ראשיתה של אשדוד במאה ה- 17 לפני הספירה כעיר כנענית מבוצרת, בתל אשדוד של היום. עם פשיטת

גויי הים וחורבן העיר,  במאה ה-14 לפני הספירה, מתנחלים בה הפלשתים והופכים אותה לאחת

מחמשת הערים החשובות בממלכתם. בתקופה הישראלית, 600-1200 לפני הספירה, הייתה אשדוד

בחלקו של שבט יהודה אשר לא הצליח לכובשה מידי הפלשתים ושמה מופיע לראשונה במקרא בספר

יהושע. עם בנייתה וביצורה, הייתה העיר לבירתה המפוארת של ארץ פלשת עד שנכבשה ע"י עוזיהו

בתחילת המאה השמינית לפני הספירה. בתקופה זו הוקמה מצודת תל מור לרגלי שפך נחל לכיש, ועם

מסע הכיבוש של סרגון השני נכבשת העיר ונהרסת כליל. בתקופה הבבלית והפרסית, העיר נבנית מחדש

ועם שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה, מתקיים בה ישוב יהודי בשטח ממלכת יהודה. בתחילת המאה

הרביעית נכנעת העיר למסעי הכיבוש של אלכסנדר מוקדון ומעתה נקראת העיר "אזוטוס". בכל

התקופה ההלניסטית, עוברת אשדוד משלטון יוון לממלכת החשמונאים עד לכיבוש הרומי, שהורסת

כליל את העיר. תקופה זו ועד לכיבוש הארץ ע"י התורכים וכינון האימפריה העותומנית, לא ידוע דבר על

אשדוד. התורכים יסדו את "איסדוד", כפר ערבי גדול ואת "אל סוכריר", ישוב ששימש כתחנה למעבר

סחורות. בתקופה הבריטית הופכת "איסדוד" לעיר חשובה על דרך הים ולידה נבנית תחנת הרכבת

המשרתת את קו לוד-עזה- מצרים. בתקופת מאבק הישוב והכרזת העצמאות, נהדף הצבא המצרי

מגבולה הדרומי של אשדוד ע"י פיצוץ גשר "עד- הלום" והישוב הערבי "איסדוד" נינטש ונהרס.

איך הכל התחיל

לאחר הקמת המדינה, ערב מבצע "קדש", שלח ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, מכתב לעובד בן עמי

שהיה באותם הימים ראש עיריית נתניה, ובו כתב: "עשה בשביל הדרום כפי שעשית בשביל הצפון".

העיר תוכננה והוקמה בתקופה בה יעדי "פיזור האוכלוסייה", "קליטת העלייה" ובניית נמל עמוק- מים

שני, עמדו בראש סולם העדיפויות הלאומיות, ולכן היא נמנית על הערים האחרונות שתוכננו והוקמו

עפ"י "תוכנית אריה שרון" שמטרתה הייתה להגשים מטרות אלו.  רעיון הקמתה של אשדוד נתקל

בקשיים לא מעטים וכשהסתיים מבצע קדש, התקבלה הצעתו של בן עמי - להקים נמל בקרבת עיר שיש

לה תשתית כלכלית, במרחק של כ-32 ק"מבקו אווירי מתל אביב.לצורך כך הוקמה החברה לפיתוח

אשדוד. במאי 1956 קיבלו המייסדים, קבוצת בוני ערים (ק.ב.ע), אישור מהממשלה לתוכנית ונחתם

חוזה בין המדינה לחברה ובו נמסר שטח של 24,000 דונם תמורת התחייבות לתכנן את העיר על כל

פרטיה ולבצע בה את עבודות הפיתוח.   

ממעברה לעיר

בנובמבר 1956, חודש אחרי מבצע סיני הגיעו למקום שהיה בתחום שיפוטה של המועצה האזורית חבל

יבנה,  22 משפחות עולים ראשונות יוצאות מרוקו. בתחילת 1957, הגיעו העולים ממצרים והישוב מנה

370 נפש. ביולי  1957 בישרה ממשלת ישראל על תחילת הקמתה של העיר, בשמה התנ"כי של העיר

הפלישתית - אשדוד. במאי 1959, נחגגה באשדוד מסיבת יום העצמאות הראשונה. באוקטובר 1959,

התמנתה המועצה המקומית הראשונה. בתחילת שנת  1960 מנתה אשדוד 3,500 תושבים ובסוף שנה זו, 4,500 תושבים. באפריל 1961, הוטל הסלע הראשון על החוף והחלה בנייתו של נמל אשדוד, שהפך

במהרה לנמל הגדול במדינה. נובמבר 1961, נבנתה מסילת הרכבת לאשדוד. בפברואר 1963, נבחרו שני הרבנים הראשיים של אשדוד ובמהלך שנה זו הוקם באשדוד המפעל " צמר אוסטרלי". בסוף 1963

נערכו הבחירות הראשונות למועצה המקומית ולראשה נבחר אבנר גרעין ז"ל. בד בבד החלה לקום בעיר

התשתית התעשייתית וקמו מפעלים נוספים, ביניהם: יפו-מור, רבלון ובתי הזיקוק. באותה השנה, שנת

1963,  נחנכה באשדוד תחנת הכוח אשכול ב', השירות הבולאי הנפיק בול עם סמלה של אשדוד,  נחנך

בית משפט השלום בעיר ובתחילת נובמבר נחנך נמל אשדוד. בשנת 1965 החליטה רשת "אורט"  להקים

באשדוד בית ספר ימי.
ביום 14/2/1968 קיבלה אשדוד מעמד של עיר והמשיכה בתנופת הפיתוח. במהלך שנת 1968 נחנך הגשר שהיה עד אז הארוך במדינה-280 מטר, המחבר את העיר עם הנמל.
ב- 28/10/1968 נערכו הבחירות הראשונות לעירייה,  בהן זכה אינג'  צבי צילקר. בשנת 1965 הוקם באשדוד מפעל "אלת"א". התעשייה המתפתחת ואפשרויות המגורים הנוחות הביאו לעיר אוכלוסייה צעירה שקבעה בה את ביתה ואשר השתלבה במערך התעסוקה, התעשייה, החינוך ובחיי העיר בכלל. בשנת 1968 קבלה אשדוד מעמד של עיר. בשנת 1972 הופעלו באשדוד הרמזורים הראשונים ונחנכה בעיר תחנת מגן דוד אדום. בשנת 1974 נחנך הכביש המהיר לתל אביב אשר קרב את העיר למרכז והשפיע בצורה חיובית על התפתחותה העתידית. בשנת 1982 הצטרפה למערכת החינוך בעיר, המכללה הטכנולוגית והוקם באשדוד איגוד ערים לאיכות הסביבה כמו גם המוזיאון העירוני.  

