מה גורם לאישה לחשוד בבעלה כי הוא בוגד בה? האם זו אינטואיציה או התנהלות לא אחראית של בן הזוג? במקרה הבא גם הרגשותיה של האישה וגם התנהגותו המוזרה של בן זוגה הובילו אותה לשאול עצמה האם היא האישה היחידה בחייו... האם חשדותיה נכונים? האם התוצאות יאמתו אותם? או שמא יתגלה כי האינטואיציה הנשית לפעמים יכולה לזייף?

האישה שפנתה הפעם למשרד החקירות של קיין, ביקשה להיפגש בדיסקרטיות יתרה עם חוקרנו, וקבעה עימו לשעה מסוימת. כאשר נכנסה למשרד, הבחין קיין באישה בסביבות גיל החמישים, ולמרות גילה לא פסל החוקר אפשרות שהפנייה במקרה הזה היא תוצאה של חשד לבגידה. אחרי כל מה שראה נראה היה שאף פעם זה לא מאוחר ואין חדש תחת השמש. מסתבר שמיודענו לא טעה, הגברת התיישבה ובקול נאנח סיפרה כי בעלה, לו היא נשואה כבר 20 שנה, איש עסקים בעל חנות בגדים, יוצא בשעות הבוקר ונעדר לשעות ארוכות. לפני כמה חודשים היה מגיע בסוף יום העבודה לכל המאוחר בשבע בערב, אך בתקופה האחרונה הוא נעדר לשעות רבות ונכנס בשעות מאוחרות הביתה. זאת ועוד, מרגע היכרותם הוא היה איש ביתי שלא נוהג לצאת לבדו, ותמיד היו יוצאים ומקפידים להראות יחד. כעת הוא הרבה לצאת לבד ודרש את זמנו הפרטי בערבים אך ורק לעצמו ולהנאותיו האישיות.
האישה נשמעה לחוצה ורצתה לדעת בוודאות האם בעלה בוגד בה, אחת ולתמיד. כשנשאלה הגברת ע"י קיין מה יש לו לומר להגנתו, ענתה כי בכל פעם יש לו תירוץ אחר. פעם הוא קבע עם חברים בבאולינג ופעם הוא הולך עם הגברים לשתות בירה ועוד כהנה וכהנה סיבות. וממנהג של לצאת פעם ב... בעלה הפך בליין שיוצא לפחות פעמיים בשבוע לבד!
"'אני צריך מרחב'", מצטטת האישה את בעלה, "מרווח מחייה הוא קורא לזה, כאילו שאני חונקת אותו". מאחר ובחצי שנה הנוכחית הוא יוצא לבד ועושה ככל העולה על רוחו אין כל טעם בתירוצים שהשמיע בפניה ולכן לא היה ספק שהאינטואיציה שלה לא מטעה אותה.
האישה הייתה חסרת סבלנות והוסיפה, "אני מבינה שאתה מתחיל לעבוד עוד היום" ובקול סמכותי סיימה את דבריה. החוקר ענה בנימוס "אל דאגה" ולא הבין מדוע היא לחוצה כל-כך.

למחרת בבוקר התחיל המעקב סביב הבעל הבליין, ולו רק בשביל ללמוד את סדר יומו ותנועותיו. במשך שלושה ימי מעקב לא הבחין צוות החקירה בדבר. בערב היום השלישי הגיע הבעל הביתה ולאחר זמן קצר נצפה יוצא לבוש ומצוחצח כאשר השעה הייתה תשע בערב. הבעל החל לנסוע ויצא מאשדוד לכיוון צפון.
החוקרים נסעו בעקבותיו בשני כלי רכב מוכנים לכל הפתעה. הבעל לא חשד כלל שמתנהל אחריו מעקב והיה שקוע בעצמו ומנותק מהסביבה. הרכב נראה פונה לכיוון רמת-גן, מסתובב לאחת השכונות הוותיקות בעיר ונעצר ליד בניין מגורים. הבעל החנה את רכבו בסמוך ועלה לבניין בו שתי קומות. ללא בזבוז זמן מיותר יצאו בעקבותיו שני חוקרים, גבר ובחורה, שעשו עצמם עולים לאחת הדירות. כשראו לאיזו דירה נכנס הבעל חזרו לרכב והמתינו יחד עם הצוות הנוסף. לאחר כשעה וחצי יצא הבעל מהדירה, ובשלב הזה התפצלו החוקרים לשני צוותים. הצוות הראשון המשיך לעקוב אחר הבעל שעשה דרכו חזרה לאשדוד ואילו הצוות השני נשאר ברמת-גן על מנת לבדוק את הדירה המסתורית ממנה ירד הבעל לפני דקות אחדות. ואכן, החוקר שנשאר לבדוק את הדירה עלה ודפק בדלת, כאשר נפתחה הבחין החוקר בבחורה ענקית וגסת מראה שאמרה במבטא זר "אתה לא יודע שניים ביחד לא הולך? אני עסוקה עכשיו, תתקשר לפני שאתה בא". היא דחפה לתוך ידו של החוקר כרטיס ביקור וטרקה את הדלת בהחלטיות. על גבי כרטיס הביקור התנוסס מספר הטלפון, ומיד הבין החוקר במה מדובר, שכן היה ברור כי בדירה ניתנים שירותי מין בתשלום. לנוכח המראה של נותנת השירותים, אגב, מצא עצמו צוחק כל הדרך למכונית. לאחר המפגש המוזר עם האישה, היה ברור לשם מה הגיע הבעל לדירה ומה עומד מאחורי היעדרויותיו המסתוריות מהבית, אך יחד עם זאת הוכחות מצולמות מעבר לצילומי הבעל בסמוך לבניין לא היו, ויש לצבור ראיות נוספות. זאת הסיבה שהחליט החוקר לחכות לבדוק את ה"עסק" מבפנים. בסבלנות המתין עד שהאישה תתפנה וכשהתקשר בשנית לראות אם היא פנויה, אמרה "עכשיו אפשר". החוקר עלה למעלה, דפק בדלת ונכנס.
"ככה קובעים", סיננה הענקית מבין שיניה.
"נו מה עכשיו?", שאל החוקר
"אתה מוציא 400 שקל ואני המלכה אתחיל לתת פקודות".
החוקר שהבין כי לא מדובר במכון ליווי שגרתי אלא במקום אלים במיוחד, ברח משם כל עוד נפשו בו עוזב את "הודפת כדור הברזל" להדוף מישהו אחר... למרות שנמלט משם במהירות היה החוקר מצויד במצלמות וצילם את הנעשה בדירה, וכך חזר לאשדוד כאשר ההוכחות בידו. ברגע האמת התקשר קיין לאישה לקבוע פגישה על מנת לספר לה מה העלו בחכתם ולחשוף בפניה את מעלליה של בעלה. כאשר הראה לה את החומר המצולם ואת הראיות המזוויעות הזדעזעה האישה לנוכח צרכיו המוזרים של בעלה, התקשתה להבין את הפשר וזעמה כל כך עד שהחליטה לתת לו "מרווח מחייה" תמידי למשך כל ימי חייו...