בלא מעט מקרים מדובר במערכת יחסים שהגיע לאיזושהי נקודת אל חזור, כשבעצם כל קיומה עומד על האמת או השקר שעומד לצאת מפיו של אחד מבני הזוג. כל אחד מאיתנו עשה את זה, אנחנו בני אדם, אני לא מאמינה שקיים בנאדם אחד על פני האדמה שלא שיקר פעם אחת. אני שונאת שקרים, אני שונאת שקרנים, אני גם תמיד הייתי קיצונית בכל דבר, מה שאומר שאם מישהו שיקר לי פעם אחת, לעולם אבל לעולם לא הצלחתי להאמין לו שוב בלב שלם, וזה לא משנה אם הוא היה בן זוג, חברה טובה, שכן, מכר, בן משפחה רחוק, לא משנה.. פשוט לא הייתי מסוגלת לסמוך עליו שוב בלב שלם, הרי מי שעושה משהו פעם אחת, קיימת האפשרות הסבירה שהוא יעשה את זה שוב, רק שבפעם הבאה אני מעדיפה לא להיות שם. אני בנאדם סלחן, הלב שלי רך מדי בכדי להגיד לא כשמישהו מתנצל בפניי על משהו.. תתפלאו, סלחתי לאנשים על דברים נוראיים.. גם על טראומה הכי קשה שיש הסכמתי לסלוח רק כי הבנאדם התנצל.. כי לא רציתי להיות הסיבה לכך שהוא יאכל את עצמו כ"כ, העדפתי לסלוח ולתת לה' לטפל בענישה, הרי אנחנו לא כאן בתפקיד שופטים או מענישים, כל אחד מקבל את דינו, במוקדם או במאוחר, ואין לי שום עניין בלהתעסק בלהעניש אנשים או לנקום, אני רחוקה מנקמות, זה בזבוז אנרגיה משווע ומיותר שמוביל אותנו אך ורק למקומות שליליים וכהים, והנשמה שלנו אוהבת לבן, אל תרעו לה. אז מה קורה כשאנחנו עומדים בפני צומת T חדה, אפשר לפנות או ימינה או שמאלה, אין אפשרות להמשיך ישר, וכל בחירה תיקח אותנו למקום שלא נוכל לחזור ממנו.. מה עושים.. מה בוחרים..? אמת או שקר? האם מערכת יחסים באמת לפעמים גורמת לנו לשקר כי אין לנו ברירה אחרת? אנשים אומרים שמה שאתה לא יודע לא פוגע בך, זה נכון, זה הרי הגיונית לא יכול להיות שלא תדע משהו וזה יפגע בך אבל מצד שני אומרים שהשקר תמיד מתגלה, אז מה חזק יותר..? האם עדיף לשקר כדי למנוע מבן הזוג שלכם להיפגע..? האם לא לספר לו את האמת כי זה יכאב לו מדי..? האם שווה לקחת את הסיכון בלהיתפס כבנאדם שקרן כשהשקר יתגלה לפתע והעיקר לא לאבד את בן הזוג שלנו? כמעט בכל יום אני שומעת על אנשים שבוגדים בבני הזוג שלהם, מכירים את הזוגות האלה שכולם יודעים שאחד מהם בוגד חוץ מבן הזוג..? אם מישהו מבני הזוג בוגד, השני לא יודע והוא מאושר עד השמיים כי הוא מאוהב ונמצא במערכת יחסים שהוא חושב שהיא מושלמת, האם כדאי להרוס לו את כל האידיליה הזאת ולספר לו את האמת? השאלות האלה קשות, לא קל לענות עליהן תשובה אמיתית ולעמוד מאחוריה, כולנו אומרים שאנחנו דבקים באמת ואף פעם לא משקרים אך כשמדובר בנו ובזוגיות שלנו, פתאום אין שחור ולבן.. אז אחרי כמה שנים טובות בתוך כל עולם הדייטינג ומערכות היחסים השונות ומשונות שחוויתי אני יכולה לומר לכם דבר אחד - אל תעשו שום דבר שתצטרכו לשאול את עצמכם אח"כ אם לספר או לא. זה דבר ראשון! אל תיכנעו ליצר שלכם ואז לא תישנו בלילות מהפחד שזה יתגלה.. ואם כבר בחרתם לעשות משהו, תעמדו מאחוריו, אל תהיו גברים רק בלעשות את זה ותשתקו אח"כ (ואני מדברת גם אל הנשים שביניכם), תעמדו מאחוריו גם כשמדובר בלהתמודד איתו אח"כ, אז נכון, בן הזוג אינו אשם בחטאים שלכם ובעצם הוא זה שיסבול הכי הרבה מגילוי האמת הכואבת, אבל עדיף שיסבול קצת עכשיו ואח"כ יעבור לו מאשר שיגלה את זה בצורה אחרת אח"כ או לחלופין יחיה בשקר. ה' רואה הכל וה' ציווה לנו לא לשקר, אז בסופו של יום, כשכולנו עושים חטאים, מכל מיני סוגים, עלינו לבחור באמת, כי זאת הדרך האמיתית בחיים האלה, מי שלא רוצה לחיות בשקר, שלא ישקר, כי הכל חוזר אליך.. לא רוצה שישקרו לך, אל תשקר. תהיו אמיצים מספיק כדי להגיד את האמת תמיד, זה גם מה שימנע מכם לעשות דברים שלא תרצו לספר אח"כ.