באשדוד 17 רובעי מגורים, ובנוסף רובע הקריה - "הסיטי", המרכז את כל מוסדות הציבור

המרכזיים, וכן "רובע מיוחד", הכולל תוכניות לאוניברסיטה, בית חולים וקריית הספורט. בעיר

מספר אזורי תעשייה קלה וכבדה.

העיר מעניקה שירותים לתושביה וגם ליישובי המחוז, שירותים של משרדי ממשלה, מס הכנסה

ומע"מ, משרד הרישוי, משרד הבריאות, היחידה לאיכות הסביבה, לשכת תעסוקה, בית משפט

השלום, מועצה דתית, רבנות ראשית. 

באשדוד גם מרכז אומנויות עירוני בלב קריית התרבות ברובע הסיטי. במתחם המרכז פועלים

הקונסרבטוריון העירוני, ביה"ס לבלט, המרכז למחול ובעתיד יפעלו בו להקות הייצוג המקומיות

והתזמורות העירוניות. כמו כן פועל במרכז, מוזיאון עירוני – "מרכז מונארט". 

כיום נמצאים בתהליכי בינויי סופיים:  היכל תרבות,  חדר מיון קדמי וכן הוחל בהשלמת 2 בתי מלון

חדשניים  בעיר. תהליך הקמת ביה"ח חדשני בעיר נמצא בשלביו הראשונים. 

אשדוד מונה כיום כ-235,000 תושבים (כ-64,000 בתי אב)  והיא העיר החמישית בגודלה בישראל.  מאז קיומה (25/11/56)  קלטה אשדוד יהודים מכל תפוצות ישראל כך שכל אדם מישראל יכול לחוש בה

כבביתו - בתרבות ארץ מוצאו ובשפת אמו, במנהגים ובאורחות חיים המיוחדים לקהילתו. יחד עם זאת,

אשדוד מתאפיינת בחברה סובלנית ופתוחה החיה בהרמוניה וביחסים יפים בין כל קהילותיה. 

אשדוד זכתה לפרסים ממשרד הפנים עבור ניהול כספי ועבור ניהול אדמיניסטרטיבי תקינים.  אשדוד

זכתה לכל הפרסים האפשריים שמעניקה המועצה לישראל יפה במשך שנים רצופות. גאוות העיר היא

גם על חוסנה הכלכלי (העיר היציבה ביותר בישראל מבחינה כלכלית).

סמל העיר 

הסמל עוצב ע"י האמן יצחק בכר ומסמל את העיר אשדוד העתיקה והמתחדשת. 

ראש האריה: מסמל את שבט יהודה, שבתחום נחלתו שוכנת אשדוד. 

הקו המתמשך מראש האריה: מסמל ספינה עתיקת יומין מהתקופה התנ"כית. 

העוגן: מסמל את הנמל החדש. 

הנחישות של האריה: מסמלת את הדינמיות, הכוח הבונה והיוצר באשדוד, לאחר הקמת  

מדינת ישראל ואת כיבוש הים לתועלת החברה. 

שטח העיר   

שטח השיפוט המוניציפלי, משתרע על כ–51,000 דונם. אשדוד דומה בשטחה לתל-אביב- יפו שגודלה,

51,400 דונם וקטנה בשטחה מחיפה וראשל"צ (כל אחת כ–60,000דונם). ירושלים היא העיר הגדולה

ביותר ומשתרעת על 126,000 דונם. 

צפיפות האוכלוסין  

צפיפות המגורים לקמ"ר בנוי בעיר גבוהה,  29,462 נפשות לקמ"ר בנוי,  לעומת תל-אביב בה הצפיפות

היא 16,287 נפשות לקמ"ר בנוי.  

צפיפות המגורים בעיר מושפעת לא רק מצפיפות הבינוי אלא גם מכמות השטחים הפתוחים. באשדוד,

מהווים השטחים הפתוחים למעלה מ-50% משטח העיר. צפיפות המגורים באשדוד היא 4,433 נפשות

לקמ"ר (עליה מ – 4,250 ב- 2005). זו צפיפות נמוכה יחסית לתל-אביב (7,577 נפשות לקמ"ר), ירושלים (6,099 נפשות לקמ"ר), ודומה לזו של חיפה ( 3,838 נפשות לקמ"ר ירידה מ – 4,192 בשנת 2005 ). הרובע הצפוף ביותר באשדוד הוא רובע ז' (27.3 נפשות לדונם), הרבעים הדלילים הם הרבעים בהם עדיין לא הסתיימה הבנייה המתוכננת. 

גידול האוכלוסייה

גידול האוכלוסייה מוגדר כשינוי בגודל האוכלוסייה הנובע מילודה,  תמותה והגירה אל העיר ומחוץ לה 

בתקופה נתונה. שינוי זה, יכול להיות חיובי (האוכלוסייה גדלה) או שלילי (האוכלוסייה קטנה) 

שיעור גידול האוכלוסייה באשדוד היה שנים רבות מהגדולים בארץ.  בעשור שבין 2004-1994 גדלה

העיר ב– 72% כתוצאה מגלי עליה גדולים מבריה"מ לשעבר.  בשנת 2002 היה שיעור הגידול 3.5%

לעומת 1.8% בראשל"צ, 0.4% בתל-אביב ושיעור גידול שלילי בבת- ים - 1.2%. 

