החוקר קיבל טלפון מבחורה צעירה ומבוהלת שבקשה לשוחח עימו ב"ארבע עיניים", היא דיברה בלחש ונשמעה לחוצה למדי. לאחר שנקבע מועד המפגש סגרו השניים את הטלפון והרהרו... כל אחד את הרהוריו שלו.
ביום הפגישה הגיעה הבחורה ומגוון קולה הבחין החוקר כי איננה אותה הבחורה ששוחחה עימו בטלפון אשתקד. לאחר שניות מספר התברר כי זו שהגיעה היא חברה והלקוחה לא רוצה לבוא. כאשר שאל החוקר מדוע החברה איננה מעוניינת להגיע השיבה: "היא מפחדת פחד מוות מבעלה, הוא חשדן גדול ומטורף".
"ממה היא מפחדת? היא לא יכולה אפילו לצאת מהבית?" התעניין החוקר.
"היא בקושי יוצאת מהבית, היא ממש מפחדת ממנו" אמרה.
"אז למה היא לא אמרה לי בטלפון שהיא לא תגיע ושתשלח מישהי במקומה?" תחקר החוקר.
"היא מפחדת להגיד דברים כאלה בטלפון, היא פשוט רצתה לסגור פגישה מהר", ענתה.
במהלך הפגישה סיפרה שהחברה שלה נשואה מספר שנים לבעל המבוגר ממנה בשמונה שנים, אך כל אותן השנים, לא ראתה ממנו נחת, או יותר נכון הנחת היחידה ש"ראתה" ממנו הייתה נחת זרועו. כמה פעמים אף נאלצה לברוח למעון לנשים מוכות, ומשם חזרה ל"שלום בית", כל חזרה כזו משום מה הביאה ללידת ילד חדש למשפחתם, לזוג שלושה ילדים קטנים. ברור שהאישה לא הפנימה שבעל המכה תמיד יכה! אולם, בשונה מכל הפעמים, הייתה האישה משוכנעת שלבעלה יש מאהבת ואולי בעזרת ההוכחה, תוכל "לחתוך" את יחסיה איתו אחת ולתמיד. החברה ספרה שהאישה סובלת מאלימות מילולית ופיזית מזה זמן רב ואולי כאשר תוכיח לבני משפחתו על יחסיו עם אישה אחרת, ישפיעו עליו באיזה אופן להרפות מהיחסים בניהם ולהיות לצידה.
החוקר הקשיב בדריכות לסיפורה של החברה ולא הבין מה יועילו ההוכחות שהרי המשפחה כבר מודעת לעברו האלים של הבעל ואולי כשתביא האישה את הוכחות הבגידה, יובילו אותה אלו במקום לבית משפט - לבית החולים או לכל היותר לחדר המתים! עם זאת, החליטה הלקוחה מה שהחליטה, המחיר ננקב וההתניה הייתה כמובן לפגוש את האישה ולראותה לפני שמתחילים מעקב. באותו הרגע התקשרה החברה מסרה את פרטי העסקה וזו הסכימה לכל התנאים. לאחר שיחת הטלפון הוציאה החברה את הפריטים הדרושים: תמונה של הבעל, תמונה של רכבו, סיפקה פרטים על אורח חייו ושגרת יומו, הניחה את התשלום על השולחן למפרע והלכה לשלום.
קיין נותר מביט בתמונות דקות ארוכות, הפרצוף שהביט אליו מבעד לתמונה הסגיר טיפוס מוחצן, בעל שרשר ופרופיל סטיגמטי ברור, רכבו של הבעל השלים את הסטיגמה להפליא, שכן היה זה BMW שחורה מהזן הפשוט, ממש סמל הסטטוס המתבקש. מטלפון שהרים קיין לחבר, בירר כי מדובר ב"עבריין צעצוע" מהזן שחושב עצמו מינימום אלפרון, אולם מאלו שהמשטרה לא תבזבז עליו זמן מיותר. "מזל שהשיניים לבנות", הרהר בליבו החוקר, "לפחות בחושך נוכל לראות אותו..."
