מנהל האתר
22.12.10 / 09:40
להאזנה לתוכן:
לכל בני קהלות הקודש "שובה ישראל", בכל מקומות מושבותיהם, אהובים חביבים ויקרים, חקוקים על לוח ליבנו תדיר, יוסף השם עליכם ככם אלף פעמים.
התורה הקדושה מלמדת אותנו, שכאשר בני ישראל התבססו בארץ מצרים, והחלו להתרבות בארץ, מציאות זו הייתה קשה מאוד בעיני פרעה, עד שחשש שבני ישראל ישתלטו על מצרים, וכאשר תהיה מלחמה, יצטרפו בני ישראל לאוייב הנלחם וימרדו בשלטון. לכן התחכם פרעה לבני ישראל, וכינס את יועציו לבקש תחבולה, איך לפתור את הבעיה שיש לו עם בני ישראל.
ומובא בגמרא (סוטה י"א), אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי סימאי, שלשה היו באותה עצה (של הבה נתחכמה לו), בלעם ואיוב ויתרו. בלעם שיעץ להרוג את עם ישראל, נהרג. איוב ששתק ולא ייעץ שום עצה, נידון ביסורים. יתרו ששמע על מה מבקשים את עצתו, קם וברח, זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית.
ויש להבין, הרי ההתנהגות של שלושת היועצים של פרעה הייתה ההפך מאופיים ותכונתם. שהרי אמרו חז"ל (אבות ה') שרוחו של בלעם היתה גבוהה, והיה בעל גאווה גדול עד שכל אדם לא היה נחשב בעיניו לכלום. ולכן כשבאו שרי בלק להזמינו ללכת עמם לקלל את בני ישראל, אמר להם בלעם (במדבר כ"ב י"ג) מאן ה' לתיתי להלוך עמכם, והיינו, שאפילו שרי מואב הנכבדים היו פחותים ובזויים בעיניו, ואמר להם שאינם ראויים להיות לו כמלוים בדרך. ואם כן, לגודל גאוותו של בלעם לא היה לו לייעץ לפרעה על גזירת הבה נתחכמה, אלא היה צריך להבזות את בני ישראל בעיני פרעה, ולפי אופיו היה צריך לייעץ לפרעה שאין לו מה לחשוש מבני ישראל, כדרכם של בעלי גאוה שהם בזים ומבטלים את הערך של מי שעומד למולם. ואם כן צריך להבין, מדוע יעץ בלעם עצה שאינה לפי טיבו והאופי הרגיל שלו.
וכן צריך להבין מדוע איוב שתק, ולא קם ללמד סנגוריה וזכות על בני ישראל, ולבטל מעליהם את רוע הגזירה, שהרי אמרו חז"ל (ב"ב ט"ו) שגדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם אבינו, והיינו, שהנהגתו של איוב היתה ברחמים גדולים, והיה מופלג בעשיית חסד ועזרה לכל נצרך. ואם כן מדוע בשעה זו שפרעה בא להיוועץ בו ולשמוע את דעתו על כדאיות הגזירה, שותק יתרו ואינו אומר דבר, הלא היה צריך לקום ולעמוד בפרץ ולייעץ לפרעה שלא יענה את בני ישראל. ומדוע חרג מטבעו ושם מחסום לפיו.
ואף הנהגת יתרו צריכה הבנה, שכידוע יתרו היה איש אמת, שסלד מהשקר ומכל דבר שיש בו עיוות, ולא פחד והתיירא מפני איש, אלא באמת לבדה היה בוחר, וכפי שאמחרו חז"ל במדרש (שמות רבה א' ל"ב) שכאשר הבין יתרו שכל האלילים שקר הם ולא יועילו, מיד הרהר בתשובה והלך להתגייר ולהצטרף לעם ה'. ואף על פי שכל מכיריו ומשפחתו נידוהו וגרשוהו מעל פניהם, והיו רודפים אותו ואת משפחתו, בכל זאת לא שת ליבו אליהם, אלא דבק באמת שהיתה אהובה עליו מכל. ואם כן מדוע לא אמר את האמת בפני פרעה, שאסור לשעבד את בני ישראל, ושהעינוי שלם נוגד את דרך המוסר והיושר, ולמה נשא את רגליו וברח מפני אמירת האמת, ומדוע איפה נהג היפך ממידתו ומטבעו.
אלא למדים אנו יסוד גדול באמונה, שכאשר הקב"ה חפץ בקיום דבר בעולם, גם אם יקומו כל החכמים שבעולם לא יוכלו לבטל את רצון ה', ודבר אלוקים יקום לעד. והקב"ה יהפוך ויסובב את כל העילות והסיבות שיהיה כרצונו, ומשום כך, יועצי פרעה נהגו כנגד טבעם וכנגד הנהגתם מימים ימימה, ולא עצרו את מחשבת פרעה לשעבד את בני ישראל. ואף שבדרך הטבע, כל אחד משלושת היועצים היה צריך להתנגד לרעיון השעבוד, בכל זאת הקב"ה הנהיג את עולמו היפך מדרך הטבע, כדי לקיים את גזירתו "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה", כפי שאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים.
והנה ענין האמונה צריך חיזוק בכל דור ודור, כיון שהאמונה היא יסוד העבודה הרוחנית של האדם, ואלמלא האמונה לא היה האדם יכול להנצל מיצרו, ומשום כך בא חבקוק הנביא והעמידן על אחת שנאמר צדיק באמונתו יחיה, משום שהאמונה היא יסוד לכל עבודת האדם. וכאשר בונים יסוד טוב ואיתן, ניתן להעמיד עליו בנין גדול וחזק, כך כאשר האמונה של האדם חזקה ואיתנה, יוכל לקבל עליו את עול המצוות כולן. ובפרט בדורנו אנו שהנסיונות כל כך חזקים וקשים, והסתר הפנים כה גדול, וההתמודדות היא דבר יום ביומו. ואלמלא האמונה היו לאדם שאלות קשות ונוקבות, שאין לך יום שאין צרתו מרובה משל חבירו. ועל כן צריכים אנו להתחזק באמונה, ולקחת בכל יום זמן ופנאי לחזק את עצמנו בענין האמונה, לדעת ולהשיב אל ליבנו שהקב"ה מסדר ומתקן את עולמו בצורה הנכונה והנאותה ביותר, ועל ידי חיזוק האמונה יוכל האדם להתחזק ולהתגבר על יצרו שמבקש להחטיאו ולהמיתו בכל יום. וכשם שבזכות האמונה זכו אבותנו ונגאלו ממצרים, כך נזכה גם אנו לזכות לגאולה שלמה בזכות האמונה
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