עפ"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,  בשנים האחרונות,    קצב הגידול באשדוד    הואט ובשנת 2008,

התייצב על 1.1%,  בהשוואה לשיעור הגידול בארץ – 1.8%  ושיעור הגידול של האוכלוסייה היהודית

העומד על  1.5%. 

הריבוי הטבעי

הריבוי הטבעי מוגדר כהפרש שבין לידות ופטירות בשנה נתונה. ריבוי טבעי הוא אחד המרכיבים

המשפיעים על גידול האוכלוסייה. הריבוי הטבעי באשדוד גבוה, ומדי שנה נולדים כ – 4,000 ילדים.

באופן טבעי הרבעים בהם הילודה הגבוהה ביותר הם הרבעים בהם מתגוררת אוכלוסיה חרדית (ז', ג' ו-ח'), המהווים כ-40% מסך הנולדים באשדוד, כ-1600 תינוקות מדי שנה.

בשנת 2001 עמד הריבוי הטבעי באשדוד על %1.5 והוא הולך ויורד בקצב איטי. בשנת 2005, עמד

הריבוי הטבעי ע1.4% ,לעומת 0.95 בבאר- שבע  1.27% ברחובות, ו 0.79% בתל-אביב. בשנת 2007 , עמד הריבוי הטבעי באשדוד על 1.34% לעומת 1.6 ריבוי טבעי ארצי ו – 2.3 בירושלים,  1.1% בתל- אביב  , 1.0 בבאר- שבע. 

מבחינת התמותה ניתן לראות כי לאחר עליה מסוימת במגמה (כתוצאה מגלי עליה שהיו מאופיינים

באוכלוסיה מבוגרת),  הייתה מגמת ירידה במספר הפטירות. בשנים האחרונות מספר תושבי העיר שעזבו אותה לתמיד עומד על ממוצע של כ-1200 נפטרים, כשהיחס בין גברים לנשים הוא כמעט שווה. מבחינת החלוקה לרבעים, בולטים הרבעים הוותיקים בשיעורי תמותה גבוהים יותר, כשמוביל את הרשימה רובע א' ולאחריו רבעים ה', ב', ג', ו-ו'.

זה הולך וזה בא

עפ"י נתוני מינהל האוכלוסין,  בשנת 2009, יצאו מהעיר 6,194 תושבים ורק 4,848 נכנסו אליה. 

נראה כי קיימת דינמיות ו"תחלופת אוכלוסיה"  בין ערים פריפריאליות מרוחקות יותר מהמרכז, אך דומות בהרכב הסוציו-כלכלי לאשדוד ובין העיר אשדוד.

ניכרת תופעה של הגירת תושבים לעיר מן הערים כדוגמת:  תל-אביב, אשקלון, בת- ים, חולון

וראשון לציון במטרה לשדרג מגורים במחיר נמוך יותר.

ההגירה של תושבי אשדוד אל מחוץ לעיר, מורכבת בחלקה ממשפחות צעירות יחסית או

משפחות משכונות ברמה סוציו- כלכלית בינונית -  גבוהה עם ילדים, המבקשות לשנות את אופי

ואיכות מגוריהן במחיר סביר ולעבור לישובים הכפריים והקהילתיים בסביבה הקרובה

לאשדוד. הקבוצה הבולטת ביותר היא זו שיצאה לגן יבנה:  בשנת 2003 יצאו לגן יבנה 160

נפשות, בשנת 2006, יצאו441 נפשות הכוללות 200 ילדים בגילים 0-17,  ובשנת 2009, עזבו

את העיר לגן יבנה 750 נפשות הכוללות 330 ילדים בגילים  0-17 (כ – 150 משפחות).

השתקעות ראשונית של עולים  

אשדוד היא עיר שהתבססה על גלי עליה מיום היווסדה. גלי העלייה הגדולים ביותר בהיקפם החלו

בתחילת שנות ה – 90 עם הגעתם של עולים מחבר העמים לשעבר. במהלך שנים אלו, קלטה העיר כ –

80,000 עולים. במהלך שנת 1999, הגיעו לאשדוד 4,429 עולים, אך מספרם הולך ופוחת ובשנת 2005, 

הגיעו 1,314 בלבד,  מאז,  מספר העולים מתייצב בסביבות 1,100 עולים בשנה.  בשנת 2008 הגיעו לעיר 822 עולים בלבד.

התפרסות העולים בעיר: בשנים 2008-2007,  מתבלטת העלייה בחלקם של העולים ברובע א'  הוותיק ,

עובדה היכולה להצביע על מעמד סוציו- כלכלי נמוך של גלי העלייה בשנים האחרונות (יוצאי אתיופיה

וחלק מעולי צרפת). חלק מהעולים ממשיך להתרכז ברבעים המתאפיינים בהומוגניות: עולי חבר העמים

לשעבר,  ברבעים ח'  י', יג'  (המתאפיינים גם באחוז גבוה יחסית של עולים קשישים),    ועולי גרוזיה

מתרכזים ברובע ו' ו-ד'. יתר העולים מתפרסים על כל הרבעים  ברחבי העיר, ועם התבססותם הכלכלית,

נראה כי    משפחות עולים רבות עוברות לרבעים החדשים והמבוססים יותר של העיר בעיקר לסיטי

ולרובע י"א. 

צעירה אך מתבגרת

באשדוד (על פי נתוני משרד הפנים), מבנה הגילים הצביע על דומיננטיות של קבוצת הגיל של בני 20-0

שהיוו מאז 1999 כ- %36 מן האוכלוסייה (לעומת סדר גודל של 22% בתל-אביב, 30% בבאר-שבע, 33% ברמלה ובלוד). עם זאת,  נתוני ההתפלגות הגילית במהלך השנים 2008 – 2004 מצביעים על כך שאוכלוסיית העיר מתבגרת. בשנת 2008, ירד חלקה של אוכלוסיית בני ה – 0-20 ל – %34.7.

