלה בלבד. באשדוד, עד לפני מספר שנים עמד הסכום על כ- 11 אלף ש"ח. כעת הסכום כבר עומד על 15 אלף ₪ .

במשרד לשירותי דת מציינים בעקבות פניית כתב המגזין כי "קבורת נפטר שאינו תושב הישוב ,חברת קדישא רשאית לקבור את הנפטר בחלקה חריגה ולגבות סכום סביר שחברה קדישא קבעה עליו בהתאם למדיניות". 

אז מהוסכום סביר? מהי אותה המדיניות עליה מדבר המשרד לשירותי דת? ואיך נקבע אותו סכום סביר? שאלות אלה נותרו פתוחות ולא הצלחנו למצוא להן מענה. אך אולי הפסיקה הבאה של בית המשפט בכפ"ס, שדנה במקרה דומה, יכולה לקבוע את אותו "מחיר סביר" שמציינים במשרד לשירותי דת.

בית המשפט אמר את דברו

בשנת 2007 ביהמ"ש בכפ"ס הגביל את הסכום שניתן לגבות עבור קבורת אדם בחלקה שלא בעיר מגוריו. הוא חייב את חברה קדישא ראשל"צ להחזיר כ-17 אלף שקל לתושב העיר, אותם גבתה גביית יתר עבור קבורת אשתו ב"חלקה חריגה". 

על פי כתב התביעה, חברה קדישא גבתה מתושב ראשל"צ, כ-32 אלף שקל עבור קבורת אשתו, במקום כ-12.5 אלף שקל הנגבים מנפטרים תושבי העיר. זאת משום שבעת פטירתה היתה רשומה האישה כמתגוררת בירושלים (בדיוק כמו במקרה של יוסף).

המחלוקת בין התושב לבין חברה קדישא היתה האם חברת קבורה הפועלת ברשות מוניציפלית אחת רשאית לגבות ממשפחת נפטר,שהיה רשום כמתגורר ברשות אחרת, תשלום נוסף בגין קבורתו ב"חלקה חריגה".

התובע טען, באמצעות עו"ד יעקב כשדי, שלא ייתכן שהחברות יוכלו לגבות כל תשלום העולה על דעתן, ללא היתר מפורש, ללא פרסום התעריף וללא פיקוח ציבורי. הוא הסתמך על פסיקה, לפיה חברה קדישא אינה מוסמכת לגבות תשלום נוסף. חברה קדישא טענה, באמצעות עו"ד יאיר שילה, שיש לה שיקול דעת מוחלט.

השופטת רחל קרלינסקי דחתה את שתי העמדות הקיצוניות של הצדדים, וקבעה כי אי-התקנת תקנות ביצוע אינה מעכבת את הפעלת החוק עצמו. היא קבעה כי עד שיותקנו התקנות, "יושאל" ההסדר בחוק לגבי אדם הרוכש חלקה חריגה בחיים, וקבעה לפיכך שהחברה רשאית לגבות 120% ממחיר חלק הרגילה. אם הפסיקה מפורשת לאשדוד, אזי משפחתו של אדם שלא התגורר בעיר ומעוניינת לקבור אותו בבית העלמין באשדוד, הייתה משלמת  6,633 ש"ח במקום 15,000 ש"ח שדורשת היום המועצה הדתית באשדוד.

כיצד יכולה המועצה הדתית ללכת לקראת אבלים תושבי העיר

המועצה הדתית בראשותו של יו"ר המועצה, הרב עובדיה דהן, חוללה שינויים רבים לטובה מאז נכנס הרב דהן לתפקידו. אך במקרה זה דרוש ללא ספק שינוי, גם אם הדבר נהוג במשך שנים. ראוי לבחון את הנושא מחדש ולקבל החלטות, שכן המועצה הדתית וחברה קדישא הן פה למען הציבור.

הצעת "המגזין אשדוד" היא לקבוע כללים למען תושבי העיר מדרגה ראשונה (בעל, אישה,ילדים) המעוניינים לקבור את יקירם באשדוד, כאשר כתובת מגוריו אינה באשדוד, יוכלו לקבור את יקיריהם בחלקות קבורה בבית העלמין באשדוד במחיר שפוי, כאילו הם רכשו חלקת קבר לתושב מחוץ לעיר עוד בחייו, כ- 6,633 ₪. לדוגמא: תושבת אשדוד שאימה התגוררה באשקלון והלכה לעולמה בשיבה טובה, תוכל לקבור אותה בבית העלמין באשדוד במחיר שפוי כמו של רכישת קבר בחיים לתושב מחוץ לאשדוד. 

תגובת יו"ר המועצה הדתית, הרב עובדיה דהן, לטענות העולות בכתבה:

"ראשית, ברצוני להודות למערכת על עדכונכם בתלונה זאת ומצטער מאוד על הידיעה כי בני המשפחה הפונה הרגישו שקיבלו יחס שאינו הולם או שנאמרו דברים שהם לא לרוחם. הבאתי את הדברים הנ"ל אל עובדי מזכירות חברה קדישא ונאמר להם כי דברים כגון אלה יוכלו להביא להשעייתו של עובד. למרות שאין מי שזכר שאמר דברים כגון אלו.

באשר לשאלותיך:

בודאי שכתגובה אינני יכול לפרט את כל חוקי זכות הקבורה במדינת ישראל. אך לידיעתך המועצה הדתית בראשותי פועלת ע"פ הנחיות ברורות של משרד הדתות, הן בנושא הזכויות והן בנושא התשלומים. בנושא אי פריסת התשלום, בימים אלו אני במשא ומתן עם חברות כרטיסי האשראי ע"מ להסדיר נושא זה. לכל רוכש חלקה ניתנת תעודת רכישה מפורטת על רכישתו ופרטי החלקה. וכן לאחר התשלום, קבלה. טבלת המחירים ומקרים מיוחדים ניתן לברר באתר משרד הדתות או בשאילתה ספציפית. ככלל, הזכויות לקבורה חינם נרכשות עם פטירתו של אדם והוא תושב העיר. ע"פ הנחיות משרד הדתות מוקצים חלקות חריגות שניתן לגבות עבורן תשלום ע"מ לכסות בהוצאות ותחזוק בית העלמין ופיתוחו (בנית יסוד, הרחבת חלקות, בנית חלקות חדשות הכוללות תשתית מים וכו')ובחלקה חריגה שונה המחיר בין תושב העיר לתושב חוץ לעיר. אציין כי ע"פ נהלים אלו נהגו ראשי מועצות דתיות לדורותיהם ואין כל חדש תחת השמש".