קיין והלקוחה נפגשו יום לפני תחילת המעקב, משיחה עימה התרשם החוקר כי היא נמצאת בלחץ נוראי, כמו כן עשתה רושם של בחורה צנועה ומסורתית. הפגישה בין השניים הייתה בדיוק דקה, קיין חיכה מחוץ למקום עבודתה, היא יצאה אמרה שלום ומיד נכנסה פנימה.
המעקב אחר הבעל החל ביום חמישי בערב, צוות החקירה התמקם באזור הסיטי, סמוך לביתם של בני הזוג, בשעה 21:15 הבעל נראה יורד מהבית, פוסע לכיוון האוטו, מיד הבחינו חוקרים שמדובר בפרנואיד מן השורה הראשונה, הבחור התכופף מתחת למכוניתו כנראה כדי לבדוק אם יש מתחתיו מטען חבלה, למעט הצחוק של החוקרים, שום דבר לא התפוצץ שם והשניים המשיכו לעקוב באדיקות אחר פעולותיו, לאחר שהתניע את האוטו החל נוסע מכיוון החנייה ומיד נעצר, שוב נוסע ולאחר 50 מטר נעצר בשנית, וכך חזר על נסיעות ועצירות פתאומיות תוך שהוא יוצא ומסתכל ימינה ושמאלה, החוקרים ידעו שלפניהם אדם הלוקה בתסמונת הפרנואיד, שהרי הוא בטוח שעוקבים אחריו. נהיגה שכזו מבלבלת את העוקבים שבדרך כלל מתחלקים לשני צוותים ומקלקלת להם מעקב סדיר. לאחר מספר סיבובים סביב לשכונה, הסתובב בסיבוב פרסה נגד התנועה ולא נותר לצוות אלא לפסוק שהבחור מנסה "לנער מעקב", תוך גיחוך קל העלה הפרנואיד במוחם של החוקרים זיכרונות ילדות על לואי דה פינס, אך אותם הסיפור לא ריגש, השאלה שעלתה היא מדוע הבחור כל-כך פרנואיד? האם הוא יודע שהם עוקבים אחריו? אם כן אות הוא שיש ציתות לטלפון של אשתו, אפשרות אחרת היא שהוא פוחד מהמשטרה וחושב שהוא מושא נפשם, אלא שמדובר בדג רקק שאף פרסונה במשטרה לא תבזבז עליו חצי שקל, מה גם שהדגיגון עשה את כל הטעויות האפשריות על מנת להכשיל את עצמו ולהסגיר את פחדיו. מבירור נוסף על האיש קיבלו החוקרים מידע על היותו "משתמש קל" בסמים וקישרו את הפרנויה שהפגין לשימוש בסמים.