מבנה הגילים אינו אחיד בכל רובעי העיר. השכונות הותיקות מתאפיינות באוכלוסיה מבוגרת יותר בעוד

שבשכונות בהן יש ריכוז של אוכלוסיה חרדית מתאפיינות בדומיננטיות אוכלוסיה צעירה. 

משפחה אחת גדולה

כתוצאה ממספר גבוה יחסית של ילדים למשפחה, ממוצע הנפשות למשק בית הוא מהגבוהים בארץ,

באשדוד יש בממוצע כ-3.6 נפשות למשק-בית. ממוצע הנפשות למשק-בית בישראל הוא 3.3 כאשר בבני ברק הוא הגבוה ביותר – 4.4 והנמוכים ביותר בתל אביב-יפו ובחיפה - 2.3 נפשות למשק-בית.

משקי הבית פרוסים על פני הרבעים בהיקפים ובצפיפויות שונות.  רבעים א', יא', יב'  מאופיינים במשקי

בית רבים (כ – 5,000 ברובע).  ברבעים האחרים בין 2,000 ל – 4,000.

התפלגות האוכלוסייה ברבעים

אחד מהמאפיינים הבולטים ביותר של העיר אשדוד, היא הבנייה עפ"י רבעים.  כבר בתכנון הראשוני,

בשנת 1956,  תוכננה כל העיר ל – 17 רובעי מגורים אוטונומיים, מופרדים מרובעי המסחר והתעשייה.

בשנת 2008 ,  כל רובע מכיל בממוצע כ-  16,000 תושבים.  הרובע הגדול ביותר הוא רובע ג'  המאכלס  20,000 תושבים, והרובע הקטן ביותר הוא רובע י' המאכלס קרוב ל – 10,000 תושבים. רבעים י"ז והמרינה נמצאים בשלבים ראשונים של אכלוס ומתגוררים בכל אחד מהם, בשלב זה, רק כמה אלפי תושבים. הרבעים המכונים עפ"י אותיות האלף- בית, הוקמו פחות או יותר בסדר כרונולוגי, עפ"י שנת היווסדם מהצפון לכיוון דרום בהתאם למשטר הרוחות והרצון להימנע מהשפעות זיהום האוויר בצפון בו ממוקמים רובעי התעשייה והמסחר. 

ניפגש ברבנות

באשדוד מתחתנים כ-2100 תושבים מדי שנה, כשהיחס בין גברים לנשים כמעט זהה (במקרה ואחד מבני הזוג לא תושב העיר) נתון מעניין הוא מספר המתגרשים, המתקרב ל-900 בשנה שזה כ-40%!!!

תרבות, ספורט ופנאי  

עפ"י הסקר החברתי של הלמ"ס, עולה כי אשדוד מובילה באחוז התושבים המשתמשים בשירותי

המתנ"סים. 18% מסה"כ התושבים נוטלים חלק בפעילויות המתנ"סים לעומת 14.9%

בארצי , 14.5% בירושלים, % 12.2 בחיפה ו- %10.7 בנתניה. השימוש הגבוה ביותר נעשה בחוגים  (%63.7 משתתפים), ובאירועי ספורט ותרבות (%37 מהמשתמשים בשירותי המתנ"ס)  מכלל שירותי רשת המתנ"סים בעיר, מידת שביעות הרצון הגבוהה ביותר היא מהמידע שמספקים במתנ"סים (%91.2) 

וממגוון הפעילויות (%90.7). סה"כ מרוצים מהשירות באופן כללי- %92.2 מתוך משתמשי המתנ"סים

לעומת % 87.7 בישובים העירוניים בכלל בארץ. 

החברה העירונית למתנ"סים מפעילה מבנים רבים ברחבי העיר ומקיימת מאות פעולות בשנה בשכונות

העיר,  ופעולות מרכזיות במוקדים ובמועדים שונים.  13 מתנ"סים וכ-30 מועדוני נוער מעניקים שורה

ארוכה ומגוונת של חוגים ופעילויות בכל שטחי התרבות והאומנויות:  ספורט,  מחול,  אומנות,  מוזיקה

ולמידה.

תחום התרבות עוסק גם בתכנון ובביצוע של פעילויות תרבות ייחודיות ופרויקטים עירוניים כגון: מפגשי

סופרים, הצגות, טיולים, מועדונים חברתיים, סל תרבות למוסדות החינוך, הצגות לילדים ולנוער,

מועדוני קולנוע ומועדוני זמר, תרבות קהילתית, מקהלות וסדנאות לתיאטרון, ועוד.  

כוחות מקומיים

מוסדות עירוניים נוספים כדוגמת בית יד לבנים המשמש כבר כ – 20 שנה,  אולם התרבות המרכזי,

המוזיאון העירוני,  הספרייה העירונית,  בית האומנים ואולמות התרבות - מאפשרים לתושבי העיר

ליהנות מסדרות תיאטרון, תערוכות, מופעים  ועוד.  

רבות מבין הפעולות הללו מופקות ע"י כוחות מקומיים, באמצעות החברות העירוניות, ומבטאים את

הכישרונות הגדלים והמתפתחים בעיר. כך ניתן למצוא את קונסרבטוריון "אקדמא", להקות המחול

העירוניות הכוללות את להקת הבלט "פאנוב", להקות המחול "אביבים" ו"שלום ישראל", להקות הזמר

הייצוגיות,  תזמורת הנוער הייצוגית,  התזמורת האנדלוסית הישראלית והתזמורת הסימפונית אשדוד,

להקות רוק, הרכבים מוסיקליים מגוונים וכישרונות זמר בודדים.  

