לא עבר זמן רב והאדון שלצורך סיפורנו ייקרא מר "שוקי" הגיע למשרד, התיישב בכורסת העור ופתח את סיפורו הלא מפתיע. "אני ואשתי בתהליכי פרידה, לא מזמן נפרדנו וכל אחד מתגורר בבית אחר, יש לנו שלושה ילדים גדולים נשואים, החלטנו להיפרד עקב חילוקי דעות שהם תוצר של שנים, אני מעוניין לעקוב אחריה על מנת לבדוק אם היא בוגדת בי". מר שוקי טען שיש לו חשדות בנוגע לאשתו ולמרות שהם בהליכי גירושים, אם יוכיח שמדובר בבגידה הכספים שיצטרך לחלוק עמה והנזק הכלכלי שיגרם לו יהיו קטנים יותר. משיחה עם שוקי הבין החוקר שלאישה חנות שקנה לה, היא מנהלת את העסק ונמצאת בו משמונה בבוקר ועד ארבע אחר הצהרים, לאחר מכן מגיעה מוכרת אחרת ומחליפה אותה. כעת מבקש הבעל מעקב אחר אשתו ואף הוסיף כי הוא משוכנע שיש לה מישהו עוד מהתקופה שגרו יחד. לאחר שסוכם כי מעקב רציף יתבצע כולל תמונות והוכחות למיטב בקשתו של אדון שוקי, כל שנשאר הוא לבדוק האם יש בגידה או אין.

ביום המיועד הגיע צוות המעקב לאזור החנות, הצטיידו בבקבוקי מים קרים וכוסות קפה מתוך חשש לשעות המרובות אותן יצטרכו "לשרוף" מול החנות, לאחר התמקמות קלה החלו מתצפתים. המעקב המשיך כאשר בדיוק בשעה היעודה כפי שדיווח הבעל, יצאה האישה (50)  שלצורך הסיפור תקרא "קוקי" ופנתה לביתה שבאזור א'. מספר דקות שהתה בדירתה ולא עבר זמן רב עד שנראתה יוצאת החוצה כשבידה ליש אליו קשור יצור קטן, מצ'וקמק ובלתי מזוהה העונה לשם "מוקי", החוקרים הסתכלו זה על זה ובעודם מנסים לפענח לאיזה גזע שייך גוש השיער המזוויע המקפץ על הדשא, שמו לב כי האישה ירדה עם שיער רטוב ובגדים נינוחים, הם שיערו כי לבטח הוציאה את כלבה לאחר מקלחת הגונה בסוף יום עבודה. לאחר הטיול היומי  עם הכלב עלו קוקי ומוקי הביתה והאישה לא יצאה עוד. ביום המחרת בשעה שתיים בצהרים לערך, שוב התמקמו החוקרים בסמוך לחנות והמתינו עד שהאישה תצא, בשעה חמש וחצי גברת קוקי יוצאה מן החנות, עלתה על רכבה ונסעה לביתה, כעבור חצי שעה שוב הבחינו החוקרים בגברת קוקי שנראית על "מדי ב'" לאחר מקלחת גוררת אחריה יצור מכוער וקופצני המטיל גללי צואה על הדשא להתפאר. כמו ביום האתמול נראתה קוקי משחקת עם מוקי ועולה הביתה עד יום המחרת. ביום השלישי כבר ציפו החוקרים ל"פעמיים כי טוב" ואולי סוף סוף יקרה משהו דרמתי. מהצ'יעמום חסר הגבולות הזה, אך גם ביום השלישי הרוטינה חזרה על עצמה, הלו"ז המוכר לא סטה מהרגלו וקוקי ירדה עם מוקי, זרקה לו כדור, מוקי מביא והכל כרגיל. באותו היום בשעה עשר בלילה שוב יצאה קוקי לטיול עם מוקי, שיחקה אתו, קצת מוצי וקצת פוצי, ברכה את השכנים לשלום וחזרה הביתה. צוות החקירה כבר איבד סבלנותו ולאחר מספר ימים של שעמום אחד גדול חזר מר קיין לשוקי ואמר: "אישתך לא בוגדת בך, אין שום דבר, אף אחד לא מגיע אליה והיא לא יוצאת מהבית כלל למעט סיבוב עם בכלב בחצר השכונתית, מצטערים לאכזב אותך, אבל לא פאבים, לא דיסקוטקים ולא שום דבר". כאשר שמע שוקי שאשתו צדיקה גמורה אמר "תודה רבה" ופנה לדרכו משאיר את החוקר המום מהתגובה המשלימה והלא שגרתית. בדרך כלל תשובות מהסוג הזה מקבלות מענה כמו "לא יכול להיות", "תשמע, אולי נפלת על תקופה לא טובה, ננסה עוד כמה זמן שוב", אולם שוקי רק אמר תודה והלך, אולי חשב לנסות את מזלו אצל חוקר אחר? ואולי לא, חשב החוקר ופנה לעיסוקיו. כעבור שלשה חודשים לאחר שנשכח כל העניין מצלצל שוב אדון שוקי, "אתה רוצה לחזור למעקבים?" שאל קיין שלא הבין את ה"קאמבק" הפתאומי ואת פשרו.