החוקרים שהבינו שהם קרובים לחשיפה, החליטו "לרדת" מהמעקב ולנסות ביום אחר. יום לאחר מכן הגיע צוות החקירה מצויד בשני אופנועים בנוסף לרכב המעקב וחיכו עד שיצא מהבית, סמוך לשעה 21:00 יצא כהרגלו מלווה בפרנויות דומות, הפעם עקבו החוקרים בדריכות וראו אותו עובר מבית קפה לבית קפה, יושב עם כמה חברים, שותה ומרוצה מעצמו. בשלב זה הוחלט "לעלות מדרגה" ולאחר שרכשה אשתו מכשיר הקלטה, הוטמן זה ברכבו של הבעל, וכאיה לפרנואיד שחושד בכל דבר, שוכנעה האישה להטמינו במקום הגלוי ביותר - קופסת הריחנית של הרכב. מפענוח השיחות שהוקלטו, הבחינו החוקרים בדיבורו העילג של הבעל שנוטה להחליף כל ש' ל ס', מה שהקשה על הפענוח אף יותר. באחת השיחות שמעו החוקרים את הבעל אומר "היי כפרה, מה שלומך? מה המצב? מתגעגע לראות אותֵך, לא יכול ליסון בלי לעביר איתֵך לילה". מיד הבינו שעלו על משהו ומהשיחה היה ברור שהוא הולך להיפגש עם המאהבת למחרת בבוקר. הבחור שכל עיסוקיו בחיים מסתכמים במעברים בבתי קפה, איננו עובד כמובן ובבוקר היו החוקרים צריכים להתחפש לעציצים ולפועלי גינה כדי לעקוב אחר הנעשה. בבוקר כהרגלו עצר את הרכב לאחר 100 מטר, אך הפעם החנה אותו בחניה צדדית וחזר ברגל הביתה. החוקרים תמהו לפשר העניין וחשבו שאולי הוא גילה שעוקבים אחריו, מצד שני קיימת האפשרות שרצה לבדוק מה אשתו עושה בבית ואולי הוא חושד בה. בדילוגי איילה קיפץ הבחור לעבר ביתו, בינתיים אחד החוקרים ניסה להדביק את הקצב במסווה של גנן. הבעל עלה במדרגות ולא השתמש במעלית, החוקר שרץ בעקבותיו מחופש למגרפה, מיהר להזמין את המעלית ולעלות לקומה האחרונה כדי לעקוב מלמעלה אחר תנועותיו, בינתיים התקשרו החוקרים והודיעו לאשתו שבעלה בדרכו הביתה ובקשו ממנה להשאיר את הטלפון פתוח כדי שיוכלו לשמוע את השיחה. החוקר שעקב אחר הבעל הבחין כי עלה לקומה השלישית, לאחר כמה דקות דיווחה האישה כי בעלה כלל לא נכנס הביתה. "אתם לא גרים בקומה שלישית?" שאל החוקר
"לא" אמרה האישה, "אנחנו בקומה חמישית, אתם עושים צחוק? הוא בכלל לא פה".
"אם כן מי גר בקומה השלישית"? שאל החוקר.
"חברה טובה שלי", השיבה.
מיד חיברו החוקרים את המשוואה ובקשו מהאישה לא לספר דבר עד שיביאו הוכחות. השכנה המהוללת היא בחורה צעירה גרושה, ככל הנראה מצאה הרפתקה עם הבעל של החברה, כאשר שמעה האישה את השיחה המוקלטת זיהתה מיד את הקול של השכנה והחוקרים בקשו ממנה להפעיל שוב את המכשיר כדי לצבור מידע נוסף, לאחר פענוח של ההקלטה השנייה, הופתעו החוקרים לשמוע עסקת סמים בשידור חי. הבעל ישב עם השכנה ברכב כאשר קול של אדם שלישי נשמע ברקע ועסקת מכירת סם מסוג קריסטל נחשפה בפניהם. כנראה שהבעל מצא לעצמו פרטנרית טובה גם להסנפות וגם לחדר המיטות. מיד פנה קיין לחברו דני סלומון ("המוסד לציוד ריגול") שכהרף עין התקין מצלמות בחדר המדרגות מול דלתה של השכנה, התמונות שצולמו היו ברורות, הבעל נראה נכנס לדירה, תמונות תקריב של הבעל נותן נשיקה חמה לשכנה שלבשה בייבידול ועשתה פוזות של מארחת מדופלמת.
מאחר ומכשיר האזנה שהוטמן ברכב איננו חוקי, לא יכלה האישה להעביר למשטרה את קלטת עסקת הסמים, אך בידה היו כל הראיות הנחוצות, העבודה הסתיימה והאישה שלחה לחוקר תודות מקרב לב, אלא שזה נשאר מהורהר מאין תחטוף הפעם את הכאפה, מצד ימין או מצד שמאל? מאז שמע אדון חוקר שהאישה עזבה את הבית ונמלטה למעון לנשים מוכות, אלא שזו רק שאלה של זמן עד שתתפייס עימו, בכל מקרה נדע לפי ההריון....