גם בתחום האמנות הפלסטית קיים ביטוי לכוחות מקומיים ותערוכות אומנותיות רבות מוצגות

במוסדות התרבות. באשדוד רשומים למעלה מ-200 אמנים ואומנים הפועלים במסגרת בית האומנים

ואגודת אמני אשדוד ורבים מהם פועלים בקרב בני נוער ותלמידים בבתי הספר,  על מנת לקרבם לעולם

האומנות.  אשדוד מאופיינת במגוון הפסלים המפוזרים בחוצותיה.  כ-90 פסלי אבן ומתכת ואנדרטאות

ממוקמים במוקדים שונים בעיר ומשמשים אטרקציה תיירותית למבקרים.   

באשדוד 2 מוזיאונים: מוזיאון אשדוד ע"ש קורין ממן, מוזיאון בעל שם עולמי המציג את מורשת

הפלשתים ומרכז מונארט לאומנויות בלב קריית התרבות ברובע הסיטי שנחנך בעשור הקודם.  המרכז

הייחודי במבנהו הארכיטקטוני, משתרע על שטח בנוי של כ- 4000 מ"ר, הכולל שטחי נוי וחניה, רחבת

אירועים, אמפיתיאטרון פנימי וחדרי פעילות.  במתחם המרכז פועלים הקונסרבטוריון העירוני,  ביה"ס

לבלט של ואלרי פאנוב, המרכז למחול ובעתיד יפעלו בו להקות הייצוג המקומיות והתזמורות

העירוניות.  המרכז מפעיל קשת רחבה של פעילויות: תערוכות אמנות, סדרות תיאטרון, מוסיקה

וקולנוע ואירועים לילדים. באזור אחר של העיר, מתנ"ס קופף הוסב ומשמש כמרכז לאומנויות הבמה.

המרכז מפעיל מערכת של קורסים והשתלמויות בתחומי התיאטרון ויהווה בעתיד בסיס לפיתוח

תיאטרון מקומי.  

בשנת 2012 (כך מבטיחים קברניטי העיר) עומד להיפתח היכל התרבות העירוני שיהווה מוקד נוסף לפעילות תרבותית ענפה ומגוונת. 

ספורט לאלפים 

בתחום הספורט יש פריסה רחבה של מתקני ספורט העומדים לרשות הציבור בכל רבעי העיר וכוללים:  10 אולמות ספורט תקניים ועוד 21 אולמות ספורט בלתי תקניים, 2 אצטדיוני כדורגל

תקניים, 4 מגרשי כדורגל לא תקניים, 2 מגרשי פטנק, 33 מגרשי ספורט משולב, 14 מגרשי טניס, 1 מגרש מיני פיץ', 3 בריכות שחייה – כולל בריכה טיפולית,  20 מתקני כושר בפארקים,  6 מגרשי חול קבועים בחופי הים, 9 מכוני כושר גופני, מרכז לחינוך ימי ומועדון שחמט.   

בנוסף, קיימות באשדוד 19 עמותות המפעילות כ – 30 ענפי ספורט שונים. באשדוד כ – 50,000 אזרחים

העוסקים בפעילות גופנית בפארקים ובספורט ההליכה העממית התופס תאוצה,  כ – 10,000 עוסקים

בפעילות הישגית תחרותית בענפי ספורט מגוונים. כמו כן נעשית פעילות ספורט אינטנסיבית בעשרות

מיזמים ואירועים מיוחדים כגון:  צעדות ומרוצי אופנים, תחרויות לאומיות ובינלאומיות בתחומי

הספורט והשחמט , מרכז לחינוך ימי ושייט ועוד. 

שירותים קהילתיים

מינהל השירותים החברתיים,  עוסק במתן מכלול שירותים לפרט, למשפחה ולקהילה במטרה לקדם

איכות חייהם של תושבי העיר ולחזק את המגוון הרחב של הקהילות המתקיימות באשדוד. במסגרת זו

מעניק המינהל שירות לכ- 38,000 תושבים המהווים 16.7% מכלל אוכלוסיית העיר, ל- 12,300 ילדים

ובני נוער (%17.8 מכלל הילדים והנוער) ול- 10,300 קשישים (המהווים% 37.1 מכלל הקשישים בעיר). באשדוד נכון לשנת 2009, 27,800 תושבים שהינם בני 65+,  המהווים 12.3% מכלל האוכלוסייה. במחלקות אגף שירותי הרווחה, מטופלים כ-10,300 קשישים. 

להתנדב מכל הלב

היקף ההתנדבות באשדוד מקיף 11,335 תושבים עפ"י הפירוט הבא: 

961  מתנדבים בעמותות בריאות, 7,630 מתנדבים בעמותות חינוך, 2,167 מתנדבים בעמותות חברה ורווחה, 577 מתנדבים באגף הרווחה. כמות המתנדבים בעיר הוא אחד האינדיקטורים לחוסן הקהילתי והרשות המקומית שמה לה למטרה לחזק מגזר זה ולהגביר את תנועת המתנדבים בעיר. 

הביטוח הלאומי  

התעמקות בנושא מקבלי הגמלאות בביטוח הלאומי, מצביעה על מעמדה הסוציו-כלכלי הבינוני של אוכלוסיית העיר לעומת הממוצע הארצי. אחוז מקבלי גימלת זיקנה ושאירים מקרב האוכלוסייה בארץ הוא %10.3 בעוד חלקם בקרב תושבי אשדוד, נכון לשנת 2009,  הוא% 11.2. חלקם של מקבלי גמלאות הזקנה והשאירים באשדוד הוא למעלה מכפול מהממוצע הארצי והם מהווים% 5.4

לעומת% 2.6 בארצי. נתונים נוספים, כמו מספר הזכאים להבטחת הכנסה, סיעוד ומזונות, מצביעים על מצב בו אחוז הזכאים בקרב אוכלוסיות נזקקות שונות באשדוד גבוה מן הממוצע הארצי. 