"לא, רק רציתי את הדו"ח של המעקב שעשית, אני רוצה שתבוא להעיד בבית משפט על עניין החקירה".

"איזה חקירה ואיזה דו"ח אתה בדיוק רוצה?, אין מה לרשום, אישתך טובה יותר מחסידי אומות העולם, מה אתה רוצה שאני ארשום בדו"ח, על מה בדיוק אעיד?" שאל החוקר

"תרשום מה שראית ומה שהיה בדיוק ותבוא לבית המשפט" אמר שוקי והתעקש שמה שיש זה מספיק טוב כדי שמר קיין יגיע להעיד.

למרות שהוסבר לו כי ביקור של חוקר פרטי בבית משפט כרוך בתשלום של 500 שקלים וישקול טוב האם כדאי לו להשקיע סכום כזה על דו"ח שכל הכתוב בו אינו אלא טיול עם הכלב, התעקש אדון שוקי והזמין את מר קיין למתן עדות בבית משפט. כאשר הגיע הבעל למשרדו של קיין לקח לידיו את דו"ח החקירה המפורט וקרא בעיון וברצינות. שבב של צחוק נראה על פניו של החוקר כאשר זה קרא דו"ח שאין בו כלום. כאשר סיים לקרוא את "ממצאי החקירה", אמר "תודה רבה זה יעזור לי מאוד, נתראה בבית המשפט". ביום המשפט, הגיע מיודענו החוקר עם בגדי ייצוג וזכה לקבלת פנים מעורך דינו של שוקי, קיין זיהה את עורך הדין הידוע בתחום הגירושים, וכאשר זה פנה אל החוקר ולחץ ידו, המתינו השניים אל מחוץ לאולם. לפני שהסביר לו במה מדובר, מצא עצמו החוקר בפתח אולם בית המשפט. חוץ האולם הדהד מויכוחיהם הרועשים של שני בני הזוג המיוצגים כל אחד על ידי עורך דין, החוקר לא הבין כלל על מה המהומה ומה נושא הויכוח, הוא חיכה בסבלנות ותהה כיצד תיראה העדות המטופשת ביותר שיעיד בימי חייו,  טרם נכנסו והחוקר קיבל תדרוך מעורך דינו של שוקי: "כפי הידוע המשפט עוסק בחזקה על הכלב".

"מה?" אמר קיין והתקשה להסתיר את ההלם שנסוך על פניו.

"המשפט, אם אתה לא יודע, עוסק בבעיה אצל מי יישאר הכלב לאחר הגירושים, אצל קוקי או שוקי? אמר עורך הדין ברצינות. "עליך לספר בעדות איך קוקי מטפלת במוקי ועם מי לדעתך צריך מוקי להישאר, עם  קוקי או שוקי?"

החוקר שעוד רגע איבד סבלנותו, לא האמין למשמע אוזניו וחשב שכל העסק המגוחך הזה הוא טירוף אחד גדול, הוא לא האמין שהוא הולך להעיד על הקקי של מוקי, הוא לא האמין שיש מי שמוכן לשלם כסף לחוקר פרטי כדי שיעקוב אחר... כלב, ואיך מסכים זה לשלם 500 שקלים עבור עדותו בנוגע ל...כלב ושכל העסק הזה בגלל...כלב! לאחר כמה רגעים מתקשה לעקל את הטירוף שבכל העניין התבקש החוקר לעלות על דוכן העדים ולספר אודות שוקי קוקי ומוקי. כובש את הצחוק ומסתיר את טמטום שבסיטואציה, שיחק קיין את המשחק והתנהג כמו רומאי ברומא. למרות שלא האמין לקומדיה המטורפת שהתרחשה לנגד עניו, העיד כי לא ראה אהבה וטיפול מסור יותר מטיפולה של קוקי במוקי, גם כבעל לכלב בעצמו וגם כתוצאה ממסקנה לאחר מעקבים חוזרים ונשנים. במהלך עדותו הביט החוקר לעבר עורך דינו של שוקי וראה את וריד פניו מתנפח לקוטר של צינור נפט, לא צריך היה הרבה כדי להבין שהעורך דין עצבני אך כמו בכל עדות עליו לומר את האמת ורק את האמת, ואכן אמר! לאחר מכן ענה כל כמה שאלות אינפורמטיביות באשר לאורך חייה של קוקי וטיפולה במוקי, החוקר דבק בגרסתו כי לא ראה טיפול מסור כזה מימי חייו. מיד בתום מתן העדות ברח החוקר מאולם בית המשפט כל עוד רוחו בו ולפני שהספיק להימלט מהמקום קיבל שיחה מעורך דינו של שוקי שהטיח בו מנה של עצבים מהולים באיומים נוסח "אתה עוד תשלם על זה", קיין שלא התרגש מן השיחה הבהיר בנימוס לעורך הדין הבהרה נוסח "דע עם מי אתה מתעסק" והסביר לו ש"כאשר דופקים על הדלת צריכים להיות מוכנים לכל תשובה". חוץ מזה, מה כבר אפשר לצפות מהמוקי של קוקי?