סיפור השבוע הוא שגרם לי לחשוב על כל עולם השקרים, כי על שקר שכ"כ הסתבך עוד לא שמעתי עד הפעם הזאת. לבשתי שמלה פרחונית עם עקבים ורודים, לק ירוק על הציפורניים, פנינים צבעוניות על צווארי (זה כ"כ אני) ויצאתי לדרך. נסעתי לכיוון בית הקפה בו קבענו, לקחתי איתי את המחשב הנייד שלי, כי יצאתי מוקדם יותר מהשעה בה קבענו ותכננתי להתחיל לכתוב כבר קודם.. התיישבתי, הזמנתי קפה, פתחתי את המחשב ואף מילה לא יצאה, ידעתי שזה אחד מהמקרים בו רק אחרי שאשמע את הסיפור אוכל לכתוב וכך היה. אחרי רבע שעה ראיתי אותו מגיע, בחור לא גבוה במיוחד, זיהיתי אותו מהתמונות, עיניו תרות סביב בחיפושים אחריי, עד שעינינו נפגשו. הוא התקרב אליי בחיוך, אמר לי שלום בנימוס והתיישב. הוא היה מקסים, צ'ארמר אמיתי, ובלי יותר מדי הקדמות הגענו לעיקר: "אף פעם לא הייתי שחקן בכל מה שקשור בבחורות, מעולם לא עשיתי משזהו שיפגע בבחורה בכוונה, תמיד חינכו אותי לכבד נשים ולהיות נאמן וכך הייתי כל חיי, עד לפני שנתיים. התחלתי לצאת עם בחורה בשם נטלי, הכרתי אותה באיזושהי מסיבת יומולדת של חבר משותף והקליק היה מהרגע הראשון. למען האמת אני הייתי קצת אדיש, זאת היא שפנתה אליי והתחילה איתי, אהבתי את האומץ שלה והביטחון, ביטחון עצמי זה סקסי. לא ביטחון מוגזם, את יודעת, שהיא פשוט מודעת לעצמה ויודעת מה היא שווה, זה משהו שכל בחורה צריכה שיהיה לה. התחלנו לצאת, הכל היה מושלם. היא לא הייתה הבחורה הכי יפה בעולם וללא ספק יצאתי עם בחורות יפות ממנה בעבר אבל משהו בה קסם לי, הצחוק שלה והשלווה שלה וזה שהיא לא מיהרה להתנצל כל הזמן על המשקל שלה או על השיער שלה, לא שמעתי אותה פעם אחת אומרת שהיא 'חייבת דיאטה', זה שהיא אהבה את עצמה עמו שהיא, גרם לה להראות יפה יותר בעיניי. הקשר בינינו הפך ליותר ויותר רציני, התאהבתי בה כ"כ, זה היה קשר מאוד עמוק ומיוחד, טוב מדי בכדי להיות אמיתי, חשבתי לעצמי.. כעבור חצי שנה של ביחד, החבר הכי טוב שלי התחתן.. ואני לא צריך להגיד לך מה קורה במסיבת רווקים של גברים.. מה שהיה שם זה היה פשוט סדום ועמורה. אף פעם לא בגדתי וגם לא תכננתי לעשות את זה.. אבל שתינו כ"כ הרבה ואני בקושי זוכר משהו.. רק שהתעוררתי בבוקר בוילה ששכרנו לצורך האירוע כשלצידי שוכבת בחורה ושנינו עירומים לחלוטין. קמתי עם האנגאובר מטורף, הכל הסתובב לי, קמתי לשירותים והקאתי את נשמתי החוצה, כבר לא ידעתי אם זה מהאלכוהול או כי פשוט נגעלתי מעצמי. לא ידעתי אפילו מי הבחורה הזאת. התקלחתי, התלבשתי ובדיוק כשבאתי לצאת היא התעוררה. למען האמת היא הייתה מקסימה ומדהימה ביופיה, חייכנית ונעימה כזאת. התיישבתי בכיסא שמרוחק ממנה מעט ודיברנו. חשבתי שהיא אחת החשפניות שהזמנו בערב הקודם אך מסתבר שהיא סתם ידידה של החתן שבאה להגיד מזל טוב, השתכרה, וקרה מה שקרה.. אחרי שדיברנו קצת והבנתי שבאמת שכבתי איתה, כשהיא אמרה 'אתה הסקס הכי טוב שהיה לי בחיים' לא יכולתי להבין אחרת, קמתי