מספרם של מקבלי דמי אבטלה עמד באמצע שנת 2009,  על 2,365 מקרים המהווים כ - %1.1 מכלל

האוכלוסייה.  שיעור זה גבוה במקצת מן השיעור הארצי של %0.9. מספר זה מבטא עליה קלה במספר

מקבלי דמי אבטלה. בשנת 2007, היו בממוצע החודשי, 2,100 מקבלי דמי אבטלה - %1 מתוך סה"כ האוכלוסייה, לעומת, %1 ממוצע ארצי ,ואחוזים דומים במרבית ערי פורום ה – 15. 

השכר הממוצע לשכיר לחודש עבודה, קטן בכ – 900 ₪ מהשכר הממוצע לשכיר לחודש עבודה בארץ. גם ההכנסה הממוצעת החודשית לעצמאי קטנה מזו ברמה הארצית .

דוקטור תציל אותי

אם אתם בתור בקופת החולים שלכם ומתמרמרים על זמן ההמתנה הארוך, אולי תתנחמו בעובדה כי בקופות החולים האחרות המצב דומה. באופן די מפתיע ובניגוד למצב הארצי בו הפערים בולטים, באשדוד קופות החולים מתחלקות במספר המבוטחים פחות או יותר בצורה שווה, עם יתרון קל לקופ"ח הכללית.

גינה לי חביבה

סה"כ הגינון הציבורי בעיר משתרע על פני כ-2,500 דונם,  מתוכם 2,100 מושקים.  

מתוך סה"כ הגינון הציבורי: 1,900 דונם גנים ציבוריים, 600 דונם גינון בשדרות, רחובות וכיכרות. 

בעיר 308 גני משחקים, מתוכם:  113 גנים קטנים,  138 גנים בינוניים ו-57 גנים גדולים.  

בעיר 18 מתקני כושר, מתוכם: 5 מתחמים גדולים ו-19 קטנים .  

חופים הם לפעמים

אגף החופים מפקח על רצועת חוף של 7 חופי רחצה מוכרזים כולל חוף נפרד. סה"כ רצועת החוף

משתרעת על12 ק"מ, מתוכם 7 חופי הרחצה משתרעים על1,044 מ'. החופים מצפון לדרום כוללים את:

חוף מי עמי, חוף לידו, חוף אורנים, חוף הקשתות (פתוח גם בחורף, בשבתות), החוף הנפרד (לאוכלוסיה

הדתית), חוף רחצה י"א, חוף הריביירה. בכל חוף, תחנת הצלה ובה 4 מצילים, עובד אחזקה, תחנת עזרה

ראשונה ובה חובש ,  שירותים נדרשים   - מלתחות ושירותים,  וכן מתקני ספורט ומשחק.

מי מתעסק?

באשדוד פועלים כ-2500 עסקים במגוון תחומים רחב, שהבולט בהם הוא תחום המזון עם כ-1,000 עסקים ואחריו תעשייה ומלאכה (380), בריאות ורוקחות (300), רכב ותחבורה (250) ומסחר (230).

מבין כל העסקים האלו, כ-25% פועלים ללא רישיון עסק, כשרובם בשל בעיות הקשורות לתכנון ובניה או לכיבוי אש.

חיים בזבל

בשנים האחרונות תושבי אשדוד מייצרים יחד כמות ממוצעת של כ-110,000 טון אשפה מדי שנה. מתוך זה מפונים למחזור כ-10% מהכמות, כשעיקר המיחזור הוא של נייר, ולאחריו ברשימה גזם ופלסטיק.

ביתי הוא מבצרי

באשדוד כ – 62,000 יחידות דיור. מספר החדרים הממוצע לדירה גבוה יחסית והוא 3.8 לעומת,  3.4

בחיפה ו – 3.5 בירושלים. בראשל"צ הוא הגבוה ביותר – 4 חדרים בממוצע לדירה. 

צפיפות הדיור היא 0.95 נפש לחדר לעומת 0.91 הממוצע הארצי. בירושלים, צפיפות מגורים היא 1.1 נפש לחדר. בבני ברק צפיפות הדיור היא הגבוהה יותר ומספר הנפשות לחדר הוא 1.3.  

ההוצאה לדיור באשדוד ב – 2008 היא 2,791 ₪   לעומת 2,826 ₪ בממוצע הארצי,  3,689   ₪ בראשון לציון ו – 1,803 בבאר- שבע.  ההוצאה לדיור באשדוד, היוותה% 26.2 מהוצאות לתצרוכת לעומת 22.6% בממוצע הארצי. ההוצאה על דיור נמוכה יותר בבאר-שבע - %16.1 מההוצאות לתצרוכת, ובחיפה % 18.1.  בבת-ים ההוצאה על דיור מהווה %30.3 מההוצאה לתצרוכת.  

באשדוד,  אחוז הגרים בדירות בבעלות גבוה יחסית והוא% 74.8 לעומת% 68.8 בממוצע הארצי,  76.3% בראשל"צ (הגבוה ביותר בין הערים הגדולות)  ו – %47.4 בתל-אביב.  בכל הערים המוזכרות,  וכן הממוצע הארצי מעידים על עליה באחוז הגרים בדירות בבעלות לעומת 2007-2006. 

ערך דירה בבעלות באשדוד הוא 1,063,000  ₪ בממוצע (עליה מ -   761,000 ₪  בשנת 2009),  לעומת ממוצע ארצי של 1,237,000  ₪ (עליה מ – 964,000 ₪ ב- 2009). בתל אביב-יפו הערך הממוצע של דירה בבעלות הוא הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות – 2,114,000 ₪, לעומת זאת בבאר שבע הערך הממוצע של דירה בבעלות הוא הנמוך ביותר – 712,000 ₪ כאשר צפיפות הדיור בערים אלו זהה – 0.8.

מה נשאר?