והלכתי משם. היא נתנה לי את מס' הטלפון שלה על פתק, כשיצאתי מהדירה זרקתי אותו לפח, לא האמנתי שבגדתי בנטלי, ולא היה לי מושג מה לעשות עכשיו אבל לא רציתי לאבד אותה. הגעתי הביתה והתרחצתי שוב, ניסיתי לנקות את השקר ממני אבל הוא היה כמו אות קין חרוט עליי, הייתי בטוח שנטלי תראה את זה עליי מבלי שאגיד כלום. הייתי קצת מוזר בהתנהגות שלי כשנפגשתי עם נטלי. היה לי קשה לשמור בבטן אבל העדפתי לא לפגוע בה ולא לאבד אותה. שבועיים מאוחר יותר, כשכבר השלמתי עם מה שהיה והחלטתי שזהו, אני לא מספר לה לעולם ואין מצב שזה יתגלה איכשהו, אני מקבל טלפון באמצע הלילה, שלמזלי באותו לילה נטלי לא ישנה איתי, מהבחורה ההיא ממסיבת הרווקים. היא כעסה נורא שלא התקשרתי אליה ורצתה לראות אותי, הסברתי לה בעצבים שיש לי חברה ושלא תתקשר אליי באמצע הלילה וניתקתי את השיחה, גם ככה אכלתי את עצמי מבפנים, רק זה היה חסר לי.. רק לא ידעתי שאני אשלם ביוקר על זה"
"מה הכוונה תשלם ביוקר..?"
"אחרי יומיים מתקשרים אליי מהמשטרה ומזמינים אותי לחקירה. לא הבנתי מה קורה ולא הסבירו לי דבר, רק דרשו שאגיע בהקדם. נסעתי לשם המום ומפוחד, אפילו דו"ח חניה לא קיבלתי בשנה האחרונה אז מה זה יכול להיות...? אני מגיע לשם, נכנס לחדר מוזר, הם מתחילים לחקור אותי ואני המום.. לא מאמין.. לא יכול להיות שזה קורה לי.. לא יכול להיות שהיא באמת עשתה את זה..!"
"נו מה..??"
"הבחורה ההיא התלוננה שאנסתי אותה. היא כנראה רצתה להעניש אותי וזאת הייתה הדרך שלה. עיכבו אותי במעצר ל 48 שעות, אחרי שהייתי בטוח שסיימתי עם הסיפור הזה ושזה לעולם לא יתגלה, נאלצתי לספר לנטלי את האמת בדרך הכי נוראית שיש, ולא רק לספר לה את האמת, תוסיפי לזה גם מואשם באונס.. נטלי לא באה למשטרה באותו יום, רק ההורים שלי. הייתי גמור, לא האמנתי שהחיים יכולים ככה להשתנות בגלל דבר כ"כ טיפשי וחסר משמעות. אחרי בדיקות פוליגרף ובדיקות שעשו על הבחורה הזאת, גילו שהיא לא יציבה ושכבר עשתה את זה בעבר למישהו אחר ושחררו אותי, כל האשמות נמחקו אבל הצריבה בלב והחוויה הנוראית של החקירות אל תוך הלילה והמבט של כולם, שמביטים בך כמו שמביטים באנס בזוי, לעולם לא יעזבו אותי. נטלי לא חזרה אליי. היא ידעה שלא אנסתי את הבחורה הזאת אך לא הסכימה לסלוח לי על בגידה, על אף שהיא הייתה חד פעמית ובזמן שהייתי שיכור גמור, היא אמרה שלא תוכל לשכוח את זה לעולם ובעצם לא תצליח לבטוח בי אף פעם, כי תמיד יקונן בה הפחד שאני איפול שוב ויותר מהכל- שאם לא הייתי נעצר, לא הייתי מגלה לה, ועצם השקר זה מה ששבר אותה. אם הייתי רק מתאר לעצמי שאשלם כזה מחיר יקר על דבר כה ריגעי ומיותר, לא הייתי הולך אפילו למסיבת הרווקים הזאת.. לא ייאמן איך שקר כ"כ זול יכול לעלות לך ביוקר".
אני עוד צריכה להוסיף משהו אחרי סיפור כזה..? פשוט תבחרו באמת ואל תעשו דברים שתתחרטו עליהם אח"כ. חג שבועות שמח ושבת שלום!
לתגובות ופניות
[email protected]