באשדוד 17 רבעים שונים. ברוב הרבעים בעיר, נבנו מעל %95 מהיחידות המתוכננות. במספר רבעים יש

עדיין מכסה ליחידות נוספות הן במסגרת תוכניות התחדשות עירונית:   פינוי בינוי ותמ"א 38 ברבעים

הותיקים א', ג'  ז',ח'  והן ברבעים החדשים אשר עדיין נמצאים בתהליכי בינוי:  ט"ז,  י"ז,  הסיטי

והמרינה. במספר רבעים: י"א, י"ב, נבנו יחידות מעל המתוכנן . סה"כ המלאי לשיווק עתידי בעיר הוא

כ- 13,000 יחידות ובנוסף כ – 11,000 יחידות במשולש החקלאי (לא ברור בשלב זה,  אם אכן ניתן יהיה לממש בעתיד הנראה לעין,  את הבנייה במשולש החקלאי). 

בחדרי חדרים

14% מהדירות שבנייתן נסתיימה בין 2003–2000 הן בנות עד 3.5 חדרים; % 46 מהדירות בנות 4.5 – 4 חדרים; ו – %40 מהדירות בנות 5 חדרים או יותר. 

תמהיל הדירות ברוב הפרויקטים שנבנו ב – 5 השנים האחרונות הוא:  %50 דירות 4 חדרים ו- %50

דירות 5 חדרים.  פרויקטים מעטים כוללים דירות 3 חדרים. בנייה של דירות גדולות הייתה חלק

ממדיניות העירייה בשנים אלו. המדיניות המוצהרת של העירייה משנת 2009  מדגישה את חשיבות

יצירת היצע דיור של דירות קטנות לזוגות צעירים ולבעלי הכנסה נמוכה יחסית  והעירייה החלה לנקוט

בצעדים להגשמת מטרותיה תחת הכותרת "דיור בר השגה". 

להלן מספר עובדות לגבי מאפייני הביקוש למגורים באשדוד על פי סקר שבוצע כל ידי משרד הבינוי והשיכון בקרב 753 משקי בית שרכשו דירה בעיר בארבע השנים האחרונות

* 86% מהנכסים שנרכשו באשדוד היו דירה בבית משותף.  כ- %14 היו נכסים מיוחדים כמו

דירות גן/גג או בתים פרטיים לסוגיהם. 

* דירה שנמכרה באשדוד בשנים האחרונות מנתה בממוצע 4.1 חדרים. האוכלוסייה החרדית

רכשה דירה קטנה יותר מזו שרכשו העולים והאחרים  3.8 לעומת 4.2 – 4.1. בסה"כ, כחמישית 

מכלל הדירות שנמכרו בעיר היו דירות קטנות עד 3 חדרים, כ- %46 בנות 3.5-4 חדרים, כשליש

היו בנות 5 חדרים ויותר. 

* השטח הממוצע של דירה שנרכשה בשנים האחרונות באשדוד היה 127 מ"ר,  החרדים רכשו

את הדירות הקטנות יותר,  כ- 111 מ"ר בממוצע,  העולים כ - 125 מ"ר בממוצע.

האוכלוסייה האחרת בעיר רכשה דירה שגודלה כ- 130 מ"ר בממוצע. 

*  כ- %72 מהדירות נרכשו עבור זוג צעיר או כדירה חדשה,  כרבע עבור שיפור הדיור,  אחוז זעום

מן הדירות נרכשו בעיקר עבור מישהו אחר במשפחה או לצרכי השקעה. 

שיעור הרוכשים דירה ראשונה או דירה לזוג צעיר גבוה מאוד בקרב האוכלוסייה החרדית,

91%, והוא נמוך יותר בקרב האוכלוסייה הכללית כ - %66, ובקרב העולים, כ- .%73   

* המקור העיקרי לרכישת דירה היו המשכנתאות,  ההלוואות והמענקים.  כ- %69 מרוכשי

הדירות בעיר לקחו משכנתה, כרבע לקחו הלוואות משלימות מהבנקים, כ- %10 קיבלו מענקי

מדינה או הלוואות מקום, כ- %3 לקחו הלוואה ממקורות אחרים כמו חברים או גמ"ח. 

שני המקורות האחרים למימון, שאינם הלוואות, היו חסכונות (%32) ומכירה של דירה

קודמת(%29). מקור חשוב נוסף היה מתנה מההורים/משפחה (%8).

*  כשני שליש מרוכשי הדירות באשדוד הגיעו מתוך העיר עצמה, אולם כשליש, שהוא שיעור  

נכבד, הגיעו מיישובים אחרים. כ- %37 מהחרדים שרכשו דירה באשדוד הגיעו מחוץ  ליישוב, כ-

42% מהעולים הגיעו מחוץ ליישוב וכ- %26 מקרב האחרים.

* רמת שביעות הרצון מהמגורים באשדוד גבוהה מאוד, % 76 שבעי רצון במידה רבה או רבה

מאוד מהיישוב שבחרו, מיעוט בלבד, % 6, מהרוכשים אינם מרוצים מהעיר. 

רמת שביעות הרצון הגבוהה דומה בקרב החרדים, העולים ושאר תושבי העיר, והיא גבוהה מעט

יותר בקרב העולים החדשים. 

* כשליש מרוכשי הדירות משתייכים לקבוצת גיל 34-25,  כ- %5 בלבד משתייכים לקבוצת 

הגיל הצעירה יותר. כרבע מהרוכשים הם בני 44-35, 29% האחרים משתייכים לקבוצת בני

+45.

יש פקקים?

באשדוד כ-44,000 כלי רכב ממונעים והיא ממוקמת במקום העשירי בישראל, כשערים קטנות יותר כמו פ"ת, נתניה, ב"ש, חולון ור"ג, מקדימות אותה ברשימה. הגיל הממוצע לרכב באשדוד הוא 7.7 שנים, כשכ-50% מהרכבים הפרטיים בעיר הם בני 10 שנים או יותר.

כלכלה ורמת חיים  

בסולם הדרוג החברתי- כלכלי כלל ארצי, נמצאת אשדוד מאז 2003 באשכול ה- 5 לאחר שעמדה

שנים רבות באשכול ה- 4. ירושלים, מדורגת באשכול ה-4, ת"א- יפו באשכול ה-8 ואילו ראשל"צ

נמצאת באשכול ה- 7. 

הדירוג החברתי-כלכלי מחושב עפ"י שקלול של משתנים מתחומים שונים כגון רמת חינוך והשכלה,

מקורות הכנסה ורמת המינוע של התושבים, מאפייני דיור וציוד הבית,  מאפייני תעסוקה ואבטלה,

מקבלי גמלאות של הביטוח הלאומי ועוד.  העיריות והמועצות המקומיות מחולקות לעשרה

אשכולות,  כאשר באשכול ה- 10 נמצאים ישובים המאופיינים ברמה החברתית-כלכלית הגבוהה

ביותר. 

מיקומה של אשדוד במדרג הכלכלי- חברתי,  מעיד על רמת חיים בינונית.  אינדיקטורים נוספים

מעידים על הסיבות למגמה זו.  ראשית,  משק הבית הממוצע באשדוד הוא בן 3.4 נפש (בירושלים

ובבני ברק ממוצע הנפשות למשק בית הוא הגבוה ביותר ומגיע ל 3.9) והוא גבוה מן הממוצע הארצי

– 3.3 נפש למשק בית .  בנוסף,  מספר המפרנסים הממוצע למשק בית זהה לממוצע הארצי, העומד

על 1.2 והוא אינו גבוה. צפיפות הדיור גבוהה והיא מגיעה ל-0.96 נפשות לחדר, לעומת ממוצע ארצי

של 0.91 ו- 0.83 בראשל"צ ו - 0.74 בתל-אביב- יפו. מספר החדרים בדירה זהה לממוצע השנתי והוא

עומד על 3.8 חדרים לדירה. 

ההכנסה הכספית ברוטו לחדש למשק בית, באשדוד נמוכה יחסית. בעוד הממוצע הארצי של

הכנסה ברוטו למשק בית בשנת 2009 עומד על 12,935 ₪, הרי באשדוד היא 10,624 ₪,  בראשל"צ-

15,821 מבין הערים הגדולות רק בירושלים היא נמוכה יותר – 10,041 ₪ למשק בית לחודש. 

מתוך ההכנסה הכספית ברוטו לחודש, 1,733 ₪ הם מקצבאות ותמיכות לעומת 1,557 ממוצע ארצי

ו – 1,356 ₪  בראשל"צ ו – 1,463 ₪ בתל-אביב יפו.  

ההוצאה החודשית לתצרוכת לנפש לחודש באשדוד היא 2,944 ₪ לעומת 3,351 ₪ ממוצע ארצי, 

4,150 ₪ בראשל"צ ו – 2,727 ₪ בירושלים. תושבי אשדוד מוציאים על קניית מזון % 17.2 לעומת

ממוצע ארצי של % 16.6, רק בירושלים אחוז ההוצאה על מזון  גבוה יותר – %18, לעומת % 13.8

בתל-אביב,  ו – %14.6 בראשל"צ.  תושבי העיר מוציאים בממוצע פחות על חינוך ותרבות %13.1

מההוצאה החודשית לתצרוכת  לעומת הממוצע הארצי של %13.6 ו- %14.2 בראשל"צ . ההוצאה על

בריאות דומה לממוצע הארצי - %5.1 ו – %5.2 בהתאמה לעומת, %5.9 בבאר-שבע ו- %6.8

בנתניה. 

ההוצאה לדיור ב 2008 היא 2,195 ₪ לעומת 2,378 ₪ בממוצע הארצי, ו– 2,876 ₪ בראשון

לציון. אחוז הגרים בדירות בבעלות גבוה יחסית והוא % 70.2 לעומת % 69.5 בממוצע הארצי, % 75.4

בראשל"צ ו – %45.4 בתל-אביב 

בשנת 2008 היו ל-47% ממשקי הבית מכונית אחת לפחות (ירידה מ – %49 ב2006)  לעומת % 61.2 

בממוצע ארצי (עליה מ – %60.4 ב2006). מחשב ביתי נמצא כיום בבעלות % 80 ממשקי הבית באשדוד (עליה לעומת 2008, אז היה מחשב ל - %64.3 ממשקי הבית באשדוד. 73.4% ממשקי הבית בעיר מנויים לכבלים או ללווין ול 95.4% ממשקי הבית יש טלפון נייד אחד לפחות (עלייה לעומת 84% ב2008) גבוה מהממוצע ארצי של %90.7 וקרוב מאוד לאחוז הבעלות הגבוה ביותר בין הערים,  בראשל"צ, שהוא.95.5%. ל84.9% ממשקי הבית באשדוד יש מזגן. זאת לעומת שעור של 39.3% ממשקי הבית בירושלים ושל 94.2% ממשקי-הבית בחולון.

ברומו של עולם

תושבי אשדוד נדרשים מפעם לפעם לענות על סוגיות בוערות שעומדות לפתחה של מדינת ישראל וזאת באמצעות מערכת הסקרים של אתר "אשדודנט" שהוא האתר המוביל באשדוד. למשל, לשאלת התקיפה באיראן ענו 59% מהמשיבים כי "חייבים לתקוף" ואילו 20% אמרו כי צריך רק לאיים כדי שאחרים ייעשו את העבודה. לעמותם, רק 11% ענו ש"בשום פנים ואופן" אסור לתקוף את איראן.

בתגובה למתקפת הטילים על העיר בראשית החודש ציינו 38% אחוז מהעונים כי על ממשלת ישראל לפעול "בדיוק כפי שהיו נוהגים לו היה נופל טיל בת"א". לעומתם 29% אמרו כי יש " להיכנס עם טנקים לתוך עזה עד לחיסול כל התשתיות" ואילו 31% גרסו כי יש להפציץ בחזרה בעצמה רבה יותר. רק 3% ענו כי בשלב זה עדיף